על הטאג' מהאל, נישואין ופלינדרומים

סימטריה, יופי, דברים הפיכים ובלתי הפיכים וקודם כול, פלינדרומים – על אלה שוחחתי היום עם מיה סלע במה שכרוך.
אז מהו בעצם פלינדרום?
פלינדרום הוא רצף של סמלים, במקרה שלנו – רצף אותיות, שאם נקרא אותו מימין לשמאל או משמאל לימין, נקבל אותה תוצאה. המשורר והסופר נעם דובב פרסם שני ספרים של שירים פלינדרומיים; גם השמות של שני הספרים האלה, "כְּשֶׁחָשַׁךְ" ו"הלימת מילה", הם פלינדרומיים, ואם נקרא אותם מהסוף להתחלה תוך התעלמות מאותיות סופיות, מרווחים וגם מניקוד, כמקובל בז'אנר הזה, נקבל את אותם שמות עצמם. הנה למשל הייקו פלינדרומי של דובב מתוך הספר "הלימת מילה":
בי באה תנועה
רכה. בַּלֵב הכרה –
עונת האביב
אגב, "פלינדרום" בעברית הוא "מילה מתהפכת" או "משפט מתהפך" וכו', ונועם דובב הציע את המונח הפלינדרומי בפני עצמו "הִפּוכוֹפֹּה". אגב, באתר של דובב אפילו הכותרת של תיבת החיפוש היא פלינדרום: "את.ה כותב.ת בתוך התא".
מדוע פלינדרומים קוסמים לנו ומושכים אותנו?
פלינדרום הוא טקסט סימטרי, וסימטריה באופן כללי היא אחד המרכיבים המרכזיים של מה שאנחנו תופסים כיופי. סימטריה של הפנים ושל הגוף היא תכונה מושכת אצל בני אדם וגם אצל מינים אחרים, משום שהיא מעידה על בריאות ועל גנטיקה טובה; גם דברים רבים בטבע שנחשבים בעינינו יפים, כמו פרחים, הם סימטריים, ואדריכלים מיישמים סימטריה גם במבנים הנחשבים יפים – נחשוב למשל על הטאג' מהאל, אחד המבנים היפים בתרבות האנושית, המתאפיין בסימטריה מובהקת מאוד במספר גדול של אלמנטים: המבנה עצמו, הכיפות והצריחים שלו, הגינון הסימטרי המשתקף בתעלת המים. סימטריה בטקסטים קוסמת לנו כנראה הן בזכות החזרה וההדהוד – נשים לב שגם חריזה וגם פזמון בשיר הם סוגים של חזרה – והן בזכות המיומנות הדרושה כדי להתמודד עם האתגר הטכני הזה.
פלינדרומים כאלמנט בעלילה
פלינדרומים הם אם כן אלמנט צורני בכתיבה, אך מעניין לפגוש בהם גם כשהם חודרים אל העלילה עצמה. פרימו לוי, הסופר היהודי־איטלקי שספרו הידוע ביותר הוא כנראה "הזהו אדם", המתאר את 11 החודשים שבהם היה באושוויץ, כתב גם סיפור בשם "חום מסחרר", שגיבורו נהנה להמציא פלינדרומים (הסיפור מופיע בקובץ הסיפורים "לילית ואחרים"). גיבור הסיפור, אֶטוֹרֶה, מהרהר לעצמו שבמשפטים פלינדרומיים יש משהו מאגי, קסום, כמו תלתן עם ארבעה עלים שהוא סימן למזל; בכל אופן, הוא חושב לעצמו בהתגוננות שבתחביב שלו אין רע – "אני לא משתמש בהרואין: אני כותב משפטים שאפשר להפוך, יש לכם התנגדות?" (תרגום מירון רפופורט).
אֶטוֹרֶה ממציא פלינדרומים תוך כדי ישיבה ארוכה בעבודה, שאנחנו מבינים שדי משעממת אותו; הוא חושב על החבֵרה שלו, שהוא נהנה בחברתה אם כי הם לא מאוד קרובים; וכשהוא יוצא מהישיבה הביתה הוא נבהל לגלות שכמה דברים בחייו מתחילים לקרות בכיוון ההפוך לצפוי. הוא נוסע ברוורס במקום קדימה ושורט את המכונית שחונה לידו; הוא שם לב שיש לו זיפים ומחליט להתגלח בבוקר, אבל בבוקר מגלה שפניו חלקות; מנסה לפתוח את התרמוס שלו, אבל מבריג בכיוון ההפוך וסוגר אותו עוד יותר חזק. הוא מגיע למסקנה שה"הרגל המגונה" שלו כרוך בכל זאת בסכנות כלשהן, שהפלינדרומים מחלחלים לחייו ודברים מתחילים לקרות לא רק "ישר" אלא גם "הפוך" – ומחליט להיזהר יותר ו"לא להגזים". ואפשר אולי לחשוב שכל הדברים האלה שקורים בכיוון ההפוך קשורים למקום הנייח והפסיבי של אֶטוֹרֶה בחייו, שאי־הרצון שלו לנוע ולהתקדם מתבטא כתנועה אקראית קדימה ואחורה.
פרימו לוי עוסק בסימטריה גם ביצירות אחרות שלו: בסיפור אחר באותו קובץ סיפורים, "שליטה עצמית", הגיבור מבחין שגם הבטן שלנו וגם מכסה המנוע נראים סימטריים מבחוץ, אבל כשפותחים אותם מגלים שמה שמתחתיהם, סידור האיברים או חלקי הרכב, אינו סימטרי. בספרו "הטבלה המחזורית" – שהרי פרימו לוי היה לא רק סופר אלא גם כימאי – הוא מתאר את יופיין הסימטרי של מולקולות מסוימות; וארגון הספר "הטבלה המחזורית" עצמו הוא סימטרי: הספר מאורגן על ציר זמן, ויש בו 21 סיפורים – 10 שמתרחשים או שנכתבו לפני תקופת אושוויץ, 10 שנכתבו אחריה ואחד, האמצעי ("צֶריוּם"), היחיד בספר שמתרחש בתקופת אושוויץ עצמה.
ילד כותב בתוך דלי
מפרימו לוי נמשיך לספר אחר של סופר איטלקי, "כאוס רגוע" מאת סנדרו וֶרוֹנזי, שאף נעשה על פיו סרט. בת זוגו ואם בִּתּוֹ של גיבור הספר מתה לפתע מהתקף לב, והאב והבת מתמודדים עם האבל כל אחד לפי דרכו. בסצינה מסוימת הבת אומרת לאביה שהמורה שוחחה עם הכיתה על פלינדרומים; הדוגמה שהציגה בפניהם היא "ילד כותב בתוך דלי". המורה הסבירה לכיתה שבחיים יש דברים שהם הפיכים, ושאם אפשר לבחור, כדאי לעשות דברים הפיכים. הדוגמה של הבת לדבר הפיך היא נישואין, והאב מהרהר על כך שהוא ובת זוגו עמדו למסד את יחסיהם הממושכים ולהינשא, כשהבת משמשת מעין שושבינה. מותה של האם הוא אם כן הדבר הלא־פלינדרומי, שבניגוד לנישואין שאפשר להפוך בגירושין, אין דרך להפוך אותו.
•
תודה למתרגמת שירלי פינצי־לב שסיפרה לי על הפלינדרומים ב"כאוס רגוע".

תודה על רשומה מעניינת. לא חשבתי על פלינדרומים בתור סימטריה משום מה.
תודה לך, מוטי! וגם אותי איכשהו התובנה הזאת קצת הפתיעה.
המומה מהפוסט על הפלינדרום – וחושבת כי – רק פושטק עלוב בולע קטשופ קר😊
שבת שלום, מאיילה
איילה, אחד הפלינדרומים המשובחים אם לא ה־! שבת שלום!
תודה על הרשומה הנהדרת. היא פתחה לי עוד כיוון מחשבה.
אפשר לחשוב כאן גם על לאונרדו דה וינצ׳י ועל האדם הוויטרובי: הגוף האנושי כצורה של סדר. כמערכת של פרופורציות, סימטריות ומתחים גאומטריים במובן עמוק: היופי נתפס כיחס נכון בין חלקים.
וזה לדעתי מתחבר יפה לפלינדרום. פלינדרום הוא טקסט שמתנהג כמו מבנה אדריכלי קטן: כניסה ויציאה, פנים ואחור, תנועה והשתקפות. מין טאג׳ מהאל של הלשון, רק בלי שיש, בלי גנים, ועם הרבה יותר כאב ראש תחבירי.
אהבתי במיוחד את החיבור שעשית בין פלינדרומים לבין מה שהפיך ומה שאינו הפיך. כי בסוף אולי זה מה שמטריד אותנו בפלינדרום: לא רק הסימטריה שלו, אלא הפנטזיה הקטנה שהוא מציע. האפשרות לחזור לאחור ולקבל שוב את אותו הדבר. החיים, כמובן, הרבה פחות נדיבים מהשפה.
שבת שלום 💕
היי sivi, יפה – פלינדרום כמבנה אדריכלי קטן 🙂 ואהבתי את הרעיון של לחזור לאחור ולקבל שוב את אותו הדבר… תודה רבה ושבת שלום!
אפשר להזכיר גם את הספר "הינשוף שראה הפוך" של יוסי גודארד. מסופר שם על ינשופון שקורא מילים משמאל לימין ולכן בתחרות הקריאה של הינשופים ההורים שלו נותנים לו לקרוא רק מילים פלינדרומיות…
היי אייל, אוי, זה נפלא, לא הכרתי. תודה רבה!
בסימן המונדיאל – השם של כוכב נבחרת ספרד Lamin Yamal הוא בעברית פלינדרום!
לאמין ימאל
נהדר! והנה לנו חיבור בין שני הפוסטים האחרונים!