כֵּף ו-cape: הפן הלשוני של המונדיאל
התיקו המרשים שהשיגה נבחרת כֵּף וֶרְדֶה במשחק מול ספרד במונדיאל הביא להצטלצלות המילים "כֵּף", cape ו־cabo, בפורטוגזית, ברחבי הבית, והנוכחים ביקשו לדעת מה הקשר ביניהן.
"כֵּף" ו־cape פירושן (בין היתר) לשון יַבָּשָׁה הבולטת לתוך הים. cape, cabo וקרובותיהן בשלל שפות מקורן במילה הלטינית caput, "ראש", מן הסתם משום שגם הוא בולט מן הגוף; אבל "כֵּף" העברית היא סיפור אחר. המילה "כֵּפִים", ברבים, מופיעה פעמיים בתנ"ך ופירושה סלעים, שיני סלע ("בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים", איוב ל ו). אם נסתכל במילון אבן־שושן נמצא כי ל"כֵּף" קרובות משפחה בעלות אותה משמעות בשפות שמיות אחרות – אכדית וארמית.
אם כך אין קשר של מוצא בין "כֵּף" שלנו לבין cape וקרובותיה, שמקורן בלטינית, למרות הצליל הדומה. איך, בכל זאת, הן מציינות כיום את אותה משמעות?
כמו במקרים רבים אחרים, מילון אבן־שושן עוזר לנו להגיע אל התשובה. בהיותו מילון היסטורי (דיאכרוני), מילון זה מציין לכל מילה ולכל משמעות של מילה את הרובד הלשוני שבו נוצרה. אם נסתכל בערך "כֵּף" נמצא כי המשמעות "סלע, צוק" מקורה בעברית המקראית, כפי שכבר ידענו; אחריה מופיעה המשמעות "ראש־יבשה, קצה־יבשה החודר ובא בים", והסימון מורה לנו כי מקורה ברובד העברית החדשה.
אנו למדים אפוא כי המשמעות (ההוראה) של "לשון יַבָּשָׁה" נוספה למילה "כֵּף" בשלב המאוחר ביותר בתולדותיה, ויכולים לשער כי הדבר קרה בזכות השילוב בין הדמיון הצלילי שלה ל־cape ולקרובותיה לבין המשמעות שהייתה קרובה דייה. אבן־שושן הטוב אף רומז לנו על כך בבחירת המילים שלו: הצירוף "ראש־יבשה" מכוון אותנו בעדינות אל cape ואל caput, שמהן הגיעה המשמעות הזאת.
ולבסוף, מילון ההווה ואתר האקדמיה ללשון קובעים בתמציתיות: "כֵּף – קְצֵה יבשה בולט החודר לשטח הים (בהשפעת הצליל של המילה האנגלית cape)".
בהצלחה לנבחרת כף ורדה במשחק מול ערב הסעודית בשבת.
•
אטימולוגיות ותובנות לשוניות נוספות תוכלו למצוא בספרי "מוציאה לשון", שעד סוף החודש נמכר באתר ההוצאה במחיר מגוחך ביותר: 26.40 שקלים!
וב־60 אגורות יותר תוכלו לרכוש לכם עותק דיגיטלי באתר עברית.
•
התמונה שבראש הפוסט: אצטדיון הכדורגל הלאומי של כף ורדה.
hakoret-harishona.com 
לא ידעתי שכף היא מילה תנכית…
תודה
בשני המופעים שלה (ירמיהו ואיוב), בצורת רבים.
כיף לקרוא – ולהוסיף.פטרוס הקדוש שעל שמו כנסיית סן-פייטרו ברומא, נולד כיהודי טוב בשם שמעון בר-יונה והשם הנוסף שניתן לו היה כֵּיפָא (אבן, בארמית). באחד הפסוקים המפורסמים ביותר של הברית החדשה, אומר לו ישו: "אשריך שמעון בר-יונה… וגם אני אומר לך כי אתה כיפא ועל הסלע הזה (petrus בתרגום ללטינית) אבנה את קהילתי ושערי שאול לא יגברו עליה, וּלְךָ אתן את מפתחות השמיים". לכן הוא ממשיכו של ישו, ובתור שכזה היה האפיפיור הראשון. זו גם הסיבה ששני מפתחות הם חלק מהסמל הרשמי של הוותיקן.
איזה יופי, תודה רבה, יאיר. ומכאן בעצם גם petrify, "להתאבן" באנגלית, וגם "פֶּטרה" בירדן (מהיוונית)! אגב אני רואה עכשיו בבריטניקה שיש מי שמזהים את פטרה עם מקום הנזכר בתנ"ך בשם "סלע".