אנקדוטה אהובה עליי מספרת על הגנרל הבריטי סר צ'רלס ג'יימס נפייר (Napier). בשנת 1843, בעת שירותו בהודו הבריטית, דיכא נפייר התקוממות במחוז סינד (כיום חלק מפקיסטאן), ובניגוד להנחיות שקיבל, כבש אותו לטובת האימפריה הבריטית. העיתונות דיווחה כי נפייר הודיע על ניצחונו במברק בן מילה אחת – Peccavi, "חטאתי" בלטינית, כלומר באנגלית I have sinned – משפט הנשמע כמו I have Sind, "כבשתי את סינד".

משחק המילים הזה, שזכה לתואר הדיווח הקצר ביותר אי פעם על ניצחון (ונטל את הכתר מ-veni vidi vici, ולימים "הר הבית בידינו"), הסתמך כמובן על הידיעה שקוראי המברק זכו גם הם לחינוך טוב בנוסח תקופתם, כלומר למדו לטינית.

כאשר התוודעתי לסיפור הזה, העברתי אותו הלאה לכמה אנשים, כולל התרגום וההסבר. היחיד שחייך בהערכה לפני שתרגמתי היה סבא שלי, הרמן באר, שהתחנך בגרמניה בין שתי המלחמות וזכה אף הוא לחינוך קלאסי.

נזכרתי בסר נפייר בגלל המילה הלטינית "מדיה", וקליטתה הקשה למדי בשפת הקודש. על פי רוב, מילים זרות החודרות לעברית מאמצות די בקלות צורה עברית נוחה (שמות תואר: אינפנטילי, דבילי; שמות עצם: שוקולד, קוזינה; וגם צורות רבים: אסכולות, אבסורדים, בקוגנים). ואילו המילה "מדיה" (וכן כמה מחברותיה, דוגמת "מיטוכונדריה", שמם של אברונים מפיקי אנרגיה בתא), סובלת מקליטה קשה ומקרטעת.

"מדיה" היא בלטינית צורת רבים, ו"מדיום" היא צורת היחיד. לכאורה, אפשר להשתמש ב"מדיום" כצורת יחיד וב"מדיומים" כצורת רבים. לחלופין, אפשר להתעלם ממשמעות הסיומות הלטיניות, ולבחור ב"מדיה" כצורת יחיד נקבה וב"מדיות" כצורת רבים. לבחירה כזו יש יתרון, שהיא עברית מאוד: ילדה-ילדות, סוסה-סוסות, מדיה-מדיות – זהו הדגם העיקרי של ריבוי צורת נקבה בעברית, אם כי יש כמובן יוצאי דופן, כגון אשה-נשים וביצה-ביצים, כדי לבלבל ילדים קטנים ועולים חדשים.

ומה בפועל? צורת הרבים "מדיומים", שמציעה האקדמיה, משמשת בעברית רק לציון רואי-נסתרות למיניהם. הסיבה העיקרית לכך, לדעתי, היא שבאנגלית, צורת הרבים mediums משמשת למטרה זו, ואילו אמצעי התקשורת ואמצעי אחסון מידע הם באנגלית media, והפרדה זו נשמרה גם אצלנו.

לעומת זאת מופיעות לחלופין הצורות "מדיום", "מדיה" ו"מדיות". יש שהמילה "מדיה" משמשת כשם עצם קיבוצי (שם עצם המציין קבוצת עצמים): "מדיה חברתית", "מדיה מגנטית"; יש שהיא משמשת כצורת רבים, ממין זכר או ממין נקבה: "מדיה מרכזיים" או "מדיה חברתיות"; ויש שמופיעה המילה "מדיות", כצורת רבים ממין נקבה: "מדיות חברתיות".

האם ייתכן שאחת הסיבות לברדק היא, שאנשים המכירים את הנטייה הלטינית חוששים לסטות ממנה? בערך "אמצעי לאחסון נתונים" בוויקיפדיה כתוב: "הכינוי המקובל בעברית לאמצעי אחסון ניידים הוא מדיה (ברבים – מדיות) – שיבוש מוזר, שהרי media, בלטינית ובעקבותיה באנגלית, היא צורת הרבים של medium". ולאחר ההערה הזאת, מופיעות "מדיה" כצורת יחיד ו"מדיות" כצורת רבים באופן מסודר לאורך כל הערך.

אך ברוב הטקסטים אין אפשרות נוחה להערה כזאת, ואין לכותב אפשרות להודיע לקורא שכן, הוא יודע כמובן, אבל… ומכאן צירופים לא-עבריים כמו "הסטודנטים יתנסו בהפעלת מתודולוגיית המחקר […] במטרה להבין ולהעריך את מקומם של המדיה בעיצוב זהותם […] של ילדים" (ההדגשה שלי). כי אם תכתוב "במטרה להבין ולהעריך את מקומן של המדיות" – אולי מישהו יחשוד בך, שכלל לא למדת לטינית?

(ואם כבר מדברים על צורת רבים, מהי לדעתכם צורת הרבים של אבטיפוס? ושל חדקרן?).