אימוצולדת לבורקיני: מזל טוב, יש לכם סיומת חדשה‎

בעקבות כניסת הכלבלב לחיינו, הרהרתי במילה החדשה (יחסית) והבלתי רשמית (בינתיים) "אימוצולדת" או "אימוצלדת" – חגיגת יום השנה לאימוץ, לרוב של חיית מחמד.

קל לראות ש"אימוצולדת" היא הֶלחֵם של "אימוץ" ו"יום הולדת" (או של הצורה המקוצרת והלא-תקנית "יומולדת", שנוצרה אף היא באמצעות הלחם). אך למעשה יש כאן תהליך מעניין יותר, שנבחין בו אם ניתן את דעתנו על המילים השכיחות פחות "חוּקִילֶדֶת" (יום הולדת שמונה-עשרה), "חודשלדת" (יום הולדת של מספר שלם של חודשים, או חגיגות יום הולדת במשך כל החודש), "פָּזָמולדת" (יום השנה לגיוס), "שרוולדת" (יום השנה לניתוח שרוול) ועוד.

בצירוף "יום הולדת", המילה "הֻלֶּדֶת" פירושה לידה: יום הלידה, המועד בשנה שבו אדם בא אל העולם. לכאורה, כדי ליצור מילה שתציין יום שנה לאימוץ, היינו צריכים להחליף את "הולדת" ולא את "יום":

יום הולדת ("יום לידה")

יום אימוץ

בפועל, קרה משהו אחר: דוברי ודוברות עברית נטלו את החלק האחרון של הצירוף "יום הולדת" או "יומולדת" ויצרו ממנו סיומת חדשה, "-לֶדֶת", הנושאת את המשמעות של יום שנה חגיגי, אף שהמילה "יום" עצמה נשארה בחוץ!  

(על תהליך דומה מעט, שבו תחילית או שם תואר בשפות שונות רכשו לעצמם את המשמעות של הצירוף השלם, כתבתי בספרי "מוציאה לשון". כך נוצרה למשל המילה "אוטו", מכונית, כקיצור של "אוטומוביל", אף שהמשמעות של תנועה שייכת דווקא לחצי השני של המילה, mobile, ואילו "אוטו" פירושה "עצמי", כמו ב"אוטוביוגרפיה". על פי המשמעות המקורית של "אוטו", "אוטו גלידה" היה מתפרש "גלידה עצמית".)

גזירת הסיומת "-לֶדֶת" מ"יום הולדת" דומה לתהליך שבו נוצרה הסיומת "-קִינִי", המציינת סוגים של בגדי ים. לואי ריאר, מעצב אופנה (ולפני כן מהנדס רכב!) צרפתי, עיצב בגד ים בשני חלקים החושף את הטבור, והציג אותו בתצוגה שנערכה ב-5 ביולי 1946. ימים אחדים קודם לכן נערך ניסוי שבו הוטלה פצצה גרעינית על האי ביקיני באוקיינוס השקט, וריאר כינה את בגד הים שלו "ביקיני" כרמיזה שהמצאת בגד הים הזה היא אירוע מטלטל לא פחות מהטלת הפצצה. השם היה גם מחווה לבגד ים אחר, קטן פחות, שיצר המעצב ז'אק היים, ואשר זכה לשם "אטוֹם" כדי לציין את זעירותו.

מכיוון ששום דוגמנית לא הסכימה להיראות בתצוגה בבגד הים הקטנטן של ריאר, דגמנה את הביקיני רקדנית עירום בשם מישלין ברנרדיני – וכך התקבל גם חרוז נחמד.

המילה "ביקיני", כיחידה אחת, מקורה אם כן בשמו של האי. אך בהמשך נוצרו בעקבותיה גם המילים "טנקיני", כלומר בגד ים המורכב מחלק תחתון של ביקיני ומגופייה; "בורקיני", בגד ים שנועד לנשים מוסלמיות דתיות ומכסה את כל הגוף למעט הפנים וכפות הידיים והרגליים; "מונוקיני", סוג של בגד ים שלם; ובעברית גם "בליקיני" שהתיישנה ו"חוטיני". כל המילים האלה משקפות שימוש ב"-קִינִי" או בווריאציה "-ִינִי" כסיומת שפירושה "בגד ים": כך, ב"טנקיני" הסיומת הזאת מצטרפת ל-tank (top), גופייה; ב"בורקיני" היא מצטרפת ל"בורקה"; ב"מונוקיני" היא מצטרפת לתחילית "מונו-", שפירושה "יחיד", ב"בליקיני" ל"בלי" וב"חוטיני" ל"חוּט". מעניין להשוות בין "חוטיני" העברית למקבילה באנגלית, thong bikini, השומרת על מבנה של שתי מילים.

לעומת סיומות ותיקות ואף עתיקות, כמו סיומת הנקבה -ָה ("רופאה", "מנהיגה"), הסיומת -ִית המציינת בין היתר כלי תחבורה ("מכונית", "מונית", "חללית") והסיומת ־ַאי, המציינת מקצועות ("גבאי", "בנקאי", "עיתונאי") – נחמד לראות תהליכים לשוניים הממשיכים לייצר לנו סיומות חדשות.

•

תודה לחברי "קהילת השפה העברית" שתרמו מילים בעלות הסיומת "-לֶדֶת".

ואם אתם אוהבי ואוהבות השפה העברית, ורוצים להפוך את האהבה הזאת לעיסוק ולמקצוע – ההרשמה לסמסטר ב של תוכנית עריכת הלשון של אוניברסיטת תל אביב בעיצומה, וזה גם הסמסטר שבו אני מלמדת את הקורס הטרי בעריכת טקסטים עיוניים. בואו ותיהנו!