דילוג לתוכן

חסינות קהילתית או חסינות העדר?

נובמבר 29, 2018

 

לאחרונה עלה בדעתי שלתופעה החברתית של הימנעות מחיסונים יש, אולי, פן לשוני מעניין. הפן הזה קשור לקונוטציות, שעסקנו בהן בפוסט הקודם.

קונוטציות הן התחושות שמילה מסוימת מעוררת בנו והדברים שהיא מעלה בדעתנו, מעבר למשמעות הבסיסית שלה. לדוגמה, למילה "כחוש" יש קונוטציה שלילית, ואילו ל"דק גזרה", שמשמעותה הבסיסית דומה – קונוטציה חיובית. "חם מזג" הוא תיאור ניטרלי, ואילו ל"עצבני" יש קונוטציה שלילית. כאן מציינים כי המילה "פיראט" מעוררת קונוטציות של איים רחוקים ומטמון זהב, וכאן מסופר כי טראמפ עורר התמרמרות כאשר התייחס לקשריה של הילארי קלינטון עם "הבנקים הבינלאומיים", משום שלצירוף הזה יש קונוטציות אנטישמיות.

לבחירת המילים שלנו יש אפוא משמעות רבה, גם מעבר לעצם התוכן שהן מציינות. אותו דבר עצמו אפשר לציין במילים שיבטאו תחושה חיובית או שלילית, יתקשרו לדברים רצויים או להפך – עובדה הידועה היטב בתחום השיווק והמיתוג, אך לא תמיד משכילים להביא אותה בחשבון בתחומים אחרים.

האם ייתכן שקונוטציות אחראיות במידת-מה לתופעת ההימנעות מחיסונים, שעלתה שוב על הפרק בעקבות התפרצויות של מחלת החצבת? על חיסונים ועל הימנעות מחיסונים תוכלו לקרוא למשל כאן; פה נהרהר על הצד הלשוני של הסוגיה, וספציפית על הביטוי "חסינות העדר" והקונוטציות השליליות – ולכן המזיקות – שכנראה יש לו.

חסינות העדר (herd immunity) היא הגנה לא-ישירה מפני מחלה מידבקת, הנוצרת כאשר אחוז גבוה מכלל האוכלוסייה מחוסן כנגדה. בחברה שבה שיעור גבוה של הפרטים מחוסן בפני מחלה מידבקת מסוימת, יהיה למחלה זו קשה להתפשט (חשבו על ילד חולה חצבת בגן של ילדים מחוסנים). במצב כזה, המיעוט הפגיע – כגון ילדים צעירים מכדי להתחסן, קשישים ואנשים הסובלים מבעיות במערכת החיסון – נהנה מההגנה שמספק לו הרוב המחוסן.

שיעור המחוסנים הדרוש כדי להגיע למצב של "חסינות עדר" שונה ממחלה למחלה; אך בדרך כלל מדובר בשיעור שבין 80-85% במחלות מידבקות פחות, כגון פוליו, ל-90-95% במחלות מידבקות יותר, כגון חצבת. אם רק האנשים שאינם יכולים להתחסן או לפתח חיסון מסיבות רפואיות אינם מחוסנים, ניתן להגיע לשיעור הנדרש; אם שיעור הלא-מחוסנים גבוה יותר, משום שאנשים בוחרים שלא להתחסן או לחסן את ילדיהם מסיבות אחרות, "חסינות העדר" נפגעת ומתחוללות התפרצויות של מחלות – כגון ההתפרצות הנוכחית של חצבת בישראל.

אם נחזור לפן הלשוני של הסוגיה, ייתכן שהמונח "חסינות העדר" הוא בחירה גרועה ביותר. מה מזכירה לנו המילה "עדר"? בניגוד ל"להקה" וגם ל"משפחה", הקשורות בתפיסתנו לקשרים הדוקים, לחמימות ולהגנה, המילה "עדר" קשורה בתודעתנו לקבוצה גדולה הנעה יחד בלא בינה ושיקול דעת. אנשים מתנהגים "כמו עדר" כשהם משתעבדים לאופנה ומחקים אחרים בצורה עיוורת. "כמו עדר ללא רועה" הוא תיאור מעליב במיוחד, המרמז על הצורך באיזה מבוגר אחראי. מי רוצה להרגיש שהוא חלק מעדר? אף אחד. משום כך הבקשה לתרום ל"חסינות העדר" עלולה למצב את ההתחסנות כהתנהגות עדרית וחסרת שיקול דעת, ואת ההימנעות מחיסון כהתנהגות עצמאית, שקולה ואינדיווידואליסטית.

(החוקר והמתרגם רן הכהן אף העלה בהקשר זה רעיון מעניין, שלפיו גישת ההתנגדות לחיסונים מעוררת לעתים סימפטיה משום שאנשים מזהים אותה כמתאימה להשקפת עולמם הפוליטית: אנשי שמאל יזהו בה ביקורתיות וחשיבה עצמאית, ואנשי ימין אחריות של אדם לעצמו ולמשפחתו והתנגדות לקולקטיביזם. ובאותו קו מחשבה, הכתבה המעניינת הזאת באתר The Conversation עוסקת בקשר בין התנגדות לחיסונים לעמדה פוליטית ליברלית או שמרנית בארצות הברית.)

אם המונח "חסינות העדר" אכן כרוך בקונוטציות שליליות, האם אפשר לחשוב על מונח דומה בעל קונוטציות חיוביות יותר? חשבתי על הצירוף "חסינות קהילתית". "קהילה", בדומה ל"להקה" ול"משפחה", מעוררת קונוטציות חיוביות, במקרה זה – לכידות חברתית, אכפתיות והגנה על החלש. ואכן, המונח כבר קיים בפועל, באנגלית (community immunity) ואפילו בעברית.

 

8 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    את חשיבות הקונוטציה העלתי בשעתו בעבודה קצרה שכתבתי במסגרת קורס על סוגיות פילוסופיות בחינוך כשעשיתי הסבה להוראה. עיקר התזה היה השמוש במונחים כמו לקויות למידה וחמור מכך ״תלמידים לקויי למידה״ או בעלי לקויות. המונח לקוי מתקשר אצל רוב האנשים לפגם. כך יוצא שהתלמידים מקבלים מהמורים התיחסות כאילו הם פגומים וזה גם הדמוי העצמי שלהם שבא לידי בטוי בביטויים כמו: ״מה לעשות, אני דפוק/מפגר״ וכד׳. התחלה של שנוי הסתמנה כאשר המלה ״הקלות״ הוחלפה במילה ״התאמות״ ככל שזה נגע לאופני ההבחנות של התלמידים הנדונים. בתזה שלי, לאחר שעמדתי, כמו שעשתה חברתנו במאמר דלעיל, על חשיבות הקונוטציה, הצעתי לשנות את השיום. קראתי לתלמידים הללו תלמידים של״י. תלמידים בעלי שונויות למידה. את ה-י׳ הוספתי כדי ליצור מונח מקרב. באווירה החינוכית שנוצרה בשנים האחרונות של קבלת השונה, המונח מעורר קונוטציות חיוביות. גם באנגלית הצעתי שנוי מ-LD STUDENTS היינו Learning Disabilities, הצעתי את ראשי התבות DLA שמיצג Different Learning Abilities. ההצעות מסתובבות במערכת אבל אני כבר לא והיכולת שלי לקדם אותן ירדה לאפס למרות שרוב אלה שנחשפו אליהן הביעו התלהבות והסכמה.

    • "שונויות למידה" – הצעה מעולה. לאחרונה התוודעתי למונח neurodiversity, גיוון נוירולוגי, שמציין טווח של תפקודי מוח ואופני התנהגות של בני אדם; גם כן מונח מועיל. פה אמנם יש שילוב בין כמה דברים – גם מונח שהוא חדש מבחינת מה שהוא מציין (את הטווח כולו ולא רק את מה שחורג מהרגיל) וגם קונוטציות חיוביות (מגוון).

  2. יאיר permalink

    מעניין מאוד, שלומית.
    ואגב אני רואה תופעה דומה גם בשמות, אותם שמות בקונוטציות שונות. אם תקשיבי לאמצעי התקשורת, אלוף בצה"ל ייקרא תמיד ירון או עמוס במלרע (חריג: יאיר לפיד, אבל כנראה מבחירה שלו) – ולעומת זאת עבריין / סוחר בשוק נתניה / סתם אזרח קשה-יום, ייקרא עמוס, חיים או אברם (לא אברהם!) במלעיל. גם כחלון השר שודרג לכחלון במלרע, והנשיא קצב במלרע הִדרדר תכופות עם משפטו לקצב במלעיל.

    • היי יאיר, תודה רבה! מצחיק ונכון, מה שכתבת. בהקשר של עיתונות, אגב, יש עוד תופעה דומה – אישיות "חשובה" שמתבטאת בעל פה ומביאים את דבריה בכתב, לרוב ישכתבו וילטשו אותם קצת, כדי להביא שפה דבורה טבעית לצורה שאנו רגילים לראות כתובה. ולעומת זאת, האזרח חיים מהשוק – אם יגיד אותם דברים בדיוק ובאותה צורה, ייתכן שישאירו אותם דומים מאוד למה שאמר בעל פה, על תקן "צבע" ו"התבטאות טבעית".

      לפרסונה "חשובה" יוצרים, בקיצור, באמצעות בחירת מילים, הטעמה, עריכה וכן הלאה, איזה רושם של "מכובדות", כי "כך יאה". כשם שאדם מן השורה יש לו "אשה" ואילו לפוליטיקאי יש "רעיה" 🙂

  3. אם הצליחו למתג את קולה זירו כמשהו שדחק את קולה דיאט, נראה שאנחנו לא מאוד מקובעים לדימויים שליליים.

  4. משה רדליך permalink

    מעניין ונכון אך בדרך כלל מעיד על הרגשה ראשונית ושטעית. המושג שלדעתי מייצג את זה הינו "לא נורמלי". מושג זה הינו ניטראלי לחלוטין ומשמעותו "לא רגיל. אולם כשאומרים על מישהו שהא לא נורמאלי בדרך כלל מתכוונים שמשהו לא בסדר אצלו במוח.
    אגב האם יש מילה בעברית לניטראלי?

    • מעניין, משה – בעצם "לא נורמלי" יכול לחרוג מהנורמה לרעה ("אתה לא נורמלי!") או לטובה ("יו, זה משהו לא נורמלי"). לא מוכרת לי חלופה עברית שממש שקולה ל"ניטרלי"; בהקשרים מסוימים הוצע "סתמי".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: