לצערנו לא נגיע, כי לא מתחשק לנו

הפנינה הוויקטוריאנית Manners for Women ("נימוסים לנשים") היא ספר מועיל להפליא בשלל הזדמנויות בחיים – ובכלל זה הזדמנויות שנדרשת בהן דוגמה טובה לתופעה לשונית מעניינת. שימו לב להסבר הזה על הדרך הנאותה לסרב להזמנה לארוחת ערב (תרגום שלי בסוף):

The formula "Owing to a previous engagement" has been so often used to convey studied incivility that a reason for declining an invitation has now come to be considered almost a necessity, except in the most formal cases, or where the acquaintanceship is very slight.

כלומר, "הנוסח 'לא נוכל להגיע בשל מחויבויות קודמות' שימש פעמים כה רבות כעלבון מחושב, שכעת כבר כמעט הכרחי לציין סיבה לסירוב, אלא אם הנסיבות הן רשמיות ביותר או שההיכרות קלושה ביותר". מחברת הספר, כוהנת הנימוסין גב' המפרי, מציעה לפיכך את הנוסח הזה לתשובה (התרגום שלי): "גב' בלאק לא תוכל לצערה לקבל את הזמנתה האדיבה של גב' גריי ל-9 בחודש, מכיוון שכבר תכננה להתארח במשך שבועיים אצל חברים בלינקולנשייר".

מלבד ההצצה המהנה לתרבות האנגלית של סוף המאה ה-19, לפנינו, כאמור, דוגמה לתופעה לשונית נחמדה. כדי לתאר את התופעה הזאת בכלים בלשניים, נחזור לידידנו הפילוסוף פול גרַייס (Grice).

כה אמר גרייס

גרַייס טען שהתקשורת בין בני אדם נשענת על עיקרון בסיסי של שיתוף פעולה. מן העיקרון הזה גזר גרַייס ארבעה "עקרונות שיח" המתארים כיצד פועלת התקשורת בין אנשים: עקרון הכמות (אנשים מוסרים את כמות המידע ההולמת את השיחה, לא יותר ולא פחות), עקרון האיכות (אנשים אומרים אמת), עקרון הרלוונטיות (אנשים מוסרים את המידע הרלוונטי לשיחה) ועקרון הסגנון (אנשים מעבירים את המידע בצורה בהירה ככל האפשר). גרייס הבחין גם, שאנשים מרבים להפר את עקרונות השיח האלה – וקבע כי להפרות כאלה יש סיבות, המעניינות לא פחות מהעקרונות עצמם.

שינוי בשני מהלכים: ממשמעות הנוצרת בהקשר מסוים למשמעות קבועה

נשתמש אם כן במושגים האלה של גרייס כדי להסביר כיצד הפך הנוסח "לא נוכל להגיע בשל מחויבויות קודמות" לעלבון מחושב. בשלב הראשון, לא הייתה לנוסח הזה משמעות נוספת מעבר למשמעותו המילולית: המוזמנים כבר עשו תוכניות אחרות ולכן לא יוכלו להגיע. משמעות זו היא משמעות סמנטית, כלומר משמעות קבועה של הביטוי, שאינה תלויה בהקשר. כדי שיתפרש כעלבון, היה צריך להיות ברור לשני הצדדים שבמקרה זה התשובה שקרית (נניח: "אבל היא אמרה לי רק אתמול שאין להם שום תוכניות ליום שישי!").

אם התשובה שקרית, הרי שלפנינו הפרה של עקרון האיכות של גרייס – "אנשים אומרים אמת". אם הצד השני בשיחה לא אמר אמת, ויתרה מזו, לא אמר אמת בידיעה שנדע שזה המצב, הרי שהוא לא ציית לעיקרון של שיתוף פעולה, הנחוץ לצורך תקשורת אנושית (שהרי אם בני שיחנו משקרים, איך אפשר לתקשר בצורה אפקטיבית?). אך גרייס טען שגם הפרות של עקרונות השיח הן חלק חשוב של התקשורת, משום שהן מעבירות מגוון מסרים: למשל, אם שאלנו משהו ובן שיחנו השיב רק תשובה חלקית ("מתי האוטובוס צריך להגיע?" "עוד מעט") – הרי שהוא הפר את עקרון הכמות, ולא העביר לנו את כמות המידע ההולמת את השיחה ("בעוד חמש דקות"); אנחנו נבין שהוא עשה זאת, כנראה, משום שאיננו יודע בדיוק מתי יגיע האוטובוס, ולכן העביר את המידע הרב ביותר שיש לו מבלי להפר את עקרון האיכות – כלומר להעביר מידע לא-נכון או לא-מדויק. המסקנה "הוא לא יודע מתי בדיוק האוטובוס יגיע" נקראת, במינוח של גרייס, "אימפליקטורה שיחתית" – כלומר משהו המשתמע מהשיחה, אך לא נאמר במפורש.

במקרה שלנו, התשובה "לא נוכל להגיע בשל מחויבויות קודמות" מזוהה אם כן כשקר שקוף. מדוע המוזמנים שיקרו, בידיעה שהמזמינים יבינו שזה שקר? משום שעצם השקר השקוף נועד להעביר מסר – במקרה זה, מסר של חוסר נימוס ועלבון מחושב.

לאחר שהנוסח "לא נוכל להגיע בשל מחויבויות קודמות" שימש פעמים רבות בהקשרים שבהם היה ברור שהוא שקרי, ולכן מעביר, כאימפליקטורה שיחתית, מסר של חוסר נימוס – התרחש צעד נוסף ומעניין: הנוסח הזה רכש לעצמו את המשמעות של "סירוב מזלזל" מבלי שיידרש לכך הקשר מסוים, כלומר גם בלי שמסגרת הזמן, ידע קודם וכן הלאה ירמזו למזמינים שלמוזמנים אין באמת "מחויבויות קודמות". הטמעת המשמעות בנוסח עצמו, ללא צורך בהקשר מסוים ובהשתמעות ממנו, הפכה את המשמעות ("סירוב מזלזל") מפרגמטית (נובעת מן ההקשר) לסמנטית (פירוש קבוע של צירוף המילים עצמו, בלי תלות בהקשר מסוים) – לפחות לדעתה של מחברת "נימוסים לנשים", ובתקופה ובמקום שעליהם כתבה.

ולכן, אם הכוונה היא דווקא לסרב בנימוס, אי-אפשר עוד להסתפק בנוסח "בגלל מחויבויות קודמות", אלא יש לפרט ולומר מהן ("גב' בלאק לא תוכל לצערה לקבל את ההזמנה מכיוון שכבר תכננה להתארח אצל חברים בלינקולנשייר").

האם תוכלו לחשוב על צירופים שעשו דרך דומה בעברית? אני חשבתי על "בחור טוב", שכיום כבר מתפרש די אוטומטית כ"מישהו שזה כל מה שאפשר לומר עליו".

תודה לכל מי שתרמו להכנת הפוסט, וזמנים טובים ובטוחים לכולם.