דילוג לתוכן

מה זאת הגהה?

נובמבר 27, 2019

 

"מה זאת הגהה?" שאל ביאליק (טוב, כמעט). איזושהי אי-בהירות אופפת את השאלה הזאת. יש מי שאומרים "הגהה" ומתכוונים למעשה לעריכת לשון; ויש עורכים ששולחים את הקובץ הערוך, ממשיכים בנחת לעבודה הבאה ומניחים כמובן מאליו שמישהו יקרא את התוצאה המעומדת והמעוצבת ויוודא שלא חלו בה שיבושים (האמת המרה: במקרים רבים – לא). אז מה זו הגהה, מי עושות אותה, ולמה כדאי לשים לב בשלב החיוני הזה? ראו הוזהרתם – הפוסט הזה יהיה קצת טכני, אבל בתקווה, שימושי לקולגות שבקהל.

ככלל, אפשר לומר שהגהה מורכבת מארבעה חלקים. האחד – בקרת איכות לחלקים הטכניים יותר של עבודת עורך הלשון, ומבט נוסף ורענן על הטקסט. השני – בדיקת עימוד. השלישי – בדיקה של שיבושים העשויים לנבוע מהעיצוב ומהעימוד, בין שמדובר בטקסט פשוט ובין שלפנינו עימוד מורכב יותר, שכולל למשל תמונות. והרביעי – בדיקה של שלל הדברים שיכולים להשתבש בעקבות ההמרה מפורמט לפורמט, כלומר מתוכנת עיבוד תמלילים לתוכנת עימוד או לאתר אינטרנט. אה, ויש גם חמישי: זיהוי ובדיקה של חלקי טקסט שלא עברו עריכה – בספרים עתירי איורים, קורה לעיתים שהמחברים מכינים ומעבירים את הכיתובים בשלב העימוד ולא לפני כן.

מי מבצע את ההגהה? אידאלית, מישהו שאינו העורך או העורכת, כדי שתהיה עין נוספת בתהליך. תיקוני ההגהה צריכים כמובן לחזור אל העורך, לביקורת. באופן עוד יותר אידאלי, רצוי שגם העורך יקרא את כל החומר המעומד, משום שיש שיבושים שקשה להבחין בהם אם לא מכירים את החומר היטב – להלן נציג כמה דוגמאות מסוג זה. מכל מקום, עורכת מסודרת תעלה את סוגיית ההגהה בשלב מוקדם בפרויקט, אם כדי לכלול אותה במסגרת הזמן ובתמחור ואם כדי להציע מגיהה טובה.

נסקור אם כן את ארבעת (או חמשת) החלקים של עבודת ההגהה.

 

כש-210 הופך ל-210

החלק הראשון ברור למדי: עורך הלשון אחראי, בין השאר, לכתיב אחיד – קונבנציה או קונוונציה, אמיתי או אמתי וגם רונית בן ישי או רונית בן-ישי. מצאנו כתיב לא אחיד? זה הזמן להאחיד או להעיר. מרכאות התחילו ולא הסתיימו? סוגריים נסגרו אך לא נפתחו? זה הזמן לטפל בכך. כתוב "מארג", ולדעתנו צריך להיות כתוב "מאגר"? נסמן זאת – ומכיוון שלא בטוח שמדובר בטעות (כן, גם "מארג" זו מילה), התיקונים, כאמור, צריכים לחזור לעורך. בכלל, כל הערה של מי שרואה את הטקסט בעיניים רעננות תתקבל בברכה. למגיה, כמו לעורך, כדאי להתייחס לטקסט בשילוב בריא של חשדנות ואמון: אם משהו נראה מוזר, ייתכן מאוד שיש לכך סיבה טובה – ועדיין, כדאי לשאול.

אם הזמן והכסף מאפשרים, שלב זה מתבצע בפעם הראשונה על הקובץ הלא-מעומד ופעם שנייה אחרי העימוד.

החלק השני הוא בדיקת העימוד. יש לוודא שכל חלקי הטקסט נמצאים, ובכלל זה התודות, ההקדמה, המבוא והנספחים למיניהם; לבדוק את ההתאמה בין תוכן העניינים לגוף הספר, ובכלל זה גם הכותרות וגם מספרי העמודים שבהם הן נמצאות; ולוודא שהטקסט וכל אשר בו, כמו איורים וטבלאות, "יושבים" בצורה נכונה, החל מעמודים ימניים ושמאליים, דרך מיקומים נוחים של האיורים וההפניות לאיורים ועד לריווח נוח ונאה בין המילים ושורות אלמנה ויתום. יש לוודא שכל מרכיב של הטקסט (כותרות, גוף הטקסט, כיתובים) מופיע בפונט הנכון, שהכותרות הרצות נכונות ("כותרת רצה" היא הטקסט באות קטנה שמופיע בחלקו העליון של העמוד, בדרך כלל שם הספר) ושמספור העמודים רציף.

מכאן אנו מגיעים לסוג השלישי של תיקוני הגהה: תיקונים בטקסט הנובעים מהעימוד ומהעיצוב. אם איור מורכב מכמה חלקים והכיתוב כולל התייחסות ל"מימין", "משמאל" או "בשורה העליונה", האם התיאור הזה תואם את מיקומם של חלקי האיור בפועל? אם הכיתוב מציין מספרי עמודים (למשל: "עמ' 32-31: 'עגור', דיו על נייר, 2019"), האם אלה המספרים הנכונים? וכמובן, זה הזמן לבדוק אם המעבר בין שורות אינו קוטע רצפים שהרציפות יפה להם, כגון טווחי שנים ("1995-1922").

והסוג הרביעי, והחשוב במיוחד – בדיקה של דברים שמשתבשים עם ההמרה מפורמט לפורמט, כלומר המעבר מ-Word או מגוגל דוקס לגרסה מעומדת בתוכנת עימוד או באתר אינטרנט. המעבר הזה עלול למחוק עיצובים של טקסט – וזה כולל אות עבה, קו תחתי או איטליקס, אם השתמשנו בהם להדגשה או לציון שמות ספרים או יצירות אמנות (למשל, בביבליוגרפיה), אבל גם טקסט עילי ותחתי. וכך, 210 עשוי להפוך ל-210, ו-H2O ל-H2O – תוצאה בלתי רצויה בעליל. צרה אחרת היא המפגשים בין טקסט עברי לטקסט באותיות לטיניות, המוּעדים להיפוכים למיניהם, לשיבושים בריווח ולנקודות ש"בורחות" למקום הלא-נכון; ואפילו ניקוד – מילה שיצאה מקובץ ה-Word מנוקדת למופת עלולה להגיע לקובץ המעומד כשהניקוד משובש, ולמרבה החלחלה, לפעמים דווקא במקומות שבהם לא צריך להיות נקדן מומחה כדי להבחין בהבדל.

ומה עם חלקי טקסט שהצטרפו באיחור, דילגו על שלב העריכה ונחתו ישר בעימוד? גם אותם, כמובן, צריך לערוך, וכך אנו חוזרים לעבר הרומנטי שבו עורכים עבדו בעט על נייר. אם אתם העורכים ומדובר ביותר משורה ברצף, אני ממליצה בחום לבקש טקסט מוקלד ולשתול אותו מחדש. והכי כדאי – להקדים תרופה למכה, לשוחח עם הכותבים מראש ולסכם על תהליך עבודה מסודר ונטול הפתעות, שבו כל הטקסט מגיע לעריכה, כן, גם הכיתובים. בהצלחה.

 

20 תגובות
  1. משה קלרטג permalink

    א. מה, אני הראשון?
    ב. אלמנטרי: והכי כדאי – להקדים תרופה למכה, לשוחח עם הכותבים מראש ולסכם על תהליך עבודה מסודר ונטול הפתעות, שבו כל הטקסט מגיע לעריכה, כן, גם הכיתובים.
    ————————
    "[…] שבו כל הטקסט מגיע לעריכה, כן, גם הכיתובים."
    —————————–
    שבו כל הטקסט מגיע לעריכה. כן, גם הכיתובים.
    שבו כל הטקסט מגיע לעריכה; כן, גם הכיתובים.
    ——————–
    ויש עוד אפשרויות.
    ג. אלמנטרי. כי לא תחדל שגיאה מִקֶרֶב הספר.
    ד. אלמנטרי. בין השאָר – מגיה שגם בקי/בקיא בנושא.
    ה. אלמנטרי. מגיה שגם בקי/בקיא בנושא – וגם בקי בעריכה לשונית. [עריכת לשון?]

    ואין צורך להגיב.
    —————————–
    רק רגע. הפסקתי לְקַבֵּל את הפוסטים שלך.

  2. משה קלרטג permalink

    המשכתי לחשוב, בגילי המופלג – על הגהה.

    • משה קלרטג permalink

      המשכתי לחשוב, בגילי המופלג – על הגהה.
      נדמה לי כי ראוי לדון בעניַן ההגהה – גם לאחר שסֵפֶר יוצא לאור: מהדורה שניָה של סֵפֶר מנְיָר, וסֵפֶר אלקטרוני.
      יש לי נִסיון די רב – גם לְגַבֵּי ספרים שֶכָּתַבתי ועָרַכתי, וגם לְגַבֵּי הערות שלי על ספרים – שֶנִכתבו על-ידי אחרים. כולל ספרים של הוצאות מכובדות בחו"ל.

      • משה, בהחלט, מהדורה שנייה, ואפילו הדפסה שנייה, היא הזדמנות נפלאה לתיקונים מכל הסוגים. ופורמטים דיגיטליים מעניקים לנו אפשרות, לפחות עקרונית, לתקן ברציפות. תודה רבה.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    מעניין – תודה.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    הגהה היא פשוטה כמשמעה
    לקרוא שוב ולוודא שלא נפלו שגיאות כתיב/דפוס
    לא מילה בשורה שאינה מתאימה
    ולא אות מיותרת/חסרה במילה
    ולא שגיאות גסות או סלנג שאינו במקומו (ברובד הלשוני הכתוב)
    זהו בערך
    ואני מתנצל על הפשטנות

    עריכת לשון היא כבר מכאן והלאה
    בתרגומים – האם המתרגם מצא את המילה הקולעת ביותר?
    האם המתרגם בכלל רהוט בעברית? (אבי ז"ל היה עורך לשון ואני מדבר מנסיוני…)

    האם לא גלש לרובד לשוני שאינו עקבי עם הרובד הלשוני של הטקסט?
    האם הלשון רהוטה ועקבית?
    וכך הלאה.

    • תודה רבה על מחשבותיך, ועל השיתוף בקרבה ובקרבה המשפחתית שלך לתחום! סלנג שלא במקומו, כלומר סלנג שאינו מתאים לאופי הטקסט, הוא בעיניי בתחום אחריותם של העורכת או של עורך הלשון. מלבד זאת אני מסכימה מאוד עם החלוקה שלך.

  5. רמי permalink

    מעניין להסתכל על הדמיון והשוני בין הגהה לדפוס והגהה לאינטרנט. המהות דומה, אבל ה״עימוד״ כולל פריסת טקסט על המסך, חריגה משדות מוגדרים וכדומה, ולפרטים הקטנים צריך להכניס גם שינויי פונטים ומרווחים, בדיקה של תקינות הקישורים והרלוונטיות שלהם ועוד דברים שאין בדפוס.

    ותבורכי! שוב ושוב מבקשים ממני תפלצות חסרות משמעות כמו ״הגהה לשונית״. אנשים לא מכירים את ההבדלים בין מקצועות העריכה.

    • היי רמי, תודה רבה! גם לא מכירים, וגם, במידה רבה, השימוש במינוח פשוט לא אחיד. כשעבדתי ב"כל העיר", בזמנו, מחלקת עריכת הלשון נקראה "התקנה". היה ברור מאוד מה עשו שם, אבל כך קראו לזה. קצת מגדל בבל, ויהיה מועיל אם תהיה קצת יותר בהירות ואחידות בעניין.
      מעניין מה שכתבת על הגהה לאינטרנט – בפלטפורמות שבהן אני מעורבת בשלב של העלאת החומרים לאתר, אין עניין של חריגה משדות מוגדרים, כלומר זה לא משהו שקורה. תקינות של הקישורים (הלינקים) – לגמרי, טוב שהזכרת את זה, ובעניין הרלוונטיות – לבחור אתר רלוונטי לקשר אליו זה ברמת העריכה כמובן, לבדוק שזה מה שקורה בפועל זו כבר הגהה.

      • במחשבה נוספת אני לא מכיר שום אתר אינטרנט שיש בו איש שתפקידו הוא הגהה – חלק מהמשבר שעובר כיום על העיתונות מתבטא הן במעבר לאינטרנט והם בוויתור על פונקציות כמו הגהה ועריכת לשון (בין השאר עקב הרצון לפרסם הרבה ומהר, לפחות באתרי חדשות). בפועל המלאכה הזאת נופלת על כתפי העורכים, אם בכלל, והתפקידים מתבלבלים.
        בשדות אני מתכוון בעיקר לכותרות וכותרות משנה, שבהרבה אתרים שמור להן שדה עם מספר תווים מוגבל. בפועל החובה לוודא שהכתרות לא ארוכות מדי מוטלת על העורכים, אבל אילו היה מגיה הוא היה אמור לוודא שזה נעשה. כנ"ל שכיתובי התמונה לא חורגים לשתי שורות, באתרים שזאת המדיניות שלהם.
        ומה שאמרת על ההתקנה מזכיר לי שבידיעות תקשורת נוהגים לקרוא לעורכי הלשון "מגיהים". לדעתי השיקול שם הוא בין השאר לשלם להם פחות, כי הגהה היא מקצוע עם פחות מעמד ופחות הכשרה מקצועית. וכמובן, אם כבר קוראים להם מגיהים, אז יאללה – שיעשו גם הגהה וחסכנו בעל תפקיד..

        • אה, הבנתי, צודק כמובן. ומעניינות ההבחנות שלך, אכן הכלכלי פה משפיע מאוד גם על ארגון העבודה וגם על השפה. תודה 🙂

  6. אלקנה permalink

    שורש המלה "הגהה" הוא נגהּ ומטרת ההגהה היא להאיר את הטקסט – לשפוך נֹגַהּ על הטקסט הנבדק. לכן, לעניות דעתי, הגהה אינה רק השוואה בין המקור (פעם קראו לכך "כתב יד") לבין התוצר הסופי, אלא בדיקת רכיבים שונים בטקסט ווידוא כי הוקלדו/סודרו על-פי הגדרות הטקסט כולו – בדיקת הטיפוגרפיה של:
    מובאות/ציטוטים
    הכותרות, על רמותיהן
    כיתובים שונים (של תמונות, של טבלאות וכו')
    הערות
    ועוד

    הטקסט המועד ביותר לפורענות הוא זה המודפס על עטיפת הספר – מאחור או על הדשים. בדרך-כלל טקסט זה נכתב ברגע האחרון, זמן קצר לפני הדפסת הספר ולרוב אינו עובר עריכה והגהה.

    ומי שסבורים כי הגהה היא מלאכה קלה ופשוטה צריכים לזכור:
    אל תדון את חברך עד שתגיה במקומו
    (מחווה להלל הזקן באמרתו במסכת אבות)

    • היי אלקנה, אהבתי את האמרה המשופרת!

      לגבי בדיקה אם הטקסט עומַד בהתאם לפונטים שנבחרו – בהחלט חלק מעבודת ההגהה, אפילו התייחסתי לזה. ואני שמחה שהעלית את עניין הטקסטים שעל העטיפה – בהחלט רואים שם כמות בלתי סבירה של שגיאות, בדיוק בגלל המסלול שתיארת… אגב, כתבתי על זה פעם כאן:

      https://hakoret-harishona.com/2013/03/03/%d7%a2%d7%9c-%d7%98%d7%a2%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a6%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/

      תודה על הצד האטימולוגי! רוני הפנר הציג, בהזדמנות זו, עוד שתי אטימולוגיות אפשריות:
      *
      על פי צורתה, המילה הַגָּהָה באה משורש נג"ה. אבל זה אינו השורש נג"ה הרגיל שפירושו הארה. יש שני הסברים למקור המילה:

      – אבן שושן מקביל בין הפועל נג"ה הזה לבין הפועל הערבי نَقَّحَ, נקח (באותה המשמעות).

      – פרופ' משה בר אשר טוען: המקור הוא המילה הגבהה בלשון חז"ל, במשמעות תיקון.
      על פי זה תוקן גם במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון ונוספה ב' בסוגריים:
      "קראה סריוגים נתנמנם ויצא. היה כותבה ודורשה ומג(ב)יהה" (משנה, מגילה ב ב).
      "אין כותבין ספרים ותפילין ומזוזות במועד ואין מג(?ב?)יהין אות אחת אפילו בספר העזרה" (משנה, מועד קטן ג ד).
      *

  7. כרגיל, שלומית, תודה על הפוסט מאיר-העיניים, ועל התגובות שהוא מביא בעקבותיו. פוסטים כאלה צריכים (בעולם אידאלי…) להיות חומר-קריאה חובה לכל מי שכותב ומפרסם.
    אה, כן, וגם לגרפיקאים ומעמדים… כבר יצא לי לעבוד עם גרפיקאים מוכשרים וחמודים, ש"שברו" את הטקסט שתרגמתי או כתבתי לפי ראות עיניהם והחוש האסתטי שלהם, בלי שום התחשבות בתוכן, בהגיון ובדקדוק… ואלמלא הייתי משביעה אותם להחזיר לי את המסמכים לבדיקה, גם לא היה עולה בדעתם שאני צריכה לראות את העבודה לפני ההדפסה הסופית.

    • תודה רבה, נינה! שימחת! ויהיה מעולה אם אנשים בתחום ייעזרו בפוסט ויפיקו ממנו תועלת.

      מעניין להסתכל מבחינה זו על ה"עין" של מעצבים, כמו של כותבים. מן הסתם, יש מגוון. יש כותבים עם עין נץ לצד הוויזואלי, ברמה שהם מזהים פונט לא-נכון בדפי ההגהה ומעירים עליו (אני עובדת עכשיו עם אחד כזה). ויש מעצבים שמכינים עימודים מעולים מבחינת ההתייחסות לתוכן (אני עובדת עכשיו גם עם אחת כזאת). אבל בשני המקרים זה לא בליבת המקצוע, ובכל מקרה זה בדיוק הממשק בין חברי הצוות, שדרוש בו שיתוף פעולה טוב.

  8. גיליתי את בלוגך המרשים. האם מעוניינת להצטרף ולקבל במה גם באתר ׳קהילת פרפרים – הבלוגוספרה שלנו׳?
    כתובת האתר: https://isra-parparim.blogspot.com/

  9. אסנת permalink

    פוסט מרתק כהרגלך ומעורר מחשבות. לפני כשבוע חשכו עיניי כאשר ראיתי מה קרה לטקסט שערכתי בקפידה, לרבות הגהה, במעבר ממסמך ה-WORD לאתר האינטרנט…

    • היי אסנת, תודה רבה באיחור על התגובה! כן, זה קורה וצריך להיות ערים לזה… אגב, כותבים מנסים לפעמים לעמד ולהגיה את הטקסט בשלב מעבד התמלילים, כלומר מכניסים רווחים או מעבר פסקה כדי שהשורה תסתיים במקום אסתטי וכו'. ואז צריך להסביר שהצורה שהטקסט עומד בה כרגע אינה חשובה ואינה רלוונטית, ולהפך, שהרווחים ושבירות הפסקה המיותרים האלה יפריעו בהמשך, כשנעבור לתוכנת עימוד (או לאתר).
      שוב תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: