Skip to content

עורך טוב: להיות פרומתיאוס

ינואר 25, 2015

Otto_Greiner_-_Prometheus

הטיטאן פרומתיאוס ידוע בכך שנתן לבני האדם את האש בניגוד להוראתו המפורשת של זאוס, ונענש בצרה ההיא עם העיט. פחות ידוע הוא פירוש שמו של פרומתיאוס – "חושב מראש", ההפך משמו של אחיו אפימתיאוס, "חושב לאחר מעשה".

פרומתיאוס הגה את הרעיון לברוא אדם בצלמם ובדמותם של האלים, ושיתף בתכניתו את אחיו. אפימתיאוס ניסה ראשון את כוחו, יצר דמויות שונות מעפר והעניק להן תכונות, מתנת האלים – זריזות, כוח, ערמומיות ומעוף. אך לאחר שהשתמש בכל התכונות, נוכח כי בין כל היצורים שברא לא היה אדם. אז ניגש פרומתיאוס למלאכה, יצר מעפר דמות דומה לאלים, שאל מעט מתכונתה של כל חיה – נאמנות מהכלב, גבורה מהאריה, כושר חיקוי מהקוף – והעניק לאדם. לבסוף ביקש מאלת החוכמה, אתנה, לנשוף רוח חיים באדם שיצר וכך גם להאציל עליו מחוכמתה. אפימתיאוס, אם כן, אלתר, והגיע לתוצאות מעניינות, אבל לא למטרה המבוקשת. ואילו פרומתיאוס, "החושב מראש", תכנן את מעשיו. אחת מתכונותיו החשובות של העורך היא להיות פרומתיאוס.

עורך טוב לא יראה רק את הטקסט, אלא גם את האנשים האחרים שיטפלו בו, ויציע סדר הגיוני למהלך העבודה. לדוגמה: אם הטקסט יצא מתחת ידיה של כותבת מקצועית, ונועד ללקוח – האם הלקוח כבר אישר אותו, או שהוא עדיין עשוי להכניס בו שינויים? רצוי שהכותבת והלקוח יסיימו את הדיאלוג ביניהם ורק אז ימסרו את הטקסט לעורך – כדי להימנע ממצב שהטקסט ייערך וילוטש ואחר כך יוכנסו בו שינויים נוספים. במקרה הרע, יתקבל טקסט שחלקים ממנו לא-ערוכים; במקרה הפחות גרוע, העורך יצטרך לעבוד שוב על חומרים שכבר עבד עליהם, תוך בזבוז זמן, כסף ושלוות נפש. דוגמה אחרת: אם הפרויקט הוא דו-לשוני, האם מישהו דאג לכך שהמתרגמת תקבל לעבודה את הגרסה הערוכה? (תתפלאו).

עורך טוב לא יערוך את הטקסט בלי להבין תחילה מיהו הכותב וכיצד הוא רוצה להישמע. האם הכותב מעוניין בסגנון מקצועי ותמציתי, או ידידותי ונגיש? ומיהם הקוראים המשוערים? האם הם אמורים לדעת מיהו אדורנו, למשל, או שכדאי להסביר מי זה?

בכל טקסט נדרשות גם כמה החלטות גורפות, קטנות וגדולות, שכדאי לקבל אותן בשלב מוקדם בעבודה. למשל, האם הגיוני לפנות אל הקוראים בלשון זכר? (אולי כן, אם הטקסט הוא הנחיות לתרומת זרע). או: אם הטקסט הוא ספר לימוד, האם סביר שהתשובות לשאלות יופיעו מתחת לשאלות עצמן? אם רוצים שהקוראים יחשבו בעצמם על התשובה, אולי מוטב לרכז את התשובות בסוף הספר?

נקודת תורפה קבועה בתכנון היא האיורים או התמונות. אם הטקסט אמור לכלול תמונות, עורך מסודר יבקש לקבל את הכל יחד – טקסט, תמונות וכיתובים. כך יוכל לראות את התמונה השלמה (תרתי משמע), לדאוג להתאמה בין הטקסט לבין התמונות מבחינת הדיוק, הבהירות ואפילו הצבעים, ולמנוע טעויות מביכות (למשל: ההסבר מתייחס ל"עיגולים האדומים", אבל הספר הודפס בשחור-לבן. או שבכיתוב נאמר שלפנינו דיוקנו של מייסד הבימה יהשע ברטונוב, ואילו בתמונת הענק מופיע דווקא אהרן מסקין – סיפור אמיתי מן המבואה המשופצת של תיאטרון הבימה).

אפימתיאוס, ה"חושב לאחר מעשה", היה, במונחים של היום, המאלתר וה"זורם" מבין השניים, וגם אלה יכולות חשובות (עובדה שפרומתיאוס שיתף את אחיו בפרויקט האדם, ולא העדיף להיפגש איתו רק בארוחות אצל ההורים). ועדיין, כדי להגיע לתוצאה טובה ומגובשת כדאי להתחיל במבט כולל, במחשבה על אופי הטקסט ובתכנון מהלך העבודה. ובקיצור: להיות פרומתיאוס.

הציור שלמעלה – "פרומתיאוס" של הצייר אוטו גריינר (Greiner).

13 תגובות
  1. איילה זמרוני permalink

    תודה שלומית, תמיד כיף לקרוא את מה שאת כותבת.

    שבוע מצוין, ותגידי לאבא זאביק שאת מיודדת גם עם איילה, אחות של יהודה שנהב.

  2. lilachmelville permalink

    למדתי הרבה. לא הכרתי את הבלוג הזה, ואני שמחה להכירו. תודה

  3. מעניין וגם דימוי יפה. פרומתאוס היה דמות משנה בספר שתרגמתי 🙂 (המהלכים בקצוות, דיאנה ווין ג'ונס).

  4. תמונה טובה של תפקיד העורך. עכשיו מה שצריך זה "לחנך" את הלקוחות. לרובם אין מושג בשביל מה בדיוק צריך עורך ומה הוא יכול ולא יכול לעשות למענם. כולנו מכירים לקוחות שמבקשים "הגהה", או "רק תעברי על זה בזריזות" כאשר הטקסט צריך עריכה יסודית. ומכירים גם לקוחות שמגישים טקסט ברמה של טיוטה מבולגנת ומצפים שהעורך יעשה נסים ונפלאות, ייצור יש מאין או ישכתב ויארגן את הטקסט לכדי יצירת מופת 🙂

    • חן חן, נינה. וזה היתרון של עבודה עם לקוח לאורך זמן, כבר מכירים את התהליך, יודעים למה לצפות, זה היתרון של צוות ותיק. לקוח שלא התנסה בעבודה עם עורך, מנין לו בעצם לדעת מה עורך יכול או צריך לעשות? : )
      אני משתדלת להתחיל את העבודה, בייחוד עם לקוח חדש, בתיאום ציפיות ובהגדרת התהליך (מה הלקוח רוצה, מה לדעתי צריך, מה התשלום כולל, מה הוא יראה בגרסה הערוכה הראשונה וכו').
      ואם לקוח מגיש טיוטה מבולגנת במיוחד – גם אין בעיה, אלא שהעבודה מוגדרת יותר כשכתוב ואפילו ככתיבה מאשר כעריכה : )

  5. טוב ויפה, ומעניין כרגיל,
    רק מטריד מעט 🙂
    מדוע לא היה לפרומתיאוס האומלל
    פרומו של מה שהולך לקרות לו?
    האם באמת הסנדלרים וכו'? אויה.
    ובעניין העריכה, אני תוהה,
    האם לעורכת הנהדרת שלי (עליזה רז)
    יש יכולת חיזוי (לגבי גורל ספרי הבא)
    שיותר טוב שלא אדע עליה?

    • תודה, מיכל. אני משערת שפרומתיאוס ידע שלא יצא לו שום דבר טוב מכך שימרה את פי זאוס, אבל החליט לקחת את הסיכון ולדאוג ליצירי כפיו. בכל אופן, הרקלס הרג את העיט ושחרר אותו בסוף, אז אפשר לומר שבני האדם החזירו לו טובה, גם זה משהו.
      וכעורכת אני צופה לספרך הבא הצלחה רבה (יש מועד משוער?).

      • נכון. הוא מן הסתם ידע,
        וכמו כולנו עשה בכל זאת.
        תכונה אנושית ואלית גם יחד מסתבר.

        והספר הבא בעזרת השם ובלי נדר וכו',
        בעוד חודשיים שלושה, והפעם ספר דיגיטאלי..

        תודה שלומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: