"גבע פרשים": סיפור על יין ועל חייליו של הורדוס

על שולחנם היפה של חמותי וחמי עלה אתמול יין מיוחד: "גבע פרשים" מרלו פרנק (בתמונה), יין מיקב בוטיק בקיבוץ משמר העמק. התווית כללה גם הסבר לטובת הסקרנים: "גבע פרשים" הייתה עיר רומית שבה ניתנו אדמות לפרשים שהשתחררו מצבאו של הורדוס. כלומר, סוג של שכונה צבאית, כמו אלה שפזורות ברחבי ארצנו.

האגודה הארכיאולוגית הישראלית ומקורות אחרים גורסים ש"גבע פרשים" הייתה כנראה הפוליס גבע פיליפוס, כיום תל אבו־שושה, אכן ליד משמר העמק. המקורות האלה מציינים ש"גבע פרשים" נזכרת בכתביו של ההיסטוריון היהודי־רומאי יוסף בן מתתיהו, אבל כשהצצתי בתרגומי יצירותיו מיוונית עתיקה לעברית בפרויקט בן יהודה, לא מצאתי בהם את הצירוף הזה. אחרי סיבוב דרך תרגומים לאנגלית מצאתי ב"תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" את הקטע היפה הזה (תרגום יעקב נפתלי שמחוני, ההדגשה שלי):

ובקרבתו [של הר הכרמל] נמצאה גבע עיר הרוכבים, אשר נקראה בשם הזה, כי ישבו בה רוכבים מצבא המלך הורדוס, אשר נפטרו מעבודתם.

והיין עצמו? טעים. החבר'ה בקיבוץ כנראה מתמקדים ביין יותר מאשר בשיווק, כי לא הצלחתי למצוא אתר של היקב; פה תוכלו לקרוא על טעימת יינות שכללה את "גבע פרשים" ומתארת אותו כ"רך ונעים עם מעט עומק ואלגנטיות שבטעימה עיוורת הרגישו קצת לא מכאן".