דיון ספרותי עם ChatGPT

אתמול בערב הושבתי את ChatGPT לספר לי סיפורים לפני השינה. אין ספק שבינתיים, זו בעיניי היכולת המעניינת ביותר שלו – עם כל הכבוד לסילבוסים, לשירים ולברכות, לעובדות האלטרנטיביות שהוא ממציא בביטחון מוחלט (כמעט אנושי!) וכיוצא באלה. ממקומכם הנוח בין הכריות אתם כותבים לו רעיון, מוזר וקצר ככל שיהיה: "סיפור על מפעיל חניה תת-קרקעית שמחנה מכוניות בתקופות אחרות שיש בהן יותר חניה", "זוג שאין לו זמן לבלות יחד הופך את שאר היקום באופן זמני לחור שחור" (מנין הגיע הרעיון הזה). ובזמן שייקח לאדם להגיד "מה?", קיבלתם סיפור עם התחלה, אמצע וסוף, דמויות ועלילה שמעידה שמישהו או משהו כאן הבין בדיוק מה אמרתם לו. כן, לא מדובר בתחרות להמינגוויי, אבל העניין די מדהים – שחרזדה לפי הזמנה בכף ידכם. מכל מקום, ההפתעה האמיתית הגיעה באזור אחת בלילה, כשניסיתי לאתגר את כושר ההמצאה של בן שיחי הדיגיטלי וביקשתי סיפור על "חיפושית שרוצה להיות ראש ממשלה".
הסיפור שהופיע לאלתר שטח את עלילותיו של בֶּני, חיפושית (או חיפוש?) צנוע ששאף להיות ראש הממשלה של באגלנדיה ("חרקייה"), למרות התפיסה המקובלת שרק יצורים עם כנפיים ועוקץ יכולים להיות מנהיגים. בני הכשיר את עצמו לתפקיד, ניהל קמפיין מוצלח ונעשה ראש ממשלה מצוין, עם קבינט שכלל נמלים הידועות בחריצותן, דבורים הידועות ביכולתן לפעול יחד וחיפושיות משה רבנו הידועות בחוכמתן ובהגינותן (הסיפור כולו, אם יש לכם עניין, נמצא כאן). בני הוביל את באגלנדיה לעידן של הרמוניה חברתית ושוויון הזדמנויות לכל (בכלל, הסיפורים של מר צ'אט חינוכיים למדי, וסיפור החור השחור שהזכרתי קודם כלל למשל המלצה חמה לתקשורת טובה ושקופה בין בני זוג. איך הצליחו להנחיל ל-ChatGPT חינוך וערכים בו-בזמן שאין אפשרות ללמד את מידג'רני כמה אצבעות יש ביד של אדם, לא ברור לי ואם לכם כן, אשמח לשמוע בתגובות).
מה שלכד את תשומת לבי, בכל אופן, היה בחירת המילים בסיפור על ראש הממשלה החיפושית: בני ניהל grassroots campaign (מסע בחירות הפועל בשטח, מילולית "בשורשי העשב"), בירתה של באגלנדיה היא buzzing city (עיר הומה, מילולית "מזמזמת") ואזרחי באגלנדיה swarmed to the polls, נהרו לקלפיות ומילולית "הגיעו לקלפיות בנחילים". מכיוון שאני שמחה תמיד לשאול את המשורר למה התכוון בשירו, שאלתי את GPT אם הבחירה הזאת מכוונת (צילום מסך של השאלה והתשובה למטה). GPT השיב לי בשמחה דיגיטלית, ואני מתרגמת:
"אכן, כך עשיתי! שילבתי מילים הקשורות לחרקים לאורך הסיפור כדי להוסיף לכידות תמטית ולחזק את הקשר לעלילת הסיפור, העוסקת בחרקים. זוהי דרך ליצור חוויה נרטיבית לכידה ומקיפה. אני שמח ששמת לב! אם יש סגנון או נושא אחר שתרצי לשלב בסיפור, או אם יש לך בקשות אחרות, אמרי לי."
אין ספק ש-GPT יספק לנו עוד הפתעות רבות – רק ביממה האחרונה שמעתי על גרסה חדשה וחזקה עוד יותר של ChatGPT מזו הזמינה כרגע לציבור הרחב, וכן על תביעה של סופרים הטוענים שספריהם שימשו לאימון התוכנה תוך הפרת זכויות יוצרים (תודה לירין כץ). מן הבחינה הלשונית-טקסטואלית גרידא: color me impressed.
התמונה שבראש הפוסט מתוך הסרט The Abyss (ג'יימס קמרון, 1989).


הסיפור באמת מרשים בשביל תוכנה, אבל אני עדיין מעדיף סיפורים שנכתבו ע"י בני אדם…
נו, היא מתאמנת כרגע. תן לה זמן, ואז נראה : )
אני מכירה היטב את השעשוע הזה לפני הזה. היטב 🙂
אני דווקא כן מתרשמת. הן מצ'ט ג'י־פי־טי והן מיכולותיו. וכשיודעים לעבוד איתו נכון, מתקבלות תוצאות מעוררות השתאות.
רשומה נפלאה, שלומית.
תודה רבה, הלנה!
אני חושבת ששני הדברים נכונים: ChatGPT מרשים ברמה מטורפת (כשאני חושבת על איך יכולנו "לדבר" עם מחשבים בילדותי, לא נורא מזמן, והיום, ההבדל לא נתפס. נו, ההבדל בין לפני חצי שנה להיום בלתי נתפס), ובד בבד, הסיפורים המאוד-מרשימים בשביל תוכנה עדיין אינם ברמה של סופר אנושי. אבל נחכה עוד חצי שנה ונראה : )
ושוב תודה רבה לך.