דילוג לתוכן

מציון תצא תורה: שני מונחים מדעיים בינלאומיים שמקורם בעברית, ואחד שכמעט

ספטמבר 15, 2022

מונחים מדעיים וטכניים מגיעים בדרך כלל אל העברית מלשונות אחרות, כיום בעיקר אנגלית. מעניין להבחין שלעתים הכיוון הוא הפוך. הרי לנו שתי מילים עבריות שהיו למונחים מדעיים בינלאומיים – ועוד אחת שלא, או כמעט, אבל הצליחה לבלבל כמה אנשים. מכירים עוד? ספרו בתגובות.

מכתש ו-makhtesh: לא בדיוק אותו הדבר

אם ישאלו אתכם איך אומרים "מכתש" באנגלית, ודאי תאמרו "crater". אבל כמונח גיאולוגי, המילה crater מציינת שקע בקרקע שנוצר עקב פגיעת מטאוריט. המכתשים שבנגב ובמדבר סיני, כגון מכתש רמון, המכתש הגדול והמכתש הקטן, נוצרו בתהליך שונה לגמרי ואיטי בהרבה. מכתש כזה הוא שקע בקרקע המוקף קירות סלע קשה, שנוצר על ידי סחיפה וסילוק (ארוזיה) של סלע רך יותר שנמצא שם בעבר.

כדי לציין שתצורות הקרקע האלה שבמדבריות הנגב וסיני הן תופעה שונה ונפרדת, ייחדו להן הגיאולוגים מונח משלהן. ומכיוון שהן נמצאות כאן, המונח הזה הוא makhtesh – תעתיק של המילה העברית "מכתש", המציינת גם את הכלי המשמש אותנו לכתישת תבלינים במטבח וגם את תוואי הקרקע הדומה לו בצורתו: "הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ" (צפניה א יא).

בעברית, שני סוגי תצורות הקרקע האלה נקראים "מכתש", בצירוף מילה נוספת המציינת את מקורם: מכתש פגיעה לעומת מכתש סחיפה.

שווא: פרץ את גבולות הניקוד

מה זה "שְׁוָא"? ובכן, סימן הניקוד הזה, כמובן:

אבל לא רק. בבלשנות, וליתר דיוק בתחומי הפונולוגיה והפונטיקה, המילה schwa, שמקורה במילה העברית "שווא", משמשת לציון תנועה שכיחה בהברה לא-מוטעמת במילים באנגלית – למשל, הצליל שמציינת האות הראשונה במילה about. באלפבית הפונטי הבינלאומי הצליל הזה מסומן כך: ə.

תילי תילים

ואחרונה חביבה – זוהי ה"כמעט" מכותרת הפוסט. המילה "תֵּל" בעברית פירושה תלולית או גבעה, אבל יש לה גם משמעות ספציפית יותר: אזור מוגבה שלא נוצר באופן טבעי אלא בשל פעילות האדם, לרוב כאשר יישוב נהרס ולאחר מכן נבנה על חורבותיו יישוב חדש, וכך שוב ושוב לאורך תקופות ארוכות. המונח הארכיאולוגי Tell באנגלית, בגרמנית ועוד מציין בדיוק את המשמעות הזאת, והגדרתו כוללת במקרים רבים את התוספת "בעיקר במזרח התיכון". האם המונח הזה מקורו בעברית? לא, אבל קרוב: מקורו בערבית.

התוספת שתופסת: ארמגדון

ולקינוח, תל ששמו זכה לפופולריות רבה במיוחד. בתמונה שלמעלה נראה תל מגידו, הלא הוא "הר מגידו" המופיע בחזון יוחנן בברית החדשה: "וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן" (פרק ט"ז, 16, תרגום פרנץ דליטש). בעקבות האירועים המתוארים בפרק הזה, "ארמגדון" הוא המקום או הזמן שבהם יתחולל, לפי הנצרות, הקרב האחרון בין כוחות הטוב לכוחות הרוע.

ושתי חדשות נחמדות:

ספרי "מוציאה לשון – הפתעות מהמגירה הסודית של העברית" נמכר כעת במבצעים לשנה החדשה: 29 שקל לעותק דיגיטלי ב"עברית" ו- 30% אחוז הנחה או ספר שני ב-20 שקל באתר עם עובד.

והבלוג הזה, "הקוראת הראשונה", הגיע לאחרונה ל-200 אלף צפיות. מזל טוב לבלוג ותודה לכם ולכן שקראתם, הגבתן, שאלתם, הוספתן וחידדתם. שנמשיך ליהנות כאן, לבלות ולגלות.

התמונה באדיבות Avram Graicer, ויקיפדיה

13 תגובות
  1. נחמד מאד, תודה! המילה היחידה שהכרתי בהקשר הזה היא shwa, שלמדתי בחוג לבלשנות לפני, אהמ… יותר מחמישים שנה 😉
    (אני חושבת שבזמנו כתבנו אותה כפי שכתבתי למעלה, בלי האות c, אבל אני לא יכולה להישבע.)

  2. הלנה מגר-טלמור permalink

    רשומה מרתקת. כתמיד.
    והכי – שתי החדשות הנחמדות הן נפלאות. וראויות לך.
    תודה עמוקה.

  3. מזל טוב ל-200,000 כניסות – כן ירבו!
    אני תמיד נהנה לקרוא פה.

    הכרתי רק את ארמגדון…

  4. שמעון רוטנברג permalink

    נהדר שלומית. כיף לקרוא את הבלוג הזה.
    הוא תמיד מעשיר. שנה טובה 🙂

  5. מרתק, והחדשות נפלאות. ברכות חמות!

  6. מוסיפה דוגמאות שהציעו מגיבים ומגיבות בפייסבוק – תודה רבה מאוד לכולםן:
    אל"ף, מושג במתמטיקה שכתבתי עליו כאן:
    https://did.li/OiDlC
    המושג הלשוני "שיבולת":
    https://www.ruf.rice.edu/~kemmer/Words/shibboleth

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: