מה המספר של אוקטובר? שמות ומספרים בלוח השנה

"מה תוקף כרטיס האשראי?"

"אוקטובר…"

"איזה חודש זה, איזה מספר?"

אחרי כמה וכמה שיחות מסוג זה, הבנתי שמדובר בתופעה: מוכרות ומוכרים שאינם מכירים את חודשי השנה האזרחית בשמותיהם. מפתיע, אבל בעצם הגיוני. ציון חודשים וגם ימים במספריהם הוא הרי שיטה ותיקה, גם בעברית וגם בשפות אחרות.

יום ראשון, יום שני: ימות השבוע

ימות השבוע בעברית נקראים בפשטות על פי מספריהם: יום ראשון, יום שני וכן הלאה (מספרים מהסוג הזה נקראים "מספרים סוֹדְרים", שמציינים מקומות של פריטים ברצף, לעומת "מספרים מונים", שמציינים כמה פריטים יש מסוג מסוים – כגון שלושה או שמונה).

שמות הימים באנגלית ובשפות רבות אחרות, לעומת זאת, משקפים את השמות שהעניקו להם הבבלים. הבבלים קראו לכל יום על שם אחד מגרמי השמיים; הרומאים אימצו את השיטה הזאת, בגרסאות שונות במהלך הזמן. על פי הלוח שקבע הקיסר קונסטנטינוס בשנת 321 לספירה, היום הראשון בשבוע היה יום השמש, ואחריו יום הירח, יומו של מאדים (מארס), יומו של כוכב חמה (מרקורי), יומו של צדק (יופיטר), יומה של ונוס (נגה) ויומו של שבתאי (סטורן).

בשלב זה תוכלו לזהות את מקורם של כמה משמות הימים באנגלית: Sunday הוא יום השמש, Monday – יום הירח ו-Saturday – יומו של סטורן, שבתאי. שמות אחרים השתמרו בצורה מיידית יותר בשפות רומאניות, למשל vendredi בצרפתית – יומה של ונוס, יום שישי. אך אף אחד לא הלך לאיבוד, כפי שיגלה לנו טיול קצר למיתולוגיה הגרמאנית. טיר הוא אל המלחמה הנורדי, מקבילו של מארס במיתולוגיה הרומית; הצורה האנגלית העתיקה של שמו היא Tiu או Tiw, ומכאן Tuesday, יום שלישי. Wednesday הוא יומו של אודין, שכמו מרקורי, ליווה את נשמות המתים אל העולם הבא; Thursday הוא יומו של תור, אל הרעם, המקביל מבחינה זו ליופיטר האוחז בחזיז הברק. ו-Friday הוא יומה של פרֵיָה, אלת האהבה והיופי, המקבילה לוונוס.

יפה – אבל כל המורשת הפגאנית הזאת לא הגיעה אל השפה העברית. אצלנו רק השבת זכתה בשם ייחודי ("וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ" – בראשית ב, ב). שאר הימים, מראשון עד שישי, לקחו מספר.

החודשים העבריים

במקרא גם החודשים העבריים נקראים בדרך כלל במספריהם הסודרים, על פי לוח שנה שבו ניסן (כיום החודש העברי השביעי) הוא החודש הראשון. למשל:

"בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָה" (ויקרא כג, ה)

"וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן" (מגילת אסתר ח, ט)

"וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכׇל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם" (ויקרא טז, כט. הפסוק עוסק כמובן ביום הכיפורים, שהוא י בתשרי; אם ניסן הוא החודש הראשון, הרי שתשרי הוא החודש השביעי).

שמות החודשים העבריים המוכרים לנו, מתשרי ועד אלול, מקורם בלוח השנה של הבבלים (שעשו עבודה יסודית בתחום הזמן), והם נכנסו אל העברית בעקבות גלות בבל. בהתאם לכך, כמה מהשמות האלה מופיעים בספרים המאוחרים יותר בתנ"ך, כגון מגילת אסתר, כפי שכבר ראינו למעלה ("בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן…").

החודש השביעי, שהוא החודש התשיעי

גם בלוח הגרגוריאני, המכונה בישראל "לוח השנה האזרחי", יש חודשים ששמותיהם נגזרים ממספרים. וגם כאן חל שינוי בנקודת המוצא של השנה, כלומר בקביעה איזה חודש נחשב לראשון.

הלוח הגרגוריאני מבוסס על לוח השנה הרומאי הקדום, שהחודש הראשון שבו היה מארס. החודשים המעניינים אותנו כאן הם ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר, שפירוש שמותיהם הוא "שביעי", "שמיני", "תשיעי" ו"עשירי" בהתאמה – שהרי אם חודש מארס הוא הראשון, ספטמבר הוא השביעי וכן הלאה.

קל לראות ש"אוקטובר" הוא "שמיני" אם ניזכר ש-octopus, "תמנון" באנגלית, פירושו "בעל שמונה רגליים" (באופן דומה, המילה העברית "תְּמָנוּן" מורכבת משתי מילים בארמית: "נוּן" – דג, "תמניא" – שמונה). בדומה לכך, "דצמבר" קשור ל"דצימטר", שהוא עשירית המטר, ול"דקאטלון" – קרב עשר.

בהמשך נקבע ינואר כחודש הראשון בשנה, וכך ספטמבר, "שביעי", הוא דווקא החודש התשיעי, ודצמבר, "עשירי", הוא דווקא השנים-עשר.

אם כך, השאלה "איזה מספר זה אוקטובר" (או מרץ, או יולי) אמנם נשמעת מצחיקה, אך למעשה יש בה היגיון רב. ראשית, משום שכמה משמות החודשים הלועזיים נגזרים ממספרים שכבר אינם תואמים את מקומם בלוח השנה. ושנית, ובמבט רחב יותר, משום שציון החודשים במספרים הוא מסורת עתיקה גם בעברית – וימות השבוע עדיין מצוינים בדיוק בדרך זו.

(ועל הצעות מעניינות שלא התקבלו לשמות הימים בעברית)

שנה טובה ומתוקה לכולנו!