בעקבות הכפתורים

אתמול נתקלתי לראשונה במילה החמודה הזאת, שלא הכרתי: כפתרה. מתברר ש"כפתרה" היא החלק בבגד שבו נמצאים הכפתורים והלולאות – מילה שצמחה מן השטח, כלומר ממי שתופרים ומוכרות בגדים עם כפתורים. ככל שמצאתי, הכפתרה טרם נכללה בשום מילון, אך היא מופיעה בגאון במונחון של מכללה למקצועות העיצוב.

מכיוון שפגשתי אותה כתובה ולא-מנוקדת, הגיתי אותה ביני לביני כך: kaftara, מתוך הנחה אוטומטית שהיא דומה נניח ל"קַבָּלָה" ול"סַכָּנָה" (כלומר במשקל קַטָּלָה), בגרסה המותאמת לשורשים מרובעים – כמו "פַּרְנָסָה". אבל מיד אחר כך שמעתי בסרטונים שההגייה היא בכלל "כַּפְתֵּרָה".

למה "כַּפְתֵּרָה"? הצורה הזאת אינה מתאימה ככל הנראה לשום משקל עברי; היא גם אינה גזורה ישירות מ"כַּפְתּוֹר", אחרת הייתה לנו נניח "כַּפְתּוֹרָה". אבל לא: דווקא "כַּפְתֵּרָה", בתנועת e.

ההשערה המתבקשת היא שתנועת ה-e הזאת מקורה דווקא בפועל "לְכַפְתֵּר" – כלומר שם העצם שומר בתוכו לא רק את השורש של המילה "כפתור", כלומר את השורש כפת"ר, אלא גם את התנועות המסוימות של שם הפועל: "לְכַפְתֵּר" ומכאן "כַּפְתֵּרָה".

ונסביר: דרך עיקרית לגזירת מילים בעברית היא חילוץ השורש ממילה קיימת ושיבוץ השורש הזה בבניין (ואז נוצר פועל) או במשקל (ואז נוצר שם עצם). למשל: נתחיל במילה "מָתוֹק", נחלץ ממנה את השורש מת"ק, נשבץ אותו בבניין הפעיל וכעת נוכל להמתיק את התה או הקפה; נתחיל במילה "לרקוד", נחלץ ממנה את השורש רק"ד, נשבץ במשקל המתאים והרי לנו "רקדן".

אך יש שמילים נוצרות בדרך שונה מעט, תוך שמירה לא רק על השורש של המילה המקורית אלא גם על תנועות ומיקומיהן. דוגמה מובהקת היא הפועל "פְלִרְטֵט", שמקורו ב"פלירט" הלועזי. "פלרטט" התמקם בבניין פיעל, אבל אינו מתאים לו בדיוק, כי התנועה i מופיעה אחרי העיצור השני ולא הראשון: פעלים בפיעל הרי אינם מתחילים בדרך כלל בשווא. אנו אומרים "בישל", "קיבל" וגם "קימבן", ו"פְלִרְטֵט" חורג מן הדגם הזה. הסיבות כמובן ברורות – ראשית, היה קשה כמובן להגות "פִלְרְטֵט", ושנית, וחשוב לענייננו, הצורה "פְלִירְטט" שומרת בתוכה במלואה את המילה המקורית "פלירט", כך שקל לזהות את מקורה ולהבין את משמעותה.

עוד דוגמאות מסוג זה הן "לפַקסס" וגם "לתַקְלֵט"; ב"לתקלט" התנועה השנייה (e) אמנם שונה מאשר ב"תקליט" (i), אבל מיקום התנועה נשמר.

אך רוב הדוגמאות מסוג זה – כמו "לפלרטט" או "לתקלט" – הן דוגמאות של פעלים שנגזרו משמות עצם; "כַּפְתֵּרָה" מקסימה במיוחד בהיותה לא פועל השומר על צורתו של שם עצם, אלא שם עצם השומר על צורתו של פועל. וזאת לא כתוצאה מאילוץ כלשהו – למשל, שהצורה המתבקשת כבר "תפוסה" (בעלת משמעות אחרת) או קשה להגייה. לא: גם *כַּפְתּוֹרָה וגם *כַּפְתָּרָה פנויות ונוחות להגייה, ובכל זאת קיבלנו דווקא את "כַּפְתֵּרָה", הדומה בצורתה לפועל "לְכַפְתֵּר".

רשומה זו מוקדשת לדודתי אורית רז, שהלכה לעולמה ביום חמישי בערב. אורית הייתה אדם מלא אהבה ושמחת חיים, והלכה בדרכה גם כשהדבר לא היה קל או פשוט. יהי זכרה ברוך.

בתמונה העליונה: אורית עם הוריה, סבתי וסבי חיה ויוסיק רז, ועם אחיה הצעיר יוחאי. בתמונה התחתונה: אורית עם שלושת אחיה, משמאל לימין – זהר, זאב, יוחאי.