דילוג לתוכן

אריזה כפולה: איך אורזים יחד שני טקסטים הפונים לקהלים שונים

ינואר 14, 2018

 

כל טקסט הוא מסר, שנועד לקוראים מסוימים: צעירים או מבוגרים, אוהבי מתח או רומנטיקה. ומה אם ברצוננו לפנות במקביל לשני קהלים – ילדים קטנים וגם ילדים גדולים, קוראי עברית וגם קוראי אנגלית, רואים ועיוורים? יש דרכים להכין שני טקסטים שונים, ו"לארוז" אותם יחד עיצובית וויזואלית כך שכל טקסט יגיע אל קהל היעד שלו.

ממש לאחרונה נתקלתי בפתרון מקורי במיוחד. הספר "בית-ספר לקסמים" של מיכאל אנדה כולל סיפורים המתאימים לילדים בגילים שונים. בעמוד הראשון של המהדורה העברית (סדרת מרגנית) מופיעה הערה, המסבירה כי סדר הסיפורים שונה מאשר במקור: תחילה מופיעות יצירות המתאימות לילדים צעירים יותר (6 עד 8) כטקסט מנוקד, ואחריהן יצירות המתאימות לילדים גדולים יותר (9 עד 12) כטקסט בלתי מנוקד.

מדוע נעשה השינוי? במקור היצירות אינן מאורגנות לפי גיל הקוראים, אלא כל ילד – או הורה – יכול לשוטט בספר ולבחור בלי הכוונה "מלמעלה". אך במעבר לעברית נדרשה, כמובן, החלטה: האם לנקד או לא? הניקוד מסמן את הטקסט כמיועד לילדים צעירים יחסית. לפיכך, אילו היו מנקדים את הספר כולו, ילדים גדולים יותר היו נמנעים אולי מלקרוא אותו. לכן נעשתה כאן החלטת עריכה יצירתית – לנקד רק חלק מהסיפורים, וכדי למנוע "בלגן" ויזואלי – גם לרכז אותם יחד. כך כל קבוצת יצירות ממוענת חזותית לקהל המתאים לה.

הבחירה הזאת אמנם מקורית ומעניינת – אך כולנו נתקלנו בהפרדה דומה: בספרי ילדים רבים יש הקדמה או אחרית דבר שנועדו להורים. הסיפור עצמו מודפס באותיות גדולות ומנוקדות, ואילו ההקדמה – באותיות קטנות יותר ובלא ניקוד. העיצוב הזה מבהיר היטב למי מיועד כל טקסט. ואילו כאן כתבתי על "תפוח המשאלות" של ליאת קרן, הכולל סיפור מנוקד ובו מסגרות של טקסט לא-מנוקד; ההבחנה כאן היא רכה יותר, ומסמנת את הטקסט הלא-מנוקד כ"אופציה" לכולם.

ומה עם ספרים או חוברות דו-לשוניים? שילוב בין עברית לאנגלית מזמין כריכה דו-צדדית: שער ימני בעברית, שער שמאלי באנגלית. בספרי אמנות, במיוחד, אנו מוצאים בחירה כזו, כך שהשער העברי מוביל לפתח דבר עברי, השער באנגלית מוביל לפתח דבר באנגלית, ובמרכז הספר מופיעים תצלומי היצירות עם כיתובים בעברית ובאנגלית.

במצב שאין בו שילוב בין עברית לאנגלית, אלא בין שתי שפות הנכתבות באותו כיוון, פתרון אפשרי הוא שערים הפוכים – בצד אחד של הספר יש, למשל, שער באנגלית, ואם הופכים את הספר ב-180 מעלות, מוצאים את השער בצרפתית. השער באנגלית מוביל לטקסט רצוף באנגלית עד מחצית הספר, והשער בצרפתית מוביל לטקסט רצוף בצרפתית עד מחצית הספר; באמצע הספר נוצר מפגש בין שני עמודים שכל אחד מהם "עומד על הראש" ביחס לרעהו. עיצוב כזה יכול לשרת לא רק תוכן דו-לשוני, אלא גם שני סוגים של תכנים, ומופיע מדי פעם בשבועון "לאשה", כאשר בגבו מופיע שער נוסף והפוך עם הכותרת "לגבר". הנה דוגמה יפה לעיצוב כזה: ספר האפייה חצי-חצי, ספר מתכונים של קרין גורן. שער אחד הוא ל"צד המתוק", ובו מתכונים למאפים מתוקים. אם הופכים את הספר ב-180 מעלות, מגיעים ל"צד המלוח". עיצוב הכריכה, ובכלל זה צבעי הכותרות, השמלה ואפילו העוגה, ממחיש את הרעיון הזה.

כל הפתרונות האלה מאפשרים לנו ליצור "אכסניה" אחת ובה שני טקסטים הפונים לשני קהלים שונים. דוגמה מעניינת נוספת לפתרון כזה, שנתקלתי בה במוזיאונים, היא כיתוב מודפס וכיתוב בכתב ברייל המופיעים ממש זה על גבי זה, באותו שטח עצמו. רוב קוראי הברייל אינם רואים כמובן את הכיתוב ה"רגיל", והוא אינו מפריע להם; בדומה לכך, בליטות כתב הברייל אינן מפריעות לקוראים הרואים. כך אפשר להניח שני טקסטים שונים, הפונים לשני קהלים שונים, לא רק בכפיפה אחת – אלא ממש זה על זה.

 

תודה לאנשים הטובים בפורום אג'נדה, שתרמו גם הפעם מניסיונם ומידיעותיהם – חן חן! וכמו תמיד ובמיוחד – לאוהד.

6 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    הפעם גם אני, כקורא ההדיוט , הבנתי הכל ונהנתי מהדוגמאות המגוונות ובעיקר מהרעיון להציג דבר שכולנו מכירים אך לא באמת מתעמקים ועושים בו סדר כפי שעשית בחן ויופי!

  2. משה רדליך permalink

    יפה ושיטתי וכרגיל מעניין.
    רציתי רק להגיש פן נוסף ובו מככב מרכיב הזמן. לעיתים כשאנו קוראים טכסט שקראנו בעבר אנו מגלים תובנות חדשות. זה נכון במיוחד במרווחי זמן ארוכים, שנים. הרי זה כאילו הסופר כתב לקהלים שונים.

    • תודה רבה, משה! מעניין, מה שכתבת. כדברי הרקליטוס, "אי-אפשר לטבול באותו נהר פעמיים", כיוון שהנהר זורם ומשתנה; פה הנהר – הספר – נשאר כפי שהיה, אבל אנחנו משתנים, ואיננו יכולים לקרוא אותו ספר פעמיים כיוון שאנחנו עצמנו כבר איננו אותו אדם!

      קרה לי שקראתי אותו ספר בגילים שונים, ובקריאה המאוחרת שמתי לב יותר לדמות שהייתה קרובה יותר לגילי אז. למשל, בקריאה הראשונה של "שאול ויוהאנה" של נעמי פרנקל התבוננתי דרך עיניה של יוהאנה, ואילו בקריאה מאוחרת יותר – דרך עיניה של אדית, האחות הגדולה. זה טבעי, כמובן, אבל מעניין אם סופר – כפי שכתבת – עשוי באמת לבנות את הספר מלכתחילה כך שקוראים בגילים שונים (למשל) ימצאו בו את עצמם. בקולנוע ובטלוויזיה, שהם אמנויות קבוצתיות יותר ולעתים קרובות מתוכננות ומסחריות יותר, חושבים כמובן על קהלי יעד ודמוגרפיות ומתכננים בהתאם – נניח סרט אקשן (שקהל היעד העיקרי שלו הוא גברים) עם קו עלילה רומנטי (כדי שגם בנות הזוג ירצו לראות). האם מחבר של רומן עשוי לתכנן אותו כך שגם קורא בן עשרים ימצא בו עניין, וגם אבא שלו בן החמישים, או אותו בן עשרים בהמשך חייו, ימצא בו את נקודת מבטו? מעניין…

      תודה רבה על ההערה מעוררת המחשבה!

  3. נשמע לי חבל ששינו את סדר הסיפורים, הערבוב נשמע לי כמו חלק מהקסם.
    אגב הספר של קרין גורן, מעניין שלא קיימת בעברית מילה שמקבילה ל-savoury. אגב, גם ברוסית אין.

    • בעניין ה-savoury – מעניין, באמת "טעים" ו"ערב לחך" שתיהן ניטרליות מבחינת סוג הטעם שמדובר בו, ואילו באנגלית קיימות גם savoury וגם piquant (מצרפתית) שמציינות "טעים ומלוח/מתובל" ו"טעים וחריף"… "פיקנטי" כמובן נכנסה גם לעברית כמילה שאולה.

      בעניין הסדר, אין ספק שלחלוקה של הסיפורים ("לקטנים" ו"לגדולים") יש גם חיסרון. בצורה הזאת ייתכן שילד יימנע מלקרוא סיפורים שהיה יכול ליהנות מהם. כפי שחלוקה לכיתות גיליות, שמקובלת כיום, מארגנת ילדים בצורה נוקשה וכרונולוגית, בעוד שאילו היו נותנים להם להתארגן אד-הוק וכרצונם (כמו בבתי ספר דמוקרטיים מסוימים למשל) כל ילד היה יכול למצוא מי שנעים ונוח לו ללמוד איתו, גם אם הוא צעיר או גדול ממנו.

      עם זאת, הספר עדיין די מגוון מבחינה זו שיש בו סיפורים ושירים, סיפורים קצרים וארוכים, יצירות עם עלילה וכאלה שהן בעצם תרגילים בסגנון, וכמו כן, מרגע שילד כבר לקח את הספר ליד – יש לקוות שכבר יסתכל על הכל, ויקרא כל מה שימצא חן בעיניו…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: