זר מפתחות: סוגים של אינדקסים שטרם הכרתם, והגיע הזמן

אילו סוגים של אינדקסים אתם מכירים? הסוג הידוע ביותר הוא מפתח העניינים, המופיע בעיקר בספרי עיון ושבו עסקתי בפרק "האמנות הצנועה של עשיית המפתחות" בספרי מוציאה לשון. אך בדפיהם האחרונים של ספרים מסתתרים עוד סוגים רבים ומפתיעים של מפתחות. כמה מהם מופיעים לא בספרי עיון, אלא דווקא בשירה ובסיפורת – בעיקר ביצירות קאנוניות ובאנתולוגיות.

ישנם סוגי מפתחות המוקדשים לקטגוריות ספציפיות, כגון מפתח אישים, המרכז רק את שמות האישים המופיעים בספר, או מפתח של יצירות מוזיקליות, או של יצירות אמנות, או של שמות מינים ביולוגיים. מפתחות כאלה מסייעים לנו לפנות ישירות לקטגוריה שאנחנו מעוניינים בה, ועושים את החיפוש קל ומהיר יותר.

ספרי שירה מצטיינים במיוחד בסוגים ייחודיים של מפתחות, כגון מפתח שמות השירים, שהיצירות מופיעות בו לפי סדר האל"ף-בי"ת; שמות היצירות מופיעים כמובן גם בתוכן העניינים, אבל לא בסדר אלפביתי, כך שהמפתח עוזר למי שמחפש יצירה מסוימת. ישנם גם מפתח שורות ראשונות – שהן במקרים רבים מוכרות יותר משמות השירים; מפתח חרוזים, המציין באילו שירים מופיע חרוז מסוים; ואפילו מפתח משקלים, המציין אילו שירים כתובים בכל סוג של משקל, באוספים של שירה שקולה כגון שירת ספרד.

ומה עם סיפורת? באוסף של מחזות שייקספיר מצאתי מפתח דמויות, המציין באיזה מחזה מופיעה כל דמות. באנתולוגיות שונות אנו מוצאים מפתח יצירות לפי שנת ההוצאה לאור, מפתח סופרים לפי האל"ף־בי"ת ומפתח יצירות לפי האלף־בי"ת. מפתח יצירות לפי שנת ההוצאה לאור מעניק לנו מבט כרונולוגי על האנתולוגיה; מפתח שמות סופרים ומפתח שמות יצירות מסייעים לנו לאתר יצירות מסוימות – כלים חשובים באנתולוגיות רחבות-היקף, הכוללות יצירות ויוצרים רבים.

ומה עם מפתח העניינים, הסוג המוכר ביותר של מפתח – האם הוא יכול להתאים גם ליצירת סיפורת? הרעיון בהחלט כובש. הרי אין קץ לאפשרויות.

מפתח כזה איננו רואים בדרך כלל, וקל לשער מדוע – הכנתו דורשת פרשנות רבה (באיזה עמוד בדיוק הופיעה האהבה?) ולרוב אין בו צורך. לעומת זאת, אנו מוצאים ביצירות ספרות מפתחות אישים ומקומות, המקיפים טווח רחב של מקומות ואתרים – מדינות, ערים, נהרות – וקשת רחבה של אישים, מדמויות מן התנ"ך ומן המיתולוגיה ועד דמויות היסטוריות ובנות ימינו. הנה דוגמה מתוך מפתח האישים והמקומות של האנתולוגיה הטרייה "תמונה קבוצתית – ספרות ישראלית במאה ה-21":

"הקומדיה האלוהית" של דאנטה בהוצאת מאגנס כוללת גם היא מפתח מרשים. זהו, אמנם, "מפתח שמות, מקומות ונושאים" – כלומר, לכאורה, מפתח עניינים – אך הנושאים מועטים יחסית ולרוב נקודתיים, אם כי מפתיעים ("מלווים בריבית", "מכשפים", "עוף החול"). כך שלמעשה, מדובר במפתח אישים-ומקומות משודרג.

מלבד תועלתם של המפתחות לצורך חיפוש בספר, הקורא האנין ימצא בהם חומר קריאה מרתק בפני עצמו. העיון במפתח, גם בלי לדעת שום דבר אחר על הספר, מגלה לנו אם נפגוש בו משוררים, פוליטיקאים או מיני צמחים, אם הוא מביט מזרחה או מערבה, אם הוא עוסק בעבר או בהווה. מפתח טוב יכול לשמש כמעין שיקוף או אפילו תקציר של הספר, עד ש"קראת את הספר?" – "לא, אבל ראיתי את הסרט" יכול להפוך ל"לא. אבל קראתי את האינדקס".

הפוסט הזה נכתב בעקבות הרצאתי בערב ההשקה של תמונה קבוצתית – ספרות ישראלית במאה ה-21. ברכות לאיילה מוזס על השלמת הספר היפה הזה.