שלל תפוחים בשלל שפות לראש השנה
לפעמים תפוח הוא רק תפוח, אבל לפעמים הוא כל מיני דברים אחרים – כמו תפוח אדמה ותפוח זהב (תפוז). מדוע "תפוח" הוא חלק משמם של דברים שלכאורה אין להם שום קשר לתפוחים? פתרון החידה נמצא ברובו מחוץ לעברית.
תפוח האדמה העברי קיבל את שמו בתרגום שאילה משפות אירופיות שונות: בצרפתית הוא נקרא pomme de terre, כלומר "תפוח מן הקרקע"; בהולנדית הוא נקרא aardappel, צירוף של aarde, קרקע, ו-appel, תפוח; בגרמנית אוסטרית הוא נקרא Erdapfel, וכן הלאה. בתהליך של תרגום שאילה – יצירת מילה חדשה על פי דרך התצורה שלה בשפה אחרת – נוצר אפוא בעברית צירוף חדש: תפוח אדמה.
סיפורו של "תפוח הזהב" אינו כה פשוט; אך בשפות אירופיות רבות, שמו של התפוז הוא צירוף הכולל את המילה "תפוח". בגרמנית, למשל, תפוז הוא Apfelsine, תפוח סין. בצרפתית עתיקה נקרא התפוז pomme d'orenge, כלומר תפוח אורנג'; pomme בצרפתית הוא תפוח וה"אורנג'" מקורו בסנסקריט, במילה nāraṅga, שפירושה עץ תפוז. מן הצירוף הזה נגזרו pomarańcza בפולנית, pomaranč בסלובקית ועוד. מכאן ש-orange בגרסותיו השונות אינו קשור כנראה לזהב; אף על פי כן, כבר בעבר הרחוק הרבו לקשר ביניהם, בשל הדמיון בין orange ל-aurum, "זהב" בלטינית, וכן בשל צבעו של הפרי (על הנטייה לראות ב-orange נגזרת של aurum מצביע מילון אוקספורד, במהדורה הלא-מקוצרת, והסבר ברוח זו מופיע למשל כאן). אחד ממיני התפוז אף נקרא בשם המדעי Citrus aurantium, פרי הדר זהוב. ייתכן אפוא ש"תפוח זהב" העברי נוצר כתרגום שאילה של "תפוח אורנג'" בשפות אירופיות שונות, ואולי בהשפעת השם המדעי C. aurantium – גם אם הבסיס האטימולוגי של ה"זהב" הזה אינו מדויק. ולבסוף, "תפוח זהב" העברי קשור כנראה גם לצירוף "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" המופיע בתנ"ך, בספר משלי, אף ששם הצירוף הזה מציין חפצי חן כלשהם, ולא פירות. הבלשן יצחק אבינרי קיצר את "תפוח זהב" לתפוז.
אם נחזור ל-pomme ול-apple, נמצא שהם מופיעים בשמותיהם של פירות רבים אחרים – כגון pineapple ("תפוח האורן", שמו של האננס באנגלית, בגלל דמיונו לאצטרובל); pomegranate ("תפוח עם הרבה גרעינים", רימון, באנגלית); ו-pomodoro ("תפוח זהב" או "תפוח אהבה", עגבנייה באיטלקית). השם "תפוח גן עדן" ניתן בעבר לעגבנייה בגרמנית (Paradiesapfel) ולבננה באנגלית (apple of paradise).
האם כל אלה נחשבו בעבר, משום מה, לסוגים של תפוחים? לא; גם apple וגם pomme החלו את דרכם במשמעות כללית יותר – פרי או חלק-צמח אכיל אחר, בעיקר אם הוא דומה בדרך כלשהי לתפוח. Pōmum בלטינית ציינה לא רק תפוח, אלא "פרי" באופן כללי; כך גם æppel באנגלית עתיקה. במידה מסוימת, משמעות זו נשמרה עד היום; מילון מריאם-ובסטר, למשל, מציין כאחת המשמעויות של apple "פרי או חלק-צמח אחר הדומה לתפוח" (כאן, התרגום שלי). ייתכן אפוא שמדויק יותר לתרגם pomme de terre כ"פרי אדמה" מאשר כ"תפוח אדמה". ואף על פי כן, יש לנו בעברית "תפוח אדמה" ו"תפוח זהב", לצד התפוח שנטבול בדבש בראש השנה.
שנה טובה!
תודה לחברי פורום אג'נדה הנהדרים, ובמיוחד ליאיר אור, שסייעו לי לברר את סוגיית תפוחי הזהב.
התמונה שבראש הפוסט היא "פּוֹמוֹנָה", צייר ניקולא פושה (Fouché). פומונה היא אלת עצי הפרי והמטעים הרומית; שמה נגזר מ-Pōmum, שפירושו פרי.
hakoret-harishona.com 
יפה, חידשת לי (ושנה טובה!). המשכתי קצת את המחקר, ולגבי תפוח הזהב, נדמה לי שהשאילה היא מלטינית אבל ממונח אחר. במקור היו באירופה שני סוגי תפוזים. התפוז המקורי הגיע לאיטליה במאה האחת עשרה והוא היה סוג מר שנקרא בוונציה: naranza (מהערבית, במקור מסנסקריט) – ומשם התגלגלה המילה עד ל- orange האנגלי של ימינו. אגב, יש טוענים שעל ההתגלגלות של השם הזה השפיעה המילה הצרפתית: or – זהב (תנועת a בתחילת המילה הפכה ל-o). במאה החמש עשרה סוחרים פוטוגלים הביאו לאירופה סוג תפוז חדש ומתוק, ועל שמם נקרא התפוז portokali (פורטוגלי) בכמה שפות אירופיות.
לשני המינים האלה נקבעו שמות מדעיים שונים. השם המדעי הלטיני שקיבל התפוז המתוק הוא Citrus sinensis, כלומר פרי הדר סיני, והשם המדעי שקיבל התפוז המר הוא Citrus aurantium, שאפשר לפרש אותו כפרי הדר מוזהב. המילה הלטינית aurantium כשם הסוג המדעי נוצרה במאה השמונה עשרה, והיא נראית כהכלאה בין השם האיטלקי לתפוז – arancia והמילה הלטינית: aurum – זהב. המונח המדעי לתפוז המר כ-Citrus aurantium נקבע בשנת 1753, זמן לא רב לפני שחודש הצירוף העברי "תפוח זהב" (כנראה על ידי שמשון בלוך בשנת 1827).
כמה מקורות (לא ראשוניים):
– השם הלטיני: https://en.wikipedia.org/wiki/Bitter_orange
– האטימולוגיה: https://books.google.co.jp/books?id=rcjmiBm8hHQC&pg=PA642&lpg=PA642&dq=aurantium+etymology&source=bl&ots=5_GanbcrDl&sig=oOsSr4dlY3Xim-Nrdj60qsyr_tQ&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjV-rCtopzWAhVCWhoKHXp1B-wQ6AEIOTAC#v=onepage&q=aurantium%20etymology&f=false
תודה ושנה טובה, רוני! ההסבר בעניין השינוי מ-a ל-o בתחילת המילה, והקשר האפשרי שלו לאסוציאציה ל-or, מופיע במילון אוקספורד שהפניתי אליו:
The loss of initial n in Fr., Eng., and It. is usually ascribed to its absorption in the indef. article in une narange, una narancia. Med.L. had also the forms arangia, arantia (Du Cange), whence aurantia by popular association with aurum gold, from the colour. So perh. OF. orenge for arange, after or gold
והשמות המדעיים של מיני התפוז מופיעים בלינק השני. ייתכן באמת שהשם המדעי של התפוז המר (אחד הזנים שלו, לפחות, הוא מה שנקרא בעברית חושחש) קשור ל"תפוח זהב" העברי – הוספתי זאת בפוסט, תודה רבה! אך כפי שציינת, השם המדעי של סוג זה הוא Citrus, פרי הדר, ולא Malus, תפוח; לכן "תפוח זהב" אינו תרגום שאילה פשוט של השם הזה, אף שייתכן מאוד שהושפע ממנו – כחלק מהמסורת הכללית שתיארתי, המקשרת בין הווריאציות השונות שהתגלגלו מ-nāraṅga לבין aurum/or.
שנה טובה ומלאת עניין!
ואגב תפוחים, מדוע פרי עץ הדעת מופיע באמנות הנוצרית בדמות תפוח, והרי לא נזכרת בטקסט המילה תפוח אלא כאמור פרי עץ הדעת?
יום נעים,
ישראל
אה, ישראל, שאלה מעולה. במהלך הכתיבה מצאתי בכמה מקומות את ההסבר שלהלן, שנראה לי הגיוני אבל הוא לא באחריות, לא בדקתי אותו. לפי ההסבר, מדובר בהתחכמות בלטינית: malus כשם תואר פירושו "רע", וכשם עצם – פרי. בתרגום של התנ"ך ללטינית שהוכן בעבור האפיפיור (בלינק יש יותר פרטים, אבל כאמור, לא בדוק מבחינתי) המתרגם בחר לתרגם את פרי "עץ הדעת טוב ורע" בתור malus, סוג של משחק מילים.
מכאן עדיין אין לנו תפוח, משום ש-malus, כמו pomum, ציין בעבר "פרי" באופן כללי, או לפחות כל פרי בשרני שגדל על עץ (לא אוכמניות, נניח). אך עם הזמן התגבשה מסורת תרבותית – לפי המקור הזה, בעיקר דרך הציור – שלפיה מדובר בתפוח (הרי כשמציירים צריך להחליט איזה פרי בדיוק מציירים).
מן המסורת הזאת שאב ג'ון מילטון, שכינה את הפרי האסור apple ב"גן העדן האבוד" שלו. אך גם בזמנו של מילטון לא היה זיהוי גמור בין apple לבין תפוח במובנו המודרני (Malus pumila). המעמד הקאנוני של יצירתו של מילטון, והמשמעות הספציפית של apple באנגלית המודרנית, היו כנראה גורם מכריע ביצירת הדימוי המודרני של Malus pumila כפרי האסור של גן העדן.
כפי שציינתי – זה הסבר שמצאתי (חלק ממנו לפחות מופיע גם בוויקיפדיה), הוא מתאים לידוע לי אבל לא בדקתי אותו 🙂
http://www.npr.org/sections/thesalt/2017/04/30/526069512/paradise-lost-how-the-apple-became-the-forbidden-fruit
מעניין מאוד, תודה!
תודה רבה, מרב!
ומוסיף עדו כהן באג'נדה: "ולכבוד סוכות – השם אתרוג, או בערבית נראנג'/תראנג' בא ממקור דומה/ זהה לאורנג'."
אני מצאתי בערבית את הכתיב أترج. אבן שושן מציין בערך "אתרוג" את המילה הפרסית תֻרֻנְג'.
בעניין תפוח אחר – בצרפתית העגבניה מכונה pommes d'amour, כלומר: תפוח (או פרי) האהבה, שכנראה בהשראתה הציע הרב יחיאל מיכל פינס את שמה העברי "עגבניה", מלה שלא התקבלה בסבר פנים יפות.
העגבניה בהגדרתה הבוטנית היא פרי ולא ירק.
תודה רבה, אלקנה! אכן, אליעזר בן יהודה הציע לקרוא לירק הזה "בַּדּוּרָה" (לינק למעוניינים למטה). "עגבנייה", שנגזרה מהשורש עג"ב, נחשבה לשם גס ולא מכובד. היום התרגלנו ל"עגבנייה" והעניין מצחיק בעינינו, אבל כשהייתי צריכה לבקש "לקקן" בחנות של אביזרי בישול, העדפתי לתאר למוכר במה מדובר!
המילה "פרי" מבלבלת כי יש לה הן משמעות בוטנית (חלק הצמח המכיל את הזרעים, ונוצר מן השחלה), והן משמעות קולינרית, שיותר קשה להגדיר אותה (אפשר אולי לומר שמבחינה קולינרית, "פרי" הוא חלק-צמח מתוק). תות שדה למשל הוא פרי מבחינה קולינרית, אבל לא מבחינה בוטנית.
"ירק" כלל אינו מונח בוטני, אלא רק קולינרי.
http://hebrew-academy.org.il/2012/01/17/%D7%A2%D7%92%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94/
רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים!
.
מה שקפץ לי לעין והקסים אותי,
היה דווקא הערה לכאורה שולית,
לגבי הבלשן אבינרי שקיצר את תפוח זהב לתפוז,
וחשבתי איך מילה כל כך שגורה לכאורה, נוצרת יום אחד
בראש של איש אחד, איך הוא עושה את קפיצת הדרך
והופ! יש לנו תפוז. כמה הגיוני, כמה גאוני.
מיכל, אני שמחה ששמת לב לזה! זה באמת נחמד, ואבינרי אף ציין שאפשר לראות את "תפוז" גם כנוטריקון ("תפו" מ"תפוח" ו"ז" מזהב) וגם כמילה שנגזרה משורש "פז" (זהב) בתוספת תי"ו. לדברי אבינרי בספרו "יד הלשון", התפוז לא התקבל בברכה גורפת, ו"שני חברים של ועד הלשון שלחו כעין חוזר לאחדים מעורכי העתונים, לבל יעלו את התפוז על שפתם". ובכל זאת נע התפוז.
כמה שזה מרתק, וגם התגובות מוסיפות, זה נושא שיכול לעורר שיחה ארוכה ומשתלשלת. אני נהגתי תמיד (ועדיין) לכתוב תפו״ז, וזה הנוהג בהרבה ספרים ועיתונים. עוד הערה: שירו של ביאליק ״אני אהבתי בשל תפוח״, נובע ישירות משיר צרפתי שמילותיו: אני אהבתי בשל שזיף. זה ביטוי צרפתי שפירושו בשל סיבה של כלום. משהו דומה יותר לאני אהבתי בשל סיבה שערכה כקליפת השום. לכן המלים של ביאליק שמדברות על תפוח סתומות. כששלמה ארצי שר זאת היה מי שחשב ששלמה ארצי חיבר את המלים והן חסרות פשר ולא מובנות, כמו רבות ממילות שיריו.
בהצלחה בהרצאה מחר. אשתדל מאוד להצטרף וגם רותי.
תודה רבה, מאיר! התגובות כאן נהדרות, ובמקרים רבים מובילות לכתיבת הפוסט הבא.
הכתיב "תפו"ז" יפה, כיוון שהוא מעיד על מקור המילה; יש מי שמקפידים מסיבה דומה לאיית "הרמאפרודיט" עם אל"ף (בספרי ביולוגיה זו מילה שמופיעה לעתים…) כדי להזכיר שמקור המילה בצירוף של "הרמס" ו"אפרודיטה" (זה היה שמו של בנם).
אחפש את השיר על השזיף – מעניין!
מעניין מאוד, תודה, ויש לי תוספת פיקנטית קטנה על האננס
http://www.inbalhistory.com/austen-club/
תודה, ענבל, מרתק מכמה כיוונים שונים! בנזוגי ואני ראינו את "על גאווה ודעה קדומה וזומבים" ממש במקרה, וזה בהחלט העצים את האפקט 😉
ובדיוק היום קראתי קטע משעשע על "גאווה ודעה קדומה" ביצירת המופת The Secret Diary of Adrian Mole, Aged 13¾ (של סו טאונסנד כמובן). אני מתרגמת תרגום חופשי לעברית – "הצטרפתי לספרייה. לקחתי את 'טיפול נכון בעור', את 'מוצא המינים' וספר של אשה שאמא שלי כל הזמן מדברת עליה. קוראים לו 'על גאווה ודעה קדומה', של אשה שקוראים לה ג'יין אוסטן. היה ברור שהספרנית התרשמה. אולי היא אינטלקטואלית כמוני … קראתי קצת מ'גאווה ודעה קדומה', אבל הוא מאוד מיושן. אני חושב שג'יין אוסטן צריכה לכתוב משהו קצת יותר מודרני."
צודק 🙂