הדיאלקטיקה של ספר אמנות

הספר היפהפה שבתצלום נקרא "אדוםכתום", אבל כריכתו היא שחורה-לבנה. התוצאה המפתיעה (רגע, אדום? כתום? איפה?) מזכירה את "אפקט סטרוּפּ" – כאשר שם של צבע כתוב בצבע אחר (כגון: אדום), אנשים קוראים אותו לאט יותר ושיעור הטעויות בקריאה גבוה יותר.

ההתנגשות בין השם לבחירת הצבעים נמשכת כאשר פותחים את הספר: הכריכה הפנימית והדף הראשון הם שחורים לחלוטין.

הבחירה העיצובית הלעומתית הזאת הולמת היטב את הספר, המציג מבחר מיצירתה של האמנית אביבה שמר – ציורים, רישומים, פסלים ומיצבים. לצד צילומי היצירות, ובמשקל כמעט שווה להם, מופיעים טקסטים שאת רוב רובם כתבו האמנית ועורך הספר, האמן יעקב חפץ.

כעורכת הלשון של הספר המיוחד הזה, נזהרתי לשמור על הלשון והסגנון האופייניים של כל אחד מהם. אביבה מספרת בנימה אישית וגלויה על החוויות והרגשות שהיא מבטאת ביצירתה, ועל השפעת הקבלה והפילוסופיה היהודית על האמנות שלה. לצד הטקסטים האישיים האלה מופיעים הטקסטים של יעקב, המתארים את היצירות על פי טכניקה ותקופה וממקמים אותן בהקשרן ההיסטורי. הטקסטים פרי עטם של אביבה ושל יעקב מופיעים לסירוגין לאורך הספר ויוצרים דיאלוג בין האישי, הרגשי והרוחני מצד אחד לבין התיאורטי והאקדמי מן הצד האחר. ההתנגשות בין נקודות המבט האלה – שהתממשה גם בתהליך העבודה הסוער על הספר – יצרה דיאלקטיקה פורה ומפרה: העשייה האמנותית של אביבה שמר נידונה בספר משתי נקודות מבט שונות. ההתנגשות והשיח בין שם הספר לצבעי הכריכה מהדהדים אפוא את ההתנגשות והשיח בין היוצרת לבין העורך שלה, שהגיעו עד לבחירה בשם הספר, שחפץ דרש שלא יהיה "קבלי" מדי (שם הספר, "אדוםכתום", רומז לשתי הצ'אקרות הראשונות. בערב ההשקה של הספר נשאל יעקב אם משמעות השם לא הפריעה לו, והשיב בכנות "לא ידעתי").

עולמה הרוחני של אביבה משתקף גם בבחירות אחרות בעיצוב הספר: שולי הדפים הם מוזהבים (כפי שאפשר לראות למעלה), והכריכה הקשה מרופדת בשכבת ספוג העושה אותה רכה ונעימה למגע – שני אלמנטים עיצוביים המאפיינים ספרי קודש יוקרתיים.

"אדוםכתום" מהווה אפוא מפגש או התנגשות מפתיעים בין ניגודים, הן בתוכנו והן בעיצובו (פרי עבודתו של המעצב כפיר מלכא). אך ייתכן שהאופי הדיאלקטי הזה מאפיין במידה מסוימת כל ספר אמנות. יצירת אמנות המומרת לתמונה בספר מופיעה כמעט תמיד בממדים מוקטנים; פסל ומיצב מצטמצמים לתמונה דו-ממדית מנקודת מבט אחת, והשינויים ביצירה בעקבות תנועת האור מוקפאים ברגע אחד בזמן. היצירה המקורית הופכת לרפרודוקציה (מאבדת את הילת המקור שלה, בלשונו של ולטר בנימין), ובמקום לעמוד בפני עצמה היא יוצרת דיאלוג עם הטקסט העוסק בה. ייתכן אפוא שכל ספר אמנות – מעצם המפגש בין האמנות לספר – הוא יצור דיאלקטי.

היצירה "כנפיים של שמש". תוכו הססגוני של הספר נמצא בניגוד לכריכתו השחורה-לבנה.

תמונה מן המיצב "סמלים שמלות". אביבה יצרה שמלות כלה לנשים הצעירות מבנות משפחתה שנספו בשואה ולא זכו להגיע ליום חופתן. "הכנתי שמלות כלה שנתלו בחלל כמו נשמות, כמו רוחות שנותרו ללא גוף פיזי, מנותקות מהחומר, סמל עדין ויפה".