התוספת שתופסת
"האם לא יותר נכון להגיד 'פולינומי' מאשר 'פולינומיאלי'?".
שאלה נחמדה, בדרך למכונת הקפה במשרד. במבט ראשון נראה שכן, "פולינומי" עדיף. פולינום, כידוע, הוא סוג של ביטוי מתמטי ("רב-איבר" בעברית), ו"פולינומיאָלִי" הוא שם תואר שפירושו קשור לפולינום או בעל אופי של פולינום. הסיומת "-ָל" נראית כדוגמה מובהקת לסיומת של שמות תואר רבים באנגלית – כמו global, oral, final. במקרים רבים, כאשר שם תואר כזה הוא מילה בינלאומית העוברת לעברית כפי שהיא, גם הסיומת הזאת נגררת איתה, ועליה מתווספת סיומת ה"- ִי" האופיינית לשמות תואר רבים בעברית (רציני, ילדותי, מלאכותי) – ומתקבלת הצורה "-לִי": גלובלי, קולגיאלי, ובתחומי המדעים – ממברנלי (שקשור לממברנה), מיטוכונדריאלי (שקשור למיטוכונדריה).
תופעה דומה מתרחשת כאשר נודד לעברית צירוף דוגמת "אפרו-אמריקאי", "אוסטרו-הונגרית", "אירודינמי" או "קרדיו-וסקולרי" . מה קרה כאן? הסיומת o– אופיינית לשמות תואר מסוימים באנגלית המופיעים במעמד של תחילית, כלומר נמצאים לפני המילה שהם מתארים ובצמוד אליה. בעברית, כמובן, צורה זו אינה קיימת: אם נרצה לציין יהודי שחי בארצות הברית, למשל, לא נאמר "יהודו-אמריקאי", אלא "יהודי אמריקאי" (או: אמריקני), ובדומה לכך, הצורה העברית של Afro-American תהיה אפוא "אפריקאי-אמריקאי". אף על פי כן, ביטויים רבים כאלה באנגלית מופיעים בעברית גם בצורתם המקורית, ובכללה אותה סיומת o–.
נחזור לסיומת ה-al: אם רוצים לשמור על טהרת המבנה העברי, מוטב אפוא בלי למ"ד זו. מה שקשור לממברנה יהיה "ממברני", ומה שקשור למיטוכונדריה יהיה "מיטוכונדרי". אמנם, ישנן מילים שקשה לנהוג בהן כך: המילה global נגזרת כמובן מ-globe, ואם נרצה לוותר על הסיומת האנגלית, נצטרך לומר "גלובי" במקום "גלובלי"! וכדי לוותר על סיומת ה-al במילה "אוראלי" יהיה עלינו לחזור למקור הלטיני os, שפירושו "פֶּה", ולומר "אוסי"! אבל "פולינומי" נשמע מצוין.
בכל זאת, הלכתי לבדוק: שמא יש הבדל בין "פולינומי" ל"פולינומיאלי"? מיד גיליתי, שהביטוי המתמטי שאני מכירה בשם "פולינום" נקרא באנגלית polynomial – מילה זו באנגלית משמשת, במפתיע, גם כשם תואר (a polynomial equation) וגם כשם עצם (a polynomial). סיומת ה-al באנגלית היא אפוא חלק משם העצם, ואין להשמיט אותה. אך אם כך – מנין הגיע לעברית ה"פולינום"?
בשלב זה הסתבר, שהמילה "פולינום" מופיעה בצורה זו בדיוק בגרמנית, ומשם כנראה הגיעה אל העברית – בדומה למילים אחרות, כמו "אוטו", "אננס", "צימר" ושמות החודשים מינואר עד דצמבר. כלומר, polynomial באנגלית זהה במשמעותה ל-polynom הגרמנית, שהיגרה כפי שהיא אל העברית. נמצא, אפוא, ששם העצם המשמש בעברית לציון סוג זה של ביטוי מתמטי, "פולינום", לקוח מן הגרמנית, ואילו שם התואר שמרבים להשתמש בו כדי לציין אותו, "פולינומיאלי", לקוח דווקא מן האנגלית!
לזה בוודאי אין הצדקה הגיונית, ולכן השבתי לשואלים ששם התואר המתאים ל"פולינום" הוא, אכן, פשוט "פולינומי". "התוספת שתופסת" מן השפה האנגלית תישאר, במקרה זה, מאחור.
(עוד על מילים לועזיות שנדדו אל העברית, ומה קרה לסיומות שלהן בעקבות זאת, תוכלו לקרוא בפוסטים קודמים כאן וכאן. תודה לאייל משיח מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה על השאלה המעניינת.)
מכל ילדיי השכלתי
וביחוד מהבכורה!
תודה-תודה 🙂 (הסיפא, כמובן, רחוק מהעובדות, אבל במחמאות, כמו בשיר, זה לא ממש חשוב 😉 ).
תודה על הפוסט המרתק. דרכי השאילה בעברית אכן פתלתלות. אבל "פולינומיאלי", רחמנא ליצלן! הלשון מסתרבלת בפה ומתעייפת מעצם אמירתה. ולו רק מסיבה זו, "פולינומי" עדיפה בעיניי.
חן חן, אסנת! "פולינומי" אכן אלגנטי יותר מ"פולינומיאלי". נשאר למצוא חלופה קצרה ואלגנטית ל"אינפיניטסימלי".
בדיוק חיפשתי את התשובה לכל בגוגל והגעתי לכאן. תודה רבה!
איזה כיף, תודה!