באים בטוב
בוחן פתע: מה פירוש הביטוי "שלא בטובתו"? משמעותו המקורית של ביטוי זה, המופיע לראשונה במשנה ואחר-כך בתלמוד, היא "על כורחו, שלא ברצונו". ולראיה, הנה ציטוט מתוך תיאור מלבב של ארבע מיתות בית דין, כלומר ארבעת סוגי ההוצאה להורג הרשמיים (סקילה, שרפה, עריפה וחנק): "פותחין את פיו בצבת על כורחו, שלא בטובתו" (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ז', ב').
הביטוי קיים גם בצורתו החיובית – "בטובתו", כלומר "מרצונו", אך בעיקר לצד צורת השלילה, לצורך הדגשה ("מה העבד, בטובתו ושלא בטובתו משמש לאדוניו" – שמות רבה כ"ד).
כיום, לעומת זאת, דוברי עברית רבים משתמשים בביטוי "שלא בטובתו" במשמעות "לרעתו", "באופן המזיק לו" (למשל כאן וכאן). "שלא בטובתו" הוא אפוא ביטוי ששינה את משמעותו לאורך תולדות השפה – בדומה למילה "צדקן" ולביטוי "מימים ימימה" ואחרים, שעסקנו בהם בפוסט קודם.
אך שלא כמילים וכביטויים אחרים שמשמעותם השתנתה עם חלוף השנים, הביטוי "בטובתו/שלא בטובתו" שינה אמנם את משמעותו בפי רבים מהדוברים – אך משמעותו המקורית הופיעה מחדש בביטוי סלנג כמעט זהה לו, הביטוי החדש יחסית "בטוב" או "בטובות": "אם לא יבוא בטוב, יבוא ברע", "אם לא בטוב, אז בחקיקה","מה עושים אם לא הולך בטובות?" וכו'. "בטובתו" הוותיק התחלף ב"בטוב" או "בטובות" החדש – ופירוש שלושתם הוא: מתוך רצון טוב, בהסכמה.
נדמה, אפוא, שהשימוש במילה "טוב" במשמעות של "בהסכמה" הוא כה טבעי לעברית, שכאשר הביטוי הישן העושה זאת החל לשנות את משמעותו ולשמש בהוראה אחרת – טבעו דוברי השפה ביטויים חדשים, המבטאים אותו רעיון כמעט באותה הצורה, אך ברובד לשוני נמוך בהרבה – אותה גברת, כמעט באותה אדרת.
ותוספת מאוחרת: אחד מקוראי הבלוג פנה אליי וציין שביידיש קיים ביטוי דומה מאוד – מיט גוט'נס, "עם טובות", והוסיף סיפור:
פעם פגש האדמו"ר מגור את האדמו"ר מקרלין בכותל. חסידי קרלין נוהגים לצעוק מאוד בתפילתם, עד שהדבר נשמע מוזר למי שאינו רגיל בכך. האדמו"ר מקרלין צעק בתפילתו כהרגלו, והרבי מגור, שהיה אדם ביקורתי ולא אהב זאת, העיר לו בעוקצנות: "האסטו שוין פרובירט מיט גוט'נס?" [האם ניסית כבר בטובות?]
הקורא שיער אפוא, כי "בטובות" העברי הוא תרגום בבואה (מילולי) של "מיט גוט'נס" ביידיש.
השערה זו היא סבירה בהחלט: מילים רבות עברו מן היידיש אל העברית. אך כאן יש לבדוק, מה מקורו של הביטוי היידי – כי מילים לא-מעטות עשו מסלול מעגלי: מן העברית אל היידיש, ובחזרה מן היידיש אל העברית (לדוגמה: תכלס, א-מחייה ועוד – ראו בהשפה העברית).
בדקתי את החשודה המיידית השנייה, הלוא היא הגרמנית, ואכן מצאתי שקיים בה ביטוי דומה מאוד: im Guten, שפירושו "ברצון".
נראה אפוא כי "בטובות" או "בטוב" של העברית בת ימינו מקורו ב"מיט גוט'נס" ביידיש, השאול מן הגרמנית. ואני מוסיפה, כי ייתכן ש"בטוב" נקלט בעברית בקלות כה רבה משום שתפס, כפי שכתבתי, את מקומו של הביטוי העברי "בטובתו" – מקום שהיה פנוי לאחר שביטוי זה שינה את משמעותו.
מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית
hakoret-harishona.com 
בטוב או שלא בטוב, הרבה אדרת לא נשארה כאן, לעומת זאת פוסט מחכים ומעניין דווקא יצא מהסיפור הזה.
רב תודות! ובעניין הידור האדרת – אולי בעוד אלף שנה "בטובות" ייחשב ביטוי גבוה ומרשים וילמדו אותו לאוצר מילים בפסיכומטרי?…
איזה קטעים,
לפני שבועיים הייתי בהרצאה באוניברסיטה על גברים וגבריות
והמרצה פתח את הקורס (זה היה שיעור ראשון של קורס,
אני סתם התפלחתי…) עם הסצנה הזו מ'הטוב הרע והמכוער'
וכתב על הלוח את מאפיין כל אחד מהם.
אמרו מלא מלא דברים חשובים, אבל אף אחד (נבוכים? עיוורים?)
לא אמר שהוא פשוט חתיך לא נורמלי…
הו קלינט, גם כן סוג של 'זה בא לי טוב'.
איסטווד בא בטוב, שלא לומר טוב מאוד. שלא לומר, לפעמים הפוסט הוא רק תירוץ 🙂
באתי לתוספת (שלא לאמר קינוח?)
וחשבתי על היידיש בכלל,
כשפה שמאוד אוהבת את האיפכא מסתברא,
את ההפוך על הפוך של למשל,
במקום להגיד: תיזהר זה יהיה לך רע,
אומרת: זה יהיה שלא בטובתך 🙂
( ואני לא מתאפקת, ומביאה משהו ישן שלי )
מיכל, תודה על התוספת משלך! הפוסט מבדר ביותר. התיאור של האחות העומדת נבוכה מול היתומים ו"ממוללת את המחרוזת סרת הטעם מעל מגדלות שדיה" הוא גם ציורי להפליא, גם הורס מצחוק וגם המחווה הכי משובחת לשיר השירים מאז מאיר אריאל.
תודה שלומית,
איזה כיף לשמוע.
ערבוב של שמחה על המחמאה,
געגועים פתאומיים לסבתא דוברת היידיש שלי,
וגם סתם עצבובית.
מבינה אותך. אצלי זו גרמנית. ומצטרפת אלייך בעצבובית, מקווה שמחר יהיה יותר טוב.