איך סאמרהיל הפכה לתל קיץ

איך סאמרהיל הפכה לתל קיץ, אבל Levana לא נשארה "לבנה"? בפינתי "מוציאה לשון" בתוכנית "מה שכרוך", שבה אני משוחחת עם יובל אביבי ומיה סלע על סוגיות לשוניות בספרות, דיברנו היום על שמות ומה קורה להם בתרגום. את הפינה המוקלטת אפשר לשמוע כאן, דקה 37:49.

"איתיאל: הכושי מוינעציא"

נתחיל בבלתי נמנע: כן, היה תרגום של "רומיאו ויוליה" שנקרא "רם ויעל". התרגום הזה הוא פרי עטו של יצחק זַלקינסון, שתרגם גם את "אותלו" תחת השם "איתיאל: הכושי מוינעציא"; שני התרגומים ראו אור בתרל"ד ובתרל"ח (1874, 1878), ובשנים האחרונות (2016, 2015) ראו אור מחדש בהוצאת "רעב ספרים". קצת לפניהם, ב-1871, ראה אור "אבינעם הגלילי, או, משיח האויל", תרגום-עיבוד של נחמן פרענקיל ל"דון קישוט" של סרוונטס.

"רם ויעל" נשלפת תמיד כדוגמה מצחיקה לתרגום של שמות, ואף שהתרגומים האלה נעשו לקראת סוף המאה ה-19, המנהג לתרגם או להחליף שמות בתרגום לעברית, בעיקר בספרי ילדים, רווח גם הרבה אחר כך – למשל, בתרגום אלישבע קפלן (1947) ל"35 במאי" של אריך קסטנר, הפכו הילד קונרד והדוד רינגלהוט לדני ולדוד סבוני; ובתרגומה היפה של דליה רביקוביץ' (1961) ל"מרי פופינס", הפכו הילדים ג'יין ומייקל לחנה ומיכאל, והתאומים ג'ון וברברה לחגי וחגית.

בכל המקרים אלה, החלפת השמות נעשתה מטעמים של הכנסת היצירה המתורגמת תחת כנפי השפה והתרבות העברית. כיום, כאשר מחליפים שמות, יש לכך בדרך כלל סיבות אחרות, ולהלן נראה כמה מהן.

לא להפוך רמז עדין לצעקה במגאפון

סיבה מעניינת להחלפת שמות בתרגום לעברית היא דווקא, במפתיע, כאשר השמות האלה הם בעברית. ברומן "החיים הסודיים של הדבורים" של סו מונק קיד, למשל, הגיבורה היא נערה היוצאת בעקבותיה של אמה המנוחה, ומוצאת את מקומה בקבוצת נשים המגדלות דבורים לדבש. לדבורים יש מקום מרכזי בספר הן ברובד העלילתי והן ברובד הסמלי, שבו הן מייצגות בין השאר קהילה של נשים הדואגות זו לזו. במקור באנגלית, אמה של הגיבורה נקראת Deborah, דבורה, שם שיש לו כמובן משמעות רבה בספר הזה; אך כפי שמסבירה ענבל שגיב-נקדימון, מתרגמת הספר, בבלוג שלה מתרגמת, לקוראי אנגלית השם Deborah הוא רמז עדין, ואילו "בעברית הקישור גלוי ובוטה מדי, והיה חושף חלק מהמסתורין של הסיפור לפני הזמן". שגיב-נקדימון פנתה אפוא למחברת והסבירה לה את הבעיה; מונק קיד הציעה להחליף את שמה של האם ל"דיליה", שם שהיא עצמה שקלה ולבסוף ויתרה עליו במהלך הכתיבה.

דוגמה דומה אחרת היא "תולדות הלבנה" (The Lunar Chronicles) של מאריסה מאייר, שראה אור בעברית בתרגום יעל אכמון. אחת הדמויות בספר היא מלכת הירח. במקור שבאנגלית, מדינת הירח נקראת Luna, "ירח" בלטינית, ושמה של מלכת הירח הוא Levana – "לבנה", כלומר "ירח", בעברית, שם הולם למלכת הירח. אך בעוד שבאנגלית השם הזה הוא רמז עדין וגם נשמע זר ואקזוטי, השם "לבנה" בעברית קשור לירח בצורה ברורה וגלויה מאוד, ונוסף על כך הוא נשמע כיום מבוגר ומיושן. לפיכך, גם כאן בעקבות דיון והסכמה של הסופרת, החליפה אכמון בין שם המלכה לשם המדינה: מדינת הירח נקראת "הלבנה", ומכאן גם שם הספר בעברית, ואילו המלכה נקראת "לונה".

בספר השני באותה סדרה מופיע גבר המכונה Wolf, שאכמון תעתקה את שמו ל"וולף" בעברית; אך בהמשך הספר מתגלה ששמו  המקורי היה Ze'ev. שאלה לסופרת העלתה שלא הייתה כוונה מיוחדת בבחירת השם העברי, ומשיקולים דומים לאלה של החלפת "לבנה", החליפה אכמון את שמו ל"לִיקוֹס", lykos, "זאב" ביוונית עתיקה.

דומה מדי ל…

לפעמים מתרגם או מתרגמת מחליפים את השם המקורי בגלל דמיון בעייתי למילה בעברית. ניזכר לרגע בכל ה"אמי" (אֵמי) וה"אני" (אֵנִי) וה"האנס", ונדלג לספר "מסע אל ים הנהר" מאת אווה איבּוֹטסון, ששם גיבורו הוא פיניאס, או בקיצור – פין. מכיוון ש"פין" הוא גם מילה בעברית שללא ניקוד היא נראית בדיוק אותו הדבר, ומכיוון שהספר הוא ספר נוער והשם הזה עשוי להיות משעשע מדי בעיני הקוראים הצעירים, החליטה המתרגמת – גם כאן ענבל שגיב-נקדימון – לוותר על הקיצור ולהישאר תמיד עם "פיניאס" בלבד. והדוגמה שהיא אולי הידועה ביותר מסוג זה: בילבי או גילגי בת גרב הם שמותיה בעברית, בתרגומים שונים, של הילדה הכי חזקה בעולם, Pippi Långstrump של אסטריד לינדגרן, שהחליפה את שמה משום ש"פּיפּי" הוא שם בעייתי מאוד לדמות בספר בעברית.

ובספר של סופר המתח השבדי הנינג מַנקֶל שתרגמה רות שפירא, הופיע שמה של עיר קטנה בדרום שוודיה: Bjuv, או בתעתיק לעברית, בּיוּב… שפירא לא החליפה את השם, והוסיפה הערת שוליים שבה הסבירה במה מדובר.

כמובן: המשמעות

הסיבה השכיחה ביותר להחלפת שמות היא כנראה המשמעות. ב"לוליטה" של נבוקוב, הגיבור הומברט הומברט חושד שמישהו עוקב אחריו ואחר הילדה לוליטה במסעם ברחבי ארצות הברית, ומוצא רמזים לכך ביומני האורחים של מוטלים, כגון אורח שרשם את כתובתו בעיר Kawtagain, "לוֹתָפַסְתָה" בתרגום של דבורה שטיינהרט.

ולספר שונה לגמרי: ב"מפתח הקסמים" מאת טוני אַלְמְיֶיל, המיועד לקהל צעיר, יש לשמות משמעות רבה, והמתרגמת חמוטל ילין בחרה לפיכך לתרגם רבים מהם במקום לתעתק. תרגום חינני ומוצלח במיוחד הוא שם המקום שבו מתגוררת הגיבורה, Summerhill. עלילת הספר מתרחשת בעולם פנטסטי קר וחורפי, ולניגוד בין חורף לקיץ יש בו משמעות רבה. ילין בחרה לתרגם את שם המקום ל"תל קיץ" – בדומה ל"תל אביב" שלנו.

בחירה חיננית אחרת עשתה המתרגמת ענת זיידמן, כאשר תרגמה מפולנית ספר ילדים של קוֹרנֶל מָקוּשינסקי בשם "השניים שגנבו את הירח". גיבורי הספר הם זוג תאומים הנקראים במקור יאצק ופלאצק. יאצק, כידוע לכולנו, הוא שם אמיתי; "פלאצק" איננו שם ופירוש המילה הוא סוג של לביבה. זיידמן תרגמה את שמותיהם כ: גיא ופאי.

משחקי מילים ואותיות

סיבה חמודה במיוחד להחליף שם היא משחקי מילים למיניהם. המתרגמת יעל כהנא-שדמי מספרת על ספר שקראה בילדותה, רומן רומנטי לנוער בשם "נ.ב. אני אוהב אותך" מאת ברברה קוֹנְקְלין. אז אמנם רומן רומנטי, אבל תרגום השם היה מוצלח במיוחד. הגיבורה בילתה את הקיץ בנורת' ביץ; בסיפור מוזכר סטיקר תיירותי עם הכיתוב "נ. ב. אני אוהב אותך", שמתייחס כמובן לנורת' ביץ'; ובסוף הספר הגיבורה מקבלת ממושא אהבתה מכתב, שמסתיים במשפט "נ. ב. אני אוהב אותך". טוב, בעברית זה עובד, כמובן, אבל איך זה הסתדר באנגלית? מתברר שבמקור הגיבורה בילתה את חופשת הקיץ שלה בפאלם ספרינגס, שמסתדרת מצוין עם PS, והמתרגמת טל ניב-מילר שמרה על משחק המילים על ידי החלפה של שם המקום.

ובספר הילדים "המגדל הפורח באוויר" של נורטון גַ'סטֶר, מלך ארץ המילים נקרא במקור Azaz, כלומר AZAZ, האות הראשונה והאחרונה באלפבית הלטיני; בתרגומו של אוריאל אופק הפך המלך ל"אבגד", כדי לשמור על הקשר לאותיות.

•

תודות רבות לכל מי שהצטרפו לדיון בפייסבוק ותרמו דוגמאות – אין כמותכם! תודה מיוחדת לחמוטל ילין, ענבל שגיב-נקדימון, יעל אכמון, יעל כהנא-שדמי, רועי קהת, אבישי גרצ'וק, יונתן הופמן, רות שפירא, מיכל שוסטר, אורלי ניטיס-יעקובי, ענת זיידמן, תומר בן-אהרון ויותם בנשלום. תודה רבה מאוד למשה רדליך על התוספת של בילבי/גילגי/פיפי.

•

בתמונה: גודליהן הנראים לעין של השמש והלבנה. התמונה באדיבות ויקימדיה.