הפתרון המהיר לחידת היוניסקס

בימים האחרונים החריפו הטונים בדיון העוסק בשפה שוויונית מגדרית, ובפרט בשפה לא-ממוגדרת. כתיבה שוויונית מגדרית נועדה לכלול נשים וגברים בצורה שווה ומנכיחה – למשל "שלום לכולן ולכולם", או בהקשרים ובציבורים מסוימים – "שלום לכולם.ן" ואף "שלום לכולםן". כתיבה לא-ממוגדרת נועדה להשיג את המטרה הזאת בדרך שאפתנית במיוחד, כשמדובר בעברית – להתנסח באופן ניטרלי, בצורות שאינן לשון זכר ואינן לשון נקבה, למשל "נא לאכול את הקרם לפני העוגייה" או בעזרת מילים שאפשר לקרוא אותן בשתי דרכים כשאינן מנוקדות, למשל "חשיבה לוגית תוביל אותך מ־A ל־B. הדמיון ייקח אותך לכל מקום". לאחרונה גיליתי שאני זקוקה לפנייה לא-ממוגדרת למטרה נוספת ומעשית מאוד; וכשהרהרתי בכך, הבנתי שהמטרה המעשית הזאת היא בעצם חלק מהתמונה הכוללת. אבל לא נקדים את המאוחר.

היי ליר, ספיר, אופיר

במסגרת העבודה עם אחד מלקוחותיי, אני עורכת טקסטים קצרים בנושאים מדעיים. אחרי העריכה מגיע תורם של הכותבת או הכותב לעבור על הטקסט, וכדי שיעשו זאת נחוץ מייל בנוסח "שלום רפאלה, מצורף הטקסט הערוך, אנא עברי עליו ועדכני אותי כשתסיימי". מכיוון שהכותבות והכותבים רבים ומתחלפים, ואולי גם בהשפעת סטטיסטיקת השמות של המילניאלז, גיליתי שאני עוצרת שוב ושוב כדי לחפש את הכותבים בקובץ הכותבים או בגוגל ולבדוק אם עמית, רוני, אריאל, עומר, אור או גל שאני כותבת אליהם כרגע הם בנים או בנות – או גרוע מזה, לא חושבת לבדוק ומקבלת תשובה משועשעת בנוסח "זה באמת מבלבל, אבל אני ליר בן" (או ספיר בן, או אופיר בת, לפי העניין).

כדי לקצר את התהליך, בחרתי לפעמים בנוסח ניטרלי: "מצורף הנוסח הערוך, אשמח לעדכון בסיום הסבב שלך". תוך כדי כך תהיתי על המצב הזה, שבו קשה לדעת את המגדר של אדם לפי השם – ובכל זאת, במידה רבה, השפה דורשת מאיתנו לדעת אותו. קצת מנג'ס, ובלשונם של הילדים, "לא פייר". מנין נובעת אי-ההתאמה הזאת?

שמות יוניסקס, פניית יוניסקס

בעבר כבר הזכרנו כאן את דבריו הידועים של הבלשן רומן יאקובסון, "ההבדל המהותי בין שפות אינו במה שהן יכולות לבטא, אלא במה שהן חייבות לבטא". למשל, אנגלית מאפשרת לנו לדבר על child באופן כללי, ואילו עברית מחייבת אותנו לדבר על ילד או על ילדה. מעניין להסתכל על כתיבת מכתב, או מייל, מבחינה זו: הדקדוק העברי מחייב אותנו כמובן לבחור בין "קראי ועדכני" ל"קרא ועדכן". גם פנייה רשמית בנוסח "גב' כהן" או "מר כהן" מחייבת אותנו לבחור בין פנייה לאשה לפנייה לגבר – כלומר לבדוק, לדעת ולהיות ערים למגדר של הנמען, בניגוד, למשל, לגיל או למעמד האישי: אני יכולה לכתוב לטל או ליובל בלי לדעת אם הם בני עשרים או בני שישים, נשואות או רווקות, אבל את המגדר צריך לדעת ("אנא עדכני אותי כשתסיימי") – אף שאין לו שום קשר לנושא המייל (ידיעת מדע) וגם אם זו הפעם הראשונה והאחרונה שנהיה בקשר.

הערניים שבין הקוראים ודאי הספיקו לומר בינתיים "רגע, באנגלית (ובשפות אחרות) יש גם פנייה שונה לאשה רווקה או נשואה". נכון, כמובן: באנגלית קיימות צורות הפנייה miss ו-Mrs לנשים לא-נשואות ולנשים נשואות, בהתאמה; צורת הפנייה Ms (מיז) נוצרה ומחליפה אותן במידה זו או אחרת בדיוק מסיבה זו – שבסיטואציות רבות, מצבה המשפחתי של אשה אינו ידוע ואינו רלוונטי. ומכיוון שבסיטואציות רבות, גם המגדר אינו ידוע או אינו רלוונטי, נוצרה גם הצורה Mx, המתאימה לשני המגדרים ולכן נוחה לשימוש גם לאַ-בינאריים.

ריבוי שמות היוניסקס מבטא במידה רבה את התפיסה הזאת בדיוק: שההבחנה בין נשים לגברים אינה מהותית לרוב עיסוקינו בחיים, ולכן גם ההבחנה בין "שמות של בנים" ל"שמות של בנות" אינה מהותית, ואולי אפילו אינה רצויה. הבחירה בנוסח ניטרלי – "אשמח לעדכון בסיום הסבב שלך" – מיישבת את הפער בין המידע שבידינו למידע הנחוץ לפנייה; ולכן היא לא רק קיצור דרך נוח, אלא גם יש בה משהו נכון עקרונית. או בקיצור: שמות יוניסקס, פניית יוניסקס. ובאה לציון גאולה.