דילוג לתוכן

ספרו של הנוסע בזמן

מרץ 27, 2018

 

במובן מסוים, כולנו נוסעים בזמן: אנו נעים בלי הרף קדימה בזמן, לטוב ולרע. אנחנו, ילדינו, השמלה החדשה שנעשית פחות חדשה, והספר שכתבנו או ערכנו ומתחיל להתיישן מרגע שראה אור.

ההתיישנות היא בעייתית בעיקר לספר עיון, או לימוד. איש לא מתלונן, כנראה, ש"חלף עם הרוח" נעשה מיושן, אבל ספר עיון רצוי שיהיה חדש ומעודכן. אז את הזמן אי-אפשר לעצור, כמובן; אבל יש דרכים להכין ולנסח ספר כך שיישאר עדכני ומדויק זמן רב ככל האפשר, ולא יעורר בקוראיו תחושה שהוא מיושן, לא-מעודכן ולכן – כבר לא רלוונטי.

אחד האמצעים לכך הוא לעדכן את ה"נקודות החמות" בספר לקראת סיום העבודה על הטקסט. הכנת ספר עיון, מן הכתיבה, דרך העריכה והעיצוב ועד ההורדה לדפוס (אם מדובר בפרינט), נמשכת זמן. לקראת סיום העריכה כדאי לעבור על הספר ולזהות מקומות שאפשר, בהשקעה סבירה, לעדכן אותם ממש עד להווה. לדוגמה, אם בספר מצוין גובה האינפלציה בישראל בשנת 2016, ומאז הכתיבה כבר הסתיימה שנת 2017 – כדאי לציין את הנתון לשנה זו. אם כתבתם על גיירמו דל טורו, אפשר לציין את זכייתו באוסקר על בימוי "צורת המים" (שאף זכה בפרס הסרט הטוב ביותר) ב-2018; ולהבדיל, ברשימה של מינים נכחדים אפשר להוסיף, לצערנו, את הקרנף רחב-השפה – נתונים המביאים אתכם לחודש מרץ 2018. כך אפשר, ממש ברגע האחרון, להפוך את הספר ל"טרי" ככל האפשר.

מעבר לתוכן עצמו, יש להקדיש תשומת לב גם לניסוחים שישאירו אותו נכון לאורך זמן. לדוגמה, ציוני זמן כמו "בשנים האחרונות" ו"בעשור האחרון" כדאי להחליף בניסוחים עמידים יותר, כגון "מאז ראשית שנות האלפיים" או "החל משנת 2010", לפי העניין.

תפקידים וכהונות למיניהם רגישים במיוחד למעבר הזמן, וכדאי להביא זאת בחשבון. לדוגמה:

"כלכלנים רבים, ובהם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, מחזיקים בדעה שביטול פטורים עדיף מהעלאת מסים."

קרנית פלוג היא נגידת בנק ישראל כעת, אך במוקדם או במאוחר תמשיך לתפקיד אחר, והמשפט הזה שוב לא יהיה נכון. לעומת זאת,

"כלכלנים רבים, ובהם קרנית פלוג, שמונתה לנגידת בנק ישראל בשנת 2013, סבורים שביטול פטורים עדיף מהעלאת מסים."

זה משפט שיישאר, כנראה, נכון גם בתקופת כהונתם של הנגידה או הנגיד הבאים.

נסיעה טובה!

 

6 תגובות
  1. משה קלרטג permalink

    חג שמח.

    הָבָה נִּתְחַכְּמָה?
    הקורא האינטלגינטי מסתכל בשנַת ההוצאה של סֵפֶר – או בתאריך פרסום של מאמר, נוסע קצת אחורה בזמן, ובודק כל נתון. לא ככה?

    "כלכלנים רבים, ובהם קרנית פלוג, שמונתה לנגידת בנק ישראל בשנת 2013, סבורים שביטול פטורים עדיף מהעלאת מסים."
    —————-
    ומכהנת באותו תפקיד – ברגע כתיבת שורות אלה
    וכבר לא מכהנת…

    למי יש כוח לכל זה?
    במהדורה הבאה [אם תהיה כזאת].

    * * *
    והִנה משהו שלא צריך לעדכן:
    ברנרד שו שולח שני כרטיסים לצ'רצ'יל – להצגת בכורה של מחזה שלו [של ברנרד שו]:
    אחת לך – ואחת לחָבֵר שלך, אם יש לך בכלל.
    תשובת צ'רצ'יל: תודה על הכרטיסים. לדאבוני, לא אוכל לבוא להצגַת הבכורה, ואשתדל לבוא להצגה הבאה, אם תהיה בכלל.

    • משה רדליך permalink

      ההומור הסטירי והנוקב של ה"בולדוג הבריטי" הינו שם דבר. את הספור שהבאת שמעתי כבר פעמים אחדות אך תמיד נהנה שוב לשומעו וזה גורם לי לחייך. הנה עוד משהו שלא צריך עדכון.

  2. היי משה, שו הוא נצחי…

    כאשר אנו קוראים טקסט ונתקלים במשהו שכבר אינו נכון, שהתיישן, אנו מקבלים תחושה שהספר שבידינו ישן, לא-מעודכן, אולי לא רלוונטי. זו תחושה לא נעימה, ובמקרים רבים לא נכונה – כי הספר בן שנה, בן שנתיים, ואולי הוא בן חמש או עשר אבל הדברים (בתחום הכלכלה, הקולנוע או הביולוגיה) עודם נכונים. עריכה נבונה יכולה לתת לטקסט תחושה עדכנית לזמן רב יותר – ולא ליצור מצב שהוא לא-מעודכן כבר ברגע שירד לדפוס…

  3. דוגמה נפלאה בדיוק לעניין הזה שהביאה רונית דינצמן בתגובה בפייסבוק:

    "נתקלתי בסוגיה דומה באיור. כשעבדתי על איורי ספרי 'הדינוזאור מרמת-גן' היה בו קטע שתיאר את הדינוזאור העירוני מרותק לתוכניות על דינוזאורים בטלוויזיה. בדיוק אז התחילו למכור טלוויזיות שטוחות. הן היו חדשניות ויקרות אז, ורק למעטים היו כאלה בבית. למרות זאת החלטתי לאייר את הטלוויזיה כטלוויזיה שטוחה, כי היה ברור לי שכל הטלוויזיות יהיו כאלה בעתיד. אני שמחה מאוד שחשבתי על זה, כי אם הייתי מאיירת טלוויזיה כמו שהייתה אז לכולם, ילדים שקוראים את הספר היום לא היו מבינים מה מצוייר, או שהספר היה נראה מיושן."

    תודה, רונית!

  4. הרשומה הזו עוררה בי מחשבות רבות,
    דווקא על החן הרב שיש לאנכרוניזמים מסוימים,
    (כמובן שזה נוגע לספרי בדיון ולא לספרי מדע וכד')
    למשל, אם כבר הדינוזאור צופה בטלוויזיה,
    ראוי לה להיות שמנמנה ומיושנת… לא?

    • היי, מיכל! לדברים ישנים יש באמת חן ויופי משלהם, וחלק מהחן של "האסופית" ו"נשים קטנות", למשל, הוא בתקופתיות שלהם. (אגב, שמירה על מאפייני התקופה דומה אולי לשמירה על מאפייני המקום – סוגיה שעולה הרבה לדיון בקרב מתרגמים, שמעדיפים לפעמים לעשות קצת לוקליזציה כדי שהקוראים, ובמיוחד הצעירים, יבינו במה מדובר.)

      בכל אופן: בספר של רונית הדינוזאור מתארח במשפחה בת ימינו, וגם מגלה את פלאי הטכנולוגיה, אז אין סיבה מיוחדת שהטלוויזיה תהיה מיושנת. נכון שתוך עשר-עשרים שנה ככה הסביבה שמתוארת בספר הזה ובאחרים ודאי תיראה "תקופתית" באופן טבעי, אבל רונית, מן הסתם, לא רצתה שהספר ייראה "תקופתי" תוך שנתיים, ובצדק 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: