הטבח המעורבב: מבט מפתיע על ניקוד
שגיאות כתיב עלולות לגרום לעצירה ברצף הקריאה – זה ברור. כאשר אנו רואים משהו כמו "לחטט את רגליו", או "אנשים שנוהגים בפרעות בכבישים ציבוריים", או "למה כל כך קשה למצוא פטרונות לבעיה הזאת" – סביר להניח שנתעכב לרגע עד שנבין למה התכוון המשורר.
לאחרונה נתקלתי בקושי דומה לא בשל שגיאת כתיב, אלא בשל שגיאת ניקוד. ברחוב אבן גבירול ישנה מסעדה בשם "שף בלול". הנה השלט שלה:
כלומר, "שֶף בָּלוּל". כמה פעמים ראיתי את השלט ונותרתי עם רושם עמום שמדובר בטבח מעורבב. לבסוף הקדשתי לעניין רגע מחשבה והבנתי שהכוונה "בַּלּוּל" – כלומר: בלול תרנגולות. בהחלט שם הגיוני יותר, למסעדה של עוף בגריל.
מעניין להבחין שידיעת הניקוד היא במקרה זה עושר השמור לבעליו לרעתו: לקוראים שאינם בקיאים בניקוד, שגיאת הניקוד הזאת שקופה לחלוטין ואינה מפריעה.
תודה ליקירת הבלוג דנה אלעזר-הלוי, ששיחה איתה הובילה לכתיבת הפוסט הזה.
hakoret-harishona.com 
שלום רב,
זו אינה תגובה אלא שאלה, אודה אם תעני עליה.
כיצד מנקדים ״פרטי ההסכם״ – פרטי בשווא תחת ה״פ״ ופתח תחת ה״ר״ או פרטי בחיריק תחת ה״פ״ ושווק תחת ה״ר״?
פְּרָטֵי ההסכם. זה באמת מנוגד לאינטואיציה של רובנו…
תשובתה של שלומית נכונה כמובן.
השגיאה הנפוצה (pirtey) נובעת כמדומני (?) גם מהמשחק "זוג או פרט (peret)" – אילו הסמיכות היתה נגזרת מ-peret (ולא מ-prat) היא אכן היתה pirtey…
הסגוליים נוטים במגוון צורות: בגד נוטה באמת לבִגדֵי, ואולי זו הצורה שהשפיעה, אבל מלך וילד, למשל, הם מַלכי-, יַלדי-… כדברי דתיה בן-דור, ככה זה בעברית…
נהדר!!
תודה!
אה, אני יקירת המדור! איזה כיף לי!
כזאת את : ) (ואיזה כיף לי)
תודה רבה, ושנת לימודים פורייה לכול.
תודה רבה, צביקה!
כשאני רואה שגיאות ניקוד בשלטי פרסומת אני מצטמררת, אבל ילדי טוענים, ובצדק, שאני היחידה שזה מפריע לה. שהרי הניקוד ה"נכון" בעברית כבר עבר מן העולם. עובדה היא שבשנים האחרונות כמעט שאין בנמצא ספר שירה אחד, ספר ילדים אחד, מוסף לספרות אחד נקי משגיאות בניקוד. לפני זמן מה עלעלתי בספר בהוצאת "זמורה ביתן" בסדרת "מרגנית" (המוגדרת על גבי העטיפה כדרת "ספרי מופת לילדים ולנוער"). לאחר עשרים העמודים הראשונים אמרתי לעצמי שכל הטקסט מנוקד נכון, והנה, בעמוד מספר עשרים ואחת מצאתי את הצירוף "שָׁעוֹן קוּקיה" – ונחה דעתי…
רינה, זה בכוונה, זכר לחורבן…
גם אני נתקלתי בשף המעורבב וגם לי לקח קצת זמן להבין. היום מלמדים את הילדים שפתח וקמץ, סגול וצירה, הם זוגות זהים ולכן השגיאות האלה יופיעו שוב ושוב.
אילנה, בלי ספק מתחולל פה איזשהו תהליך של שינוי. הניקוד אינו תואם כמובן את ההגייה של ימינו, ובפועל רוב האנשים משתמשים אקטיבית (כותבים) רק בניקוד עזר, ולפי השמיעה. אפשר לומר שהמפגש עם השלט היה למעשה מפגש בין שתי מערכות הניקוד, המסורתית והמתהווה.
מבט נכון ויפה, אך כפי שכתבת – זה עושר השמור לבעליו לרעתו, ולפיכך אותי זה אינו מפתיע…
אציין כי במבט ראשון היה לי ספק כיצד לקרוא את הכותרת: "הַטֶּבַח המעורבב" או הַטַּבָּח המעורבב", ורק מתוך המאמר נפשט ספקי.
ברוך הבא ותודה רבה, יחיאל! תהיתי באמת אם לנקד את הכותרת…
אולי כדאי להוסיף, שאני חושבת, שהשם של המסעדה הזו
גם מרפרר לביטוי "שב בלול" שאני לי שמץ של מושג מאין צץ
שאומר כנראה "אתה תינוק ולא מבין אז שב בלול"
אבל למה לעשות כזה משחק מילים לשם של מסעדה?
לבלילה שבראשו של השף פתרונים 🙂
נכון! הייתי כל כך עסוקה בחידת הניקוד שלא שמתי לב. אולי משחק המילים נועד להזמין לקוחות לבוא ולשבֶת? 🙂
ולמה "שף" מנוקד בסגול? הרי זו הברה מוטעמת ולכן צריכה להיות בצירה (תנועה גדולה), לא?
שלום אורן, לפי "חוק ניקוד ההברות", כן. אבל לחוק ניקוד ההברות יש חריגים רבים (למשל, יש מילות יחס חד-הברתיות שמנוקדות בסגול, כמו "אֶת", "שֶׁל"), ונוסף על כך "שף" היא מילה לועזית, ואין לה ניקוד מסורתי ומקובל. במקרה זה, מילון רב־מילים למשל בחר לנקד "שֶׁף" : )