Skip to content

Ceci n'est pas une שלט רחוק

יולי 1, 2014

שלט רחוק עריכה לשונית

 

שאלה מעניינת הופיעה לה בפורום המתרגמים והעורכים "אג'נדה": "תגידו, איך מיידעים את צירוף הסמיכות 'שלט רחוק'?".

איך באמת? האפשרויות שעלו בדיון היו "שלט הרחוק" ו"השלט-רחוק". הראשונה נראתה מוזרה והשנייה עילגת. מה עושים?

אם נהרהר רגע בסוגיה, נראה שהשאלה במקרה זה אינה "מה עושים" אלא "למה". למה כל כך קשה ליידע "שלט רחוק" כצירוף סמיכות? הסיבה פשוטה – הוא אינו צירוף סמיכות. "רחוק" הוא שם תואר, כמו "צהוב" או "מקסים", ו"שלט רחוק" כולו הוא לפיכך צירוף של שם עצם ושם תואר, כמו "כיסא צהוב". אם כך, צריך ליידע אותו כפי שמיידעים צירוף של שם עצם ותואר: הכיסא הצהוב, השלט הרחוק.

רגע, אבל זה לא מה שהתכוונו לומר! הרי לא רצינו לומר שהשלט הוא רחוק ("חמודי, תביא לי בבקשה את השלט הרחוק, זה שנמצא שם על שולחן האוכל"). לא, "שלט רחוק" אינו רחוק בעצמו (בדרך כלל), אלא נועד לשלוט בדברים רחוקים אחרים. בעצם, הצירוף הזה הוא מעין גרסת שם עצם של "שליטה מרחוק". ומכיוון שאיננו מתכוונים לתאר את השלט עצמו כרחוק, אלא לקשור בינו לבין דברים רחוקים אחרים, היידוע "השלט הרחוק" אינו מתאים, ואנו מנסים ליידע אותו כצירוף סמיכות. הצורה התקנית ליידוע צירוף סמיכות היא יידוע הסומך, כלומר המילה השנייה, במקרה זה – "שלט הרחוק". הצורה הדיבורית הרווחת יותר כיום היא יידוע הנסמך, כלומר המילה הראשונה, במקרה זה – "השלט רחוק". כצפוי, שתיהן לא נשמעות טוב. כצפוי, השם התקני של החפץ החיוני הזה כלל אינו "שלט רחוק". באתר האקדמיה וברב-מילים תמצאו את השם התקני – שַׁלַּט רַחַק (כן, כן).

האם יש עוד דוגמאות מסוג זה? אולי. מה, למשל, עם "כיסא הנוח"? האם גם זה שיבוש של צירוף שם עצם ושם תואר, במקרה זה "הכיסא הנוח"? ובכן, פה יש דעת רוב ודעת מיעוט, אבל המיעוט הוא מיעוט נחשב. אם נבדוק ברב-מילים, במילון ההווה ובמילון ספיר, נמצא את ההנחיה המפורשת "רבים: כיסאות נוח". כלומר, לפי מילונים אלה כיסא נוח הוא צירוף סמיכות, שבו "נוֹחַ" אינו שם תואר אלא צורת מקור של השורש נו"ח בבניין קל (נחתי, אני אנוח כבר בקבר, אויש, תנוח) – בדומה לצירופים "כוכב לֶכֶת" ו"כוכב שֶבֶת", שגם הם צירופי סמיכות.

ומי חושב אחרת? רק אחד, אבל אחד חשוב: מילון אבן שושן, המציין את צורת הרבים של "כסא נוח" כ"כסאות נוחים"! לפי אבן שושן, אם כן, "נוח" ב"כיסא נוח" הוא שם תואר, כמו "רחוק", והריבוי והיידוע צריכים להיות בהתאם: כיסאות נוחים, הכיסא הנוח. אבן שושן הוא כמובן מילון ותיק בהרבה משלושת האחרים שציינתי; האם ההבדל הוא עניין של תקופה? כנראה לא. בדקתי במילון "אוצר הלשון העברית" של כנעני, משנת 1966, והוא גורס בפירוש "כסא-הנוח". חיפשתי גם במאגר עיתונות יהודית היסטורית באתר הספרייה הלאומית, והצירוף "כסאות הנוח" מופיע בעקביות רבה, כבר בעיתונים משנות הארבעים והחמישים. הצירוף "כסאות נוחים", לעומת זאת, מופיע בעיתונים – גם ישנים מאוד – כשהכוונה היא בבירור לכיסאות רגילים שנעים לשבת בהם. מדוע, אפוא, החליט אבן שושן ש"נוח" ב"כיסא נוח" הוא שם תואר דווקא? לא ידוע לי – אך במהדורה החדשה של המילון, משנת 2003, העדיפו עורכי המילון לסגת מהעניין בדיסקרטיות, ובערך "כסא נוח" אין צורת רבים וגם לא יידוע, ליתר ביטחון.

תודה לעורכת הלשון מוריה יזרעאלב על השאלה המעניינת.

(תוצאות ההגרלה מן הפוסט הקודם, מעגלים מבפנים ומבחוץ, יופיעו הערב. עדיין אפשר להצטרף!)

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכת לשון

22 תגובות
  1. מעולה ומרתק כרגיל. אני חושב שיש להתייחס לצירוף "שלט-רחוק" כהלחם שלא הולחם די צורכו. כלומר שצריך לומר השלט רחוק, ואולי אגב בגלל זה אני כותב את הצירוף שלט-רחוק עם מקף, מה שאולי לא תקני במיוחד…

    • תודה רבה! כן, אני חושבת שאתה צודק – "הלחם שלא הולחם די צורכו" הוא תיאור די מדויק. אבל מבחינת התקניות, הוא לא פותר את הבעיה. כנראה מבחינת ההרגשה של דוברי עברית, המקף עוזר (כמה אנשים כבר התייחסו לזה), אבל עקרונית הוא לא משנה: הרי גם בית ספר אפשר לכתוב בית-ספר, ואכן מרבים לעשות כך, אבל היידוע התקני הוא עדיין בית-הספר…

  2. לחצתי על כפתור "אהבתי" והתברר לי שאינני יכול לעשות זאת אם אינני בלוגר בעצמי.
    לכן אני כותב כאן באופן מילולי: אהבתי!

  3. רשומה נפלאה.

    (אפילו שממילא כולנו נמשיך לאמר: תביא ת'שלט)
    (כי השלט שולטטטתתת!!!!1)

    • נעה permalink

      לגמרי!

    • תודה, מיכל! האמת היא ש"שלט" בלבד הוא פתרון מצוין גם מעשית וגם עקרונית (כלומר פתרון תקין לשונית) – אבל אם רוצים שהשלט השולטטטתתת יהיה תקני, צריך לבטא אותו בפתח בשי"ן.

  4. נעה permalink

    תודה, כרגיל.
    נהניתי, כרגיל.
    אבל בניגוד לפעמים קודמות אני עדיין תקועה עם השלט…. הרחוק….. 🙂
    (ואולי כך פותרים את הבעיה: מעבירים את ״השלט״, וזהו)

  5. איזה מזל שמותר כבר להגיד טלפון 😉

  6. ענבל קידר permalink

    מישהו תיקן אותי בעניין ה"רַחַק" באחת השנים הראשונות שלי כעורכת, וכבר אז, כדי להימנע מתדמית העורכת המגוחכת, התחלתי להשתמש בפתרון הקיצור. אני תמיד משנה "שלט רחוק" ל"שַלט" בעריכה, גם כשאין בעיות של יידוע/ריבוי. אני אפילו לא חושבת שזה נשמע דיבורי.
    בניגוד לאנגלית, שבה הקיצור הסלנגי קיצץ את הצירוף "מהצד הלא נכון" והותיר רק תואר בתפקיד שם עצם ("hand me the remote"), הקיצור העברי משאיר את המילה שהיא בעצם החידוש הלשוני — שם העצם "שַלט". כיוון שאין שום משמעות אחרת למילה הזו כשהיא מופיעה לבדה (עם הפתח בשי"ן, כמובן, כדי להבחין מ"שֶלֶט"), כלומר אין שַלט שהוא לא "רחוק", אני מתייחסת אל הצירוף המלא כאל סימון-יתר אומלל, שמקורו בחיקוי של מבנה הצירוף האנגלי. אולי "הם" היו חייבים (כי ל"control" לבדה כבר היו משמעויות אחרות באנגלית; הם לא יכולים לומר "hand me the control"), אבל אנחנו לא חייבים. המצאנו (מי?) מילה חדשה בשביל המכשיר ההכרחי הזה, והיא עושה את העבודה מצוין גם בלי הזנב החקייני והפלצני "רַחַק".
    בקיצור, נראה לי שהגיע הזמן לפנות אל האקדמיה בבקשה: תעבירו את ה"שַלט"!

    • ענבל, אני מסכימה איתך בהחלט, המילה "שלט" מספיקה לגמרי בפני עצמה. ו"תעבירו את השלט" – ססמה מעולה, אפשר להתארגן ולעלות לירושלים עם… שלטים!

  7. משה רדליך permalink

    שלומית שלום.
    לדעתי,הבלתי מלומדת,הידוע הינו השלט רחוק.לכאוה יש כאן צרוף של שתי מילים כאשר האחת היא המב שם עצם והשניה שם תואר.לדעתי לא כך הוא אלא ,בפועל יש ביטוי שהינו מילה אחת המייצגת שם עצם.
    בעתיד,לדעתי,יקרה תהליך דומה למה שקרה עם הצירוף "כלי רכב" .בפי העם היה הביטוי
    "רכבים" ובסוף זה התקבל ע"י האקדמיה.
    בכלל איני זוכר ששמעתי בפועל את הצירוף "שלט רחוק" אלא רק "שלט" רק קראחי עליו.

    • שלום, משה! אתה מציג כאן שתי אפשרויות: האחת – לראות את "שלט רחוק" כמילה אחת, המורכבת משתי מילים שהתחברו זו לזו. תופעה זו נקראת "הֶלחֵם" (מלשון הלחמה). הקושי הוא שאם "שלט רחוק" הוא מילה אחת, נצפה שהיא תתנהג כמילה אחת גם בלשון רבים: "שלטרָחוֹקִים", וזה לא קרה, לפחות בינתיים. כמובן, אולי יקרה בהמשך.
      האפשרות השנייה שהצגת היא לקצר את הצירוף "שלט רחוק" ל"שלט" בלבד, וזו בהחלט אפשרות נוחה וגם תקינה לשונית (ענבל קידר שהגיבה למעלה מצדדת באפשרות הזאת). אבל בפועל, בשפה המדוברת, הצירוף "שלט רחוק" בהחלט קיים.
      בעניין "רכבים" – לפי אתר האקדמיה ללשון, האקדמיה טרם פסקה בסוגיה הזאת, אבל אחד מחבריה אכן הביע את דעתו לטובת "רכבים", הנה: http://hebrew-academy.org.il/2012/04/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9/
      תודה וימים שקטים, שלומית.

  8. רפי מוזס permalink

    אני בעד "כיסאות נוח" ו"כיסאות הנוח".
    החליפי את "נוח" ב"מרגוע" ואפשר שתסכימי אתי.

    • ברוך הבא, רפי. מבחינתי התופעה עצמה מעניינת יותר מבחירה בין הצורות; מכל מקום, אם צריך לבחור, גם בעיניי "כיסא הנוח" עדיף, גם משיקול של "אחרי רבים להטות" (אבן שושן חריג בבחירה שלו ב"הכיסא הנוח") וגם משום שכיסא כזה הוא בפירוש כיסא שנחים בו, ולעומת זאת יש גם כיסאות נוחים ביותר שנועדו דווקא לעבודה. כך שאני אכן מצטרפת להעדפתך.

  9. משה רדליך permalink

    באמת שאלה מענינת.לדעתי הפתרון לה פשוט ןמצןי אצל ההדיוטא הלא מלומד כמוני שפשוט מנסה לדבר בעברית.
    לדעתי יש להתיחס לצירופי המילים,שלט רחוק או כסא נוח,כיחידה אחת.כמילה אחת.כך זה בשפת הדיבור של הציבור ובעתיד זה יקבל גם את הגושפנקה של האקדמיה כמו שקרה עם הצמד כלי רכב שהפך לרכבים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: