על ספורט, ספרים ונקודות העיוורון שלנו
טעות, טועים, טעינו: הטעות, כפי שידעו המשורר אלכסנדר פופ וגם "הגשש", היא מידה אנושית. לא נותר לנו אלא להשתדל לטעות מעט ככל האפשר (מחשבה טובה לקראת יום הכיפורים) ולהתנחם בכך שטעויות רבות, גם אם הן מצערות, הן לפחות מעניינות. לאחרונה נתקלתי בשתי טעויות בספרים – אחד מהם ספר מתורגם, האחר ספר מקור – שמעניין להתבונן בהן יחד, כיוון ששתיהן קשורות לתחום הספורט.
football מתחת לרדאר
באחת משתי הטעויות האלה הבחין סטודנט שלי בתוכנית התרגום של מכללת לוינסקי בשנת הלימודים הקודמת. אחד המפגשים שלנו הוקדש לבקרת איכות בתרגום, כלומר לסבב הבדיקה האחרון של המתרגם או המתרגמת. כדי לאפשר לכל הסטודנטים לעבוד על אותו טקסט עצמו ולהכיר יחד את סוגי הטעויות שחשוב לזהות ולתקן בשלב האחרון הזה, נתתי להם דווקא משימה שלא כללה תרגום: בחרתי קטע מיצירת ספרות ידועה באנגלית והעתקתי את אותו קטע מתרגום של היצירה שכבר ראה אור בעברית. בקטע הזה פיזרתי שגיאות שונות מהסוגים שרציתי להדגים להם (כגון טעויות הלקדה, תעתיקים לא נכונים של שמות ולוקליזציות מיותרות, כמו "פיצוצייה" בפריז). הצגתי לסטודנטים את שני הקטעים האלה, המקור והתרגום, וביקשתי מהם להשוות ביניהם ולחפש את השגיאות שפיזרתי בטקסט המתורגם.
הסטודנטים והסטודנטיות יצאו לחפש את המטמון, וכאשר הציגו את שללם, התברר שמצאו יותר ממה שאני החבאתי. הקטע מן היצירה המקורית כלל תיאור של תלמיד בבית ספר אמריקאי ששיחק football, ובתרגום שראה אור בעברית – כדורגל. "זה לא כדורגל," אמר אחד הסטודנטים, "זה פוטבול."
אמר וצדק: שהרי הספורט שנקרא בבריטניה football ובעברית "כדורגל", שהוא זה,
נקרא בארצות הברית דווקא "סוקר" (soccer). ולעומת זאת, באמריקאית, football הוא דווקא הספורט הזה:
מכיוון שהספר המדובר הוא אמריקאי ומדובר בו על תלמיד בבית ספר אמריקאי, מתרגם או מתרגמת חובבי ספורט היו מתרגמים football ל"פוטבול", כנראה בלי להבחין אפילו שיש אפשרות אחרת. ולעומת זאת, מתרגם שאינו חובב ספורט תרגם "כדורגל" – גם הוא, כנראה, בלי להבחין אפילו שיש עוד אפשרות.
למה הריעו האוהדים
נזכרתי בדוגמה הזאת בעקבות הערה מעניינת של גיא הרלינג-פישר, מתרגם ועורך ספרי העיון בהוצאת תכלת. בסקירה שכתב לאחרונה על ספר מקור חדש, העיר גיא על קטע מסוים בספר: "למי שאינו אוהד כדורגל זה יישמע אולי טפשי, אבל כשאנשים בפאב לונדוני צועקים ומריעים, אין סיכוי בעולם שזה קרה מפני ש'מנצ'סטר יונייטד ניצחה הערב', כפי שטוענת בידענות אחת מדמויות המשנה". ההערה הזאת, הוסיף גיא, עלולה להישמע קטנונית, אבל הצרימה בתיאור של הסצינה או הדמות עשויה להעיד על נקודת עיוורון מחשבתית של הכותב או הכותבת, כלומר על אי-הבנה שיש פה בכלל משהו שדורש שנתמצא ונדייק בו.
מה עושים, אם כך? הרי ספרות, מעצם הגדרתה, פירושה שאדם כותב לא רק מנקודת המבט שלו-עצמו ועל דברים שראה בעיניו. גם בתרגום ובעריכה, אמנם רצוי שלמתרגם או לעורכת יהיה רקע מתאים – כמו רקע בכימיה אם הם עורכים ספר כימיה או ידע על המקום והתקופה אם הם מתרגמים רומן – אבל אף אחד אינו יודע וזוכר הכל.
תחקיר טוב מועיל, כמובן, ומתרגמים, סופרות ועורכים נעזרים במגוון רחב של מקורות, ממומחים שאפשר להטריד אותם בשלל שאלות מוזרות עד Google Street View שלוקח אותנו לטייל ברחוב שבו גרה הגיבורה. גם צוות מגוון יכול לסייע מאוד. בעבודה על כל ספר מעורבים כמה אנשים: כותבת (בספר מקור), מתרגם (בספר מתורגם), עורכת, עורך לשון ולבסוף מגיהה. צוות מגוון – בגיל, בהשכלה, ברקע – מגדיל את הסיכוי שמה שלא ילכוד את תשומת ליבו של מישהו, ילכוד את תשומת ליבה של מישהי אחרת. לכל הפחות, יהיה את מי להאשים (בלשונה של רונה, הסופרת גיבורת "הספר הלא נכון" של נעה ידלין: "ובכל זאת, היא היתה צריכה לחשוב על זה. היא היתה צריכה לשים לב לזה. מירב היתה צריכה לשים לב. מירב הרשלנית, ההמונית, העורכת הגרועה").
ועדיין, ומלבד כל אלה, נשאר עוד דבר-מה חשוב ומעניין מבחינה פילוסופית, שהוא הצורך לא רק לחפש פרט או תשובה, אלא גם להבין שלפנינו שאלה (כגון "על איזה football מדובר פה?"). אם לא הבחנו שיש פה שאלה, לא נוכל לחפש תשובה – זוהי "נקודת העיוורון" שגיא התייחס אליה. לכן נחוצה לנו איזו ערנות, או שמא פרנואידיות, שתסייע לנו להבחין במילים או בפרטים בעייתיים, אף אם הם נראים תמימים לחלוטין במבט ראשון.
•
אם אתם או יקיריכם רוצים לשמוע עוד ממחשבותיי על תרגום ועריכה (או על פרנואידיות), בשנה הקרובה אפשר לעשות זאת גם במסגרת לימודי התרגום של מכללת לוינסקי וגם בתוכנית לימודי התעודה בעריכה לשונית באוניברסיטת תל אביב (שבה אלמד את הקורס טקסטים עיוניים: מיומנויות וכלים). בשתי התוכניות יש צוות מרצים ומרצות מרשים, ובהם הסופרת דנה אלעזר-הלוי שתלמד את הקורס בעריכת פרוזה וספרי ילדים באוניברסיטת תל אביב והמתרגמת מאיטלקית שירלי פינצי-לב, שתלמד תרגום ספרותי במכללת לוינסקי. זה הזמן להירשם, אז מוזמנות ומוזמנים, וגמר חתימה טובה!
hakoret-harishona.com 
כמה הערות על תרגום מונחי ספורט:
בשנה הבאה ייערכו בפאריס המשחקים האולימפיים (The Olympic Games) – מגוון תחרויות בענפי ספורט שונים. רבות ורבים טועים ומכנים תחרויות אלה בשם "אולימפיאדה". טעות! "אולימפיאדה" כינוי היוונים את פרק הזמן של כ־4 שנים בין תחרויות הספורט ובה היו הספורטאים (ביוון העתיקה לא התחרו נשים, מאחר שהגברים התחרו בעירום) מכינים את עצמם, פיזית ורוחנית. באולימפיה שביוון ניתן לראות עד היום את האיצטדיון (יחידת אורך!) ומתקני הספורט השונים וכן את אולמות הלימוד, שבהם למדו גם לימודים תיאורטיים שונים (פילוספיה, מתמטיקה, ספרות, אמנות, היסטוריה ועוד). למעשה, כעת אנחנו בתקופת אולימפיאדה.
וטעות בתרגום מאמריקאית (השפה שבה מדברים וכותבים בארצות־הברית): לעתים מוזכר בסרט או בתוכנית אחרת המונח Athlet. רוב המתרגמים.ות מתרגמים.ות "אתלט". טעות! באמריקאית המלה מציינת ספורטאי בכל ענף ספורט ובסרטים אף ניתן לראות שהספורטאי עוסק בענף שאינו דווקא אתלטיקה (קלה או כבדה).
הי, אלקנה, כיף להיפגש ולו כאן! תודה רבה על התוספות המעניינות כתמיד וחתימה טובה!
שלומית, נהדר תמיד לקרוא את הבלוג שלך. ממתק.
ניפגש בסמסטר ב'… נרשמתי ללימודי עריכה לשונית באוניברסיטת תל אביב.
שמעון, איזה יופי! מחכה להתראות : )
הלוואי שיכולתי להירשם ללימודי העריכה הלשונית. התוכנית נראית מרתקת, והקורס שלך לבטח הדובדבן שבקצפת.
רשומה נפלאה, שלומית.
האמת היא שכעורכת זהו הפחד המצמית ביותר שאני חווה. אין לי ספק שאני לא יודעת הכול בכל תחום. האפשרות לפיה לא אבחין בטעויות שכאלה מצמררת אותי ומדירה שינה מעיניי לא אחת. והטעויות שהועלו כאן הן אופייניות.
תודה עמוקה!
תודה רבה מכל הלב, הלנה! וכן, זו אפשרות די מבעיתה : ( מה נותר לנו חוץ מההמלצה הידועה על קפה ויין – קפה כדי לעשות את המיטב ויין כדי להדחיק את הסיכוי שאולי פספסנו. שלא יחסר אף אחד מהשניים : )
משעע…
טעות התרגום המשעשעת ביותר נחרטה בזכרוני עוד מילדות – בתכנית בערוץ היחיד על קולנוע הוקרן קטע מסרט על מערכת עיתון. באנגלית אחת הדמויות שם התעצבנה ואמרה משהו על "all this bloody floor" ובעברית המתרגם בלי להתבלבל כתב "כל הרצפה שטופת הדם הזאת".
ואז עוד לא היה google translate…
"לרגל חג ההודיה מתכוונים תושבי ארה"ב לשחוט מיליונים רבים של טורקים"
https://www.ruvik.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F/2015/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA.aspx
ואו…
הי שלומית, כתבת בכוונה "טעויות הלקדה"? 🙂
אני קורא עכשיו ספר על מתמטיקה שנקרא "דברים לעשות במימד הרביעי". יש שם הרבה טעויות מכל מיני סוגים, אז כנראה שכל האנשים שהזכרת התרשלו… טעות אחת היא טעות מעניינת שגילית כשעבדנו יחד באו"פ – תרגום של polynomial time ל"זמן פולינומיאלי". טעות אחרת, לדעתי, היא תרגום המשחק/הבעיה Tower of Hanoi ל"מגדל האנוי" (ביחיד). המונח המקובל בעברית הוא כמובן "מגדלי האנוי". מה דעתך?
הי, איל!
א. בהלחט : )
ב. עניין הפולינומי/פולינומיאלי הוא שאלה מעניינת ביותר (למעוניינים, לינק למטה). השאלה היא למעשה אם לתעתק את שם התואר polynomial מאנגלית לעברית ולהוסיף את הסיומת -י, כך שמתקבל "פולינומיאלי", או להשמיט את סיומת התואר -al באנגלית ולהצמיד את הסיומת -י לשם העצם "פולינום", כך שמתקבל "פולינומי". האפשרות השנייה עברית יותר (כי למה בעצם לגרור לעברית את סיומת התואר האנגלית). האפשרות השנייה יוצרת רצף של שתי סיומות תואר בשתי שפות: -al ואחריה -י. זאת בדומה למשל ל"ברקסים", שיש בה סיומת רבים אנגלית (s) ואחריה סיומת רבים עברית (-ים). אבל אינני יודעת אם הצורה הזאת ראויה להיחשב לטעות "ממש". העברה של מילה משפה לשפה היא תהליך שקורים בו כל מיני דברים מעניינים ומוזרים : )
"מגדל האנוי" אכן נראה לי כטעות, כי למשחק/חידה מתמטית הזאת בפירוש קוראים בעברית "מגדלי האנוי". כנראה המתרגמ.ת לא הכירו ולא בדקו, אלא פשוט תרגמו מילולית את שם המשחק/חידה באנגלית, שהוא באמת Tower of Hanoi ביחיד! מעניין מנין ההבדל. בשתי הצורות יש היגיון מסוים כמובן (למי שלא מכירים, המטרה היא להעביר מגדל של דסקיות מנקודה לנקודה בהגבלות מסוימות, כך שבהתחלה ובסיום יש מגדל אחד, אבל לאורך התהליך יש שלושה).
תודה וחתימה טובה, איל!
https://eureka.org.il/item/42266/%D7%9E%D7%94%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%99