למה "תשרי", ושנה של התחלות והמשכים טובים
הידעתם ששם החודש "תשרי" מקורו במילה האכדית שפירושה "התחלה"?
שמות החודשים העבריים, החל בתשרי וכלה באלול, מקורם בלוח השנה הבבלי. החודש הבבלי שנקרא "תַשְׁרִיתֻ", "התחלה" באכדית, אמנם היה השביעי בלוח השנה הזה, אבל השנה הבבלית נחלקה לשתי עונות, קיץ וסתיו-חורף. החודש השביעי היה הראשון בעונה השנייה, עונת הסתיו-חורף, ומכאן שמו. השם נכנס לעברית בעקבות גלות בבל, והפך ל"תשרי" שלנו.
גם במקרא, כמו בלוח השנה הבבלי, חודש זה נחשב לשביעי ("בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכׇל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ", ויקרא טז, כט; הפסוק עוסק ביום הכיפורים, י בתשרי). אך בהמשך הפך החודש הראשון של החורף לחודש הראשון בשנה כולה על פי הלוח העברי, והמשמעות של "התחלה" נעשתה מתאימה עוד יותר.
מכיוון ששמות החודשים הבבליים נכנסו לשימוש בעברית בעקבות גלות בבל, אנו מוצאים אותם רק בספרים המאוחרים במקרא (כגון "הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו", זכריה ז א, או "בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת", מגילת אסתר ב טז. דווקא "תשרי", אגב, אינו מופיע בתנ"ך). שיטה זו התווספה על השיטה הוותיקה יותר שבה נקראו החודשים על פי מקומם בלוח, כפי שראינו כאן: "החודש השביעי", "החודש העשירי" וכן הלאה. מלבד שתי השיטות האלה, נותרו במקרא גם עדויות לשימוש בשמות עבריים קדומים של החודשים, שמהם מופיעים בתנ"ך שלושה: יֶרַח הָאֵתָנִים (תשרי), יֶרַח בּוּל (חשוון) ויֶרַח זִיו (אייר), כולם בספר מלכים א ("בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִו", מלכים א ו לז).
ולסיום, נחמד להבחין ששם החודש הראשון שלנו, שמקורו במילה האכדית ל"התחלה", נמצא ממש בסוף המילון – אם כי עדיין לפני "תת-", "תתרן" ו"תִתֹרֶת".
לקראת ראש השנה, תוכלו לקרוא עוד על שמות החודשים (והימים) כאן
על תפוחים, על המילים המציינות אותם בשלל שפות ועל גלגוליהן המפתיעים תוכלו לקרוא כאן
ועל ההיגיון הלשוני שמאחורי הצירוף "שנות טובות" (ולא "שנים טובות") תוכלו לקרוא בספרי "מוציאה לשון", שהוא מתנה מעולה לחג ולכבוד ראש השנה נמכר בהנחות כאן וגם כאן.
שתהיה שנה שנפעל בה לטוב, שנהיה טובים זה לזה ושנזכה בה להתחלות ולהמשכים טובים ומשמחים.
תודה רבה למירב וויזגן, מנהלת הספרייה העירונית אילת, שצילמה את התמונה המופיעה בברכה. כיף להתחיל שנה חדשה עם מזכרת ממפגש מלבב כל כך בשנה הקודמת!


שנה טובה!
ומתוקה!
תודה עמוקה, שלומית.
תודה על כך שלאורכם של ימי השנה את ממלאת את רוחנו לא רק במילים טובות אלא גם במקורן ובמשמעותן. ואלה, תמיד נפרסים לרוחב ולגובה, משפיעים – מלשון שפע – את דעתנו.
חג שמח, יפה ושקט, לך וליקירייך.
שנה מיטיבה, שפויה ומבורכת ברוך הלב.
תודה רבה, הלנה יקרה, כיף שאת כאן! שנה טובה ושמחה לך ולאהובייך!
×©× × × ××רת ש××××ת ××××× â ×× ×××× ××שפ××ð