מילים שלמדנו מספרים

מילים שלמדנו מספרים – זה היה הפעם נושא השיחה שלנו בפינתי ב"מה שכרוך". את הנושא הזה אנחנו חייבים ל"20 שאלות" של יוענה גונן בעיתון "הארץ" ולשאלתה "מה פירוש המילה 'מְתֵי' בצירוף 'מְתֵי מעט'?". כפי שכתבתי כאן, פירוש המילה "מְתִים" הוא "בני אדם" ("מְתִים" במשמעות זו נכתבת בשווא במ"ם, להבדיל מ"מֵתִים", בצירי, שפירושה לא־חיים). כלומר "מתי מעט" פירושו "אנשים מעטים". כאשר עניתי על השאלה נזכרתי בבירור גם איפה ראיתי אותה לראשונה, כאשר הייתי ילדה: בספר "עין הסוס", לקט מן המיתולוגיה היוונית שאסף ותרגם אברהם רגלסון (שהוא, אגב, גם מחבר ספר הילדים הנהדר "מסע הבובות לארץ־ישראל"). ב"עין הסוס", בתרגומו היפהפה של רגלסון, אל האהבה מציג את עצמו ואומר: "אֶרוֹס אֶקָּרֵא בְּפִי אֵלִים וּמְתִים" – כלומר בפיהם של האלים ושל בני האדם.

בעקבות הזיכרון הזה, תהיתי אילו מילים אנשים אחרים זוכרים שהם למדו מספרים. שאלתי את השאלה הזאת בפייסבוק וקיבלתי כמה עשרות תשובות.

מפודגרה עד זהב פרוויים

רבות מהתשובות האלה היו מילים נדירות או ספרותיות מתרגומים ישנים, וביניהן כמה מחלות – כגון "פּוֹדַגְרָה", כלומר דלקת מפרקים, מ"הלורד הקטן" של פרנסיס הודג'סון ברנט בתרגום אברהם לייב יעקובוביץ; ו"צַלְחִית", מילה ישנה ל"מיגרנה", מ"פצפונת ואנטון" של אריך קסטנר בתרגום אלישבע קפלן, שעוד נחזור אליו. צרה רפואית מסוג אחר היא "קִרקוּף", שמישהו למד מספרי קארל מאי.

להבדיל מן הצרות האלה, ציין אחד המשיבים את הביטוי "זהב פרוויים", זהב מובחר ובהשאלה דבר יקר ומובחר באופן כללי, שאותו פגש ב"סוסון גבנונון", אגדה רוסית עממית שהעלה על הכתב המשורר הרוסי פיוטר פבלוביץ' יֶרְשׁוֹב ושהגיעה אלינו בתרגום נורית יוּבל ואברהם בן שחר. אני, אגב, למדתי את הביטוי הזה מן השיר "גלגוליו של מעיל" של קדיה מולודובסקי בתרגום מיידיש של נתן אלתרמן: "רץ גדליהו בו שנתיים, / והמעיל – זהב פרוויים!"

בתרגומיו השונים של המתרגם אמציה פורת, חתן פרס ראש הממשלה לשפה העברית על שם אליעזר בן־יהודה, אנו מרבים להיתקל במילים "תַּרְכּוֹס", כלומר ארגז מטען לנסיעות, ו"קַמְטָר", שידה קטנה. אני זוכרת אותן בחיבה מיוחדת מתרגומו ל"אהבה בימי כולרה" של גבריאל גארסיה מארקס. את המילה "מַדְמֵנָה", כלומר בוץ או ביצה, סיפר אחד המשיבים שהוא למד מ"דוקטור דוליטל" בתרגום אברהם סוֹלוֹדָר, שהרי דוקטור דוליטל התגורר בעיר הקטנה "מדמנה אשר בגיא השלוליות" (במקור האנגלי התגורר הרופא הטוב ב-Puddleby-on-the-Marsh, כלומר בסדר הפוך, נניח "קריית שלולית אשר בביצה" – או "שלולייה־לחוף־ביצה", כפי שתרגמה עטרה אופק). את המילה "אספקלריה", שפירושה "ראי", היו מי שפגשו בתרגום הטייסים ל"הוביט" של טולקין; ואת "אחלמה", כלומר אבן האמתיסט, ב"האסופית" של לוסי מוד מונטגומרי.

ומתחום המטבח והבית, מגיבה מקסימה סיפרה לי שלמדה את המילים "אִלְפָּס", כלומר סיר שטוח עם מכסה, ו"מַעְגִּילָה", מתקן לגיהוץ, מסֵפר ילדים שבדי בשם "מסע האלפס" מאת אדית אונרסטאד. "בת מונטזומה" של הנרי ריידר הגארד הציגה בפני אחת המשיבות את "פַּכְסָם", כלומר קרקר, ואת "רָקיק" פגשה אחת העונות בשיר "פתחו את השער" של קדיה מולודובסקי בתרגום מיידיש של פניה ברגשטיין (סופרת נפלאה בפני עצמה):

אגס ותפוח ודבש לקינוח

ורָקיק צהבהב על צלחת זהב.

שִׁחְלַקְנוּ אלייך שנית

מילים מיוחדות נחרתות כנראה בזיכרון יחד עם הסיטואציה שבה נלמדו. דוגמה יוצאת דופן במיוחד היא הפועל "לְשַחְלֵק" מתרגום אלישבע קפלן ל"פצפונת ואנטון"; הכלב פיפקה מתעצל ללכת ופצפונת והאומנת אומרות עליו "שוב הוא משחלק!". במקור בגרמנית נאמר rodelt, "מחליק במזחלת", כלומר נותן להן לגרור אותו במקום ללכת בעצמו. מתברר ש"שחלקה" היא חלופה עברית ישנה ל"מזחלת" – אגב, הדבר התברר משום שאחד המשיבים בסקר פגש את המילה הזאת בתרגומים ישנים של ספרי ג'ק לונדון, אולי "פנג הלבן". מספר מפתיע של אנשים זוכר את ה"משחלק" הזה, כנראה גם כי המילה מצאה חן בעיניהם, אבל גם משום שלא פגשו אותה בשום מקום אחר.

ראינו כאן מילים עבריות גבוהות מאוד, אבל המשיבים והמשיבות למדו מספרים גם מילים לועזיות: "טירן", כלומר "רודן", זכורה מ"המלך מתיא הראשון" מאת יאנוש קורצ'אק; "אילוזיה" מאחד מספריה של דבורה עומר ו"סלפסטיק" מהספר בשם זה של קורט וונגוט.

ולא רק תרגומים: "הסכנתי "ו"דבלים" נשמרו בזיכרון מהרומן ההיסטורי "יאיר הגלעדי" של צבי ליבנה. היו שהכירו את המילה "חמדה" הודות לשיר בשם זה של דליה רביקוביץ – "שם ידעתי חמדה שלא היתה כמוה". והצירוף "נוּדוּ להם נוּדוּ" זכור מ"לובנגולו מלך זולו" של נחום גוטמן, שבו המספר מבקש מהקוראים לרחם על עבדיו של המלך שיוצאו להורג בסוף מלאכתם.

אחד המשיבים למד את הצירוף "גמל נמר", חלופה עברית ישנה ל"ג'ירף", מהספר "גן גורים" (1954) של רפאל סַפּוֹרטָה. "גמל נמר" או "גמל נמרי" הוא מה שנקרא תרגום בבואה, תרגום מילולי, של שם החיה הזאת ביוונית עתיקה, kamēlopardalis, המורכב משתי מילים המוכרות לנו גם בעברית: camel – גמל, pardalis – ברדלס, מילה שאכן הגיעה אלינו מיוונית עתיקה. הג'ירף נקרא אפוא "גמל ברדלס", או "גמל נמר", וקל לראות מדוע: בני אדם הם יצורים פשוטים, כפי שציין יובל בתוכנית, והנה לנו חיה שדומה בצורתה לגמל ובדוגמה שלה לברדלס, או לקרוב משפחתה הנמר, אז איך נקרא לה אם לא "גמל נמרי"? המילה הזאת היא גם חלק מהשם המדעי של הג'ירף, "ג'ירפה קמלופרדליס" (Giraffa camelopardalis), וגם באנגלית קיימת המילה הארכאית camelopard.

ומכיוון ש"גן גורים" הוא ספר חמוד כל כך, הנה לנו הקטע על גמל־הנמר. הגורים המגיעים בבוקר לגן גורים פוגשים בשער את השומר, המאבטח:

מִי בַּשַּׁעַר הַשּׁוֹמֵר?

דּוֹד גִ’ירַף, גְּמַל־נָמֵר.

דּוֹד גִ’ירָף –

פֹּה מַתְחִיל, שָׁם נִגְמָר…

מְנֻמָּר…

כֶּתֶם־כֶּתֶם, חוּם־זָהָב…

פֶּרַח יֵשׁ לוֹ בֵּין שְׂפָתָיו,

שְׁתֵּי קַרְנַיִם לוֹ רַכּוֹת,

עֲנֻגּוֹת,

הָרַגְלַיִם – אֲרֻכּוֹת,

שְׁתֵּי עֵינַיִם לוֹ – יוֹנִים

וְרֹאשׁוֹ בָּעֲנָנִים.

נוסף על המילים עצמן והספרים שבהן פגשו אותן, כמה מהמשיבים ציינו גם את הסיטואציה שבה הכירו את המילה – למשל "הייתי בכיתה ג' ושאלתי את אבא שלי מה זה". והסופרת בלה שגיא, שעלתה לארץ בילדותה (וספרה היפה "באורה החיוור של הזרות" ראה אור ממש לא מזמן), כתבה שלמדה מספרים "את כל העברית שלי".

ולקינוח, כמה אנשים סיפרו שלמדו מילים מספרים אבל ניחשו לא נכון כיצד הוגים אותן: כך, למשל, אחת המשיבות למדה מספר את המילה "מצודד" אבל הגתה אותה כמו "מצונן". ויש בכך היגיון, כי מי שאומר "מצונן" בעודו מצונן, אכן יבטא אותה "מצודד"! משיבה מקסימה אחרת פגשה את המילה "פילגש" ב"חלף עם הרוח" של מרגרט מיטשל וקראה אותה כ-pilgash (ואף התייעצה על כך עם אביה, כפי שסיפרנו למעלה). משיבה אחרת נתקלה בצירוף "להוריד מישהו ביגון שאולה" וקראה את "שאולה" במלרע, במחשבה שזהו שם תואר שמתאר את היגון. ומגיבה שפגשה את הביטוי "שכה אחיה!" באחד מספריה של איניד בלייטון קראה אותו כך: sche achiya, כאילו מדובר על אָחִיהָ של מישהי (אולי פיטר, אחיה של ג'נט מ"השביעייה הסודית"?). ועל כך אומרים באומת פייסבוק: "אם מישהו מבטא מילה לא נכון, זו לא סיבה לצחוק – זה אומר שהוא למד אותה מקריאה". נכון.

•

תודה ענקית לכל הרבים והרבות שתרמו לי דוגמאות נהדרות למילים שלמדו מספרים, הן אלה שנכנסו לפוסט ולפינה והן אלה שלא. תודה מיוחדת לחברי ולחברות פורום אג'נדה על הדיון המועיל ב"משחלק", ובפרט לאביעד שטיר שתרם את המידע על "שחלקה".