הבזקים מספרד

כמה ימים של חופשה נפלאה במדריד (וקצת טולדו), עם אוהד וחבורה משובחת של חברים – עונג ובריחה מושלמים, החל מהופעה של הבוס בכבודו ובעצמו דרך הגן הבוטני ועד סנגריה בכל פעם שהחלה לחלוף השפעתה של הכוס הקודמת. כתמיד, פקחתי עין להפתעות לשוניות, והנה כמה מהן (וכמה דברים יפים אחרים).

במוזיאון ריינה סופיה מוצגת כעת עבודה מעניינת של האמנית הבלגית אנה טורפס (Ana Torfs), הנקראת TXT: מנוע המילים הנודדות (Engine of Wandering Words). העבודה מורכבת משישה שטיחים ארוגים בנול מכני, שכל אחד מהם נוצר סביב "מילה נודדת" (מגרמנית: Wanderwort), כלומר מילה שהתפשטה בין שפות רבות ממשפחות שונות, לרוב לאורך נתיבי סחר. ששת השטיחים שביצירה נוצרו סביב המילים "ג'ינג'ר", "זעפרן", "סוכר", "קפה", "שוקולד" ו"טבק"; בכל שטיח ארוגות 25 תמונות, שהן קטעים מצילומים, ציורים, תחריטים, כריכות ספרים ועוד מתקופות שונות, הקשורים לנושא השטיח (השטיח "קפה", למשל, כולל אימג' המתייחס לספר מקס הוולאר, או מכרזי הקפה של חברת הסחר ההולנדית מאת מולטאטולי, רומן מלבב ומפתיע מהמאה ה-19 העוסק בעוולות הקולוניאליזם ההולנדי).

25 התמונות מאורגנות במטריצה של 5 על 5 ונראות כאילו הן מושחלות על מוטות דקים שאפשר לסובב באמצעות ידיות הארוגות בשולי השטיח – מחווה ל"מנוע" שתיאר ג'ונתן סוויפט במסעות גוליבר, שנועד לייעל את כתיבת הספרים ולאפשר "גם לאדם הבור ביותר לכתוב ספרים במחיר סביר ביותר ובמאמץ גופני קל". ה"מנוע" הדמיוני הזה היה מורכב מקוביות עץ שעל צלעותיהן מילים שונות, המושחלות על מוטות דקים. צוות עובדים סובבו את המוטות ועמם את הקוביות, וכאשר התקבלו צירופי מילים העשויים ליצור משפטים שלמים, הכתיבו אותם לצוות כתבנים (ציטוטים מתאימים ממסעות גוליבר מופיעים בחלקם התחתון של השטיחים). היצירה מזמינה אותנו להרהר על הכתיבה האוטומטית שהמציא סוויפט כבר ב-1726 ועל המימוש של כתיבה אוטומטית כיום בדרכים אחרות.

כדי שתהיה השמחה שלמה, אנה טורפס ארגה את השטיחים בעזרת נול ז'אקארד, נול מכני היוצר דוגמאות בבד בהתאם להוראות המקודדות בכרטיסים מנוקבים. את הנול הזה פיתח ז'וזף מארי ז'אקארד (Joseph Marie Jacquard) בראשית המאה ה-19, והוא נחשב למכונה המתוכנתת הראשונה בעולם ולאביהן הקדמון של כל טכנולוגיות המחשוב שבאו בעקבותיו – ובהן הבינות המלאכותיות בכלל והבינות המלאכותיות הכותבות בפרט. את כל החיבורים המשמחים האלה ארגה טורפס בסדרת השטיחים שלה, ובהזדמנות זו הזכירה לנו את הקשר האטימולוגי בין "טקסט" ו"טקסטיל", שמקור שתיהן במילה הלטינית texere, לארוג.

אנה טורפס, TXT: מנוע המילים הנודדות. השטיח "שוקולד" (המילה ארוגה בתחתית השטיח):

איור של מנוע המילים מתוך מסעות גוליבר:

עדיין בריינה סופיה, רטרוספקטיבה מרשימה של האמנית אווה לוץ (Eva Loots) כוללת סדרת יצירות בשם ייסורי השפה. ברקע שלל הלשונות האלה נשמעת הקלטה של שמותיהן של 773 שפות באמריקה הלטינית שנשקפת להן סכנת הכחדה:

עוד כמה הבזקים, טקסטואליים ואחרים:

אוהד עם השתקפות וספריית מוזיאון ריינה סופיה:

ספריית השאלה בתחנת רכבת במדריד:

מחברת תרגול עברית במוזיאון בית הכנסת (אחד מהשניים) ברובע היהודי בטולדו:

הגן הבוטני של מדריד הבריק בפינת "ברידג'רטון". הברקה נוספת – הפינה הזאת בלב הגן הבוטני עשויה כולה צמחים מפלסטיק, ביקורת תרבות במיטבה. ליאת קרן רבת הכישרון צילמה עם דוגמנים מתאימים:

תמונה מסוגת "יצאתי חמודה". על גג מלון ריו:

ליאת ואייל, ברכת וחגי, אתם החבורה המושלמת לטיול. תודה לאייל שארגן! לפעמים הברוס הוא רק תירוץ:

ולקינוח, שבוע הספר החל. את מוציאה לשון שלי אפשר למצוא בדוכנים המעולים של עם עובד וגם כאן וכאן ובכל המקומות המקובלים.

מחכים לחטופים ולחיילים שישובו בשלום.