בדרך למילון שוויוני
משהו נחמד, כי באמת צריך: עדכון קטן וראוי במילון רב-מילים (בתמונה למעלה). מה קרה כאן ולמה? בטרם נענה על השאלה הזאת, נהרהר קצת יחד על מילונים כראי החברה.
שאלה של זמן
מילונים משקפים בהכרח את ערכיהם של מחברי המילון ושל החברה שהם שייכים אליה. להמחשה קצרה, נסתכל בהגדרת המילה "הומוסקסואליות" במהדורה הישנה של מילון אבן שושן (כרך משנת 1966): "תשוקה מינית סוטה של גבר או אשה אל בן-מינם". במילון רב-מילים המקוון, לעומת זאת, ההגדרה של "הומוסקסואליות" היא: "משיכה מינית של גבר או של אישה אל בני מינם, ובעיקר של גבר אל גברים אחרים". רב-מילים אף מוסיף את הדוגמאות האלה בערך "הומוסקסואל": "המועדון הזה מיועד להומוסקסואלים וללסביות בלבד" ו"האגודה לשמירת זכויות הפרט מגינה על זכויותיהם של ההומוסקסואלים, הלסביות והביסקסואלים בישראל".
יפה. אבל ההשוואה בין שני המילונים האלה מאפשרת לנו להבחין בעוד דבר-מה מעניין. מילון מודפס הוא בגדר תמונה קפואה, המשקפת את תפיסותיהם (וכמובן את ידיעותיהם) של מחברי המילון ובני זמנם בזמן כתיבת המילון, עד לחתימתו והבאתו לדפוס. מילון מקוון, לעומת זאת, יכול להמשיך להתעדכן ולהשתנות.
מילון רב-מילים אמנם החל את דרכו ב-1997 כמילון מודפס, אך כיום הוא קיים בצורה מקוונת. המשמעות הברורה היא שאפשר להמשיך לעדכן את המילון, ומערכת המילון אכן עושה זאת. משמעות נוספת, ופחות בולטת לעין, היא שלקהל הקוראים והקוראות יש אפשרות לפנות בהערות ובבקשות, ולמערכת המילון יש אפשרות להתייחס אליהן – וגם את זאת היא עושה.
לא נהניתםן? ספרו לנו
מי שנעזרים בקביעות במילון רב-מילים עשויים לגלות, לדאבון ליבם, כי המילון המועיל והמצוין הזה מבטא ברבים מערכיו תפיסה סקסיסטית. התפיסה הזאת מתגלה הן בעצם הבחירה של המילים הקיימות במילון (כפי שנראה מיד), הן בהגדרותיהן והן בבחירת המשפטים לדוגמה, כפי שממחיש לנו למשל הערך "היסטרי" (עם הצמד המופלא "אי-אפשר להרגיע אותה. צריך לחכות שהבכי ההיסטרי שלה ייפסק" ו"אל תספר לה מה קרה, אתה לא יודע שהיא היסטרית?").
ראיית העולם הסקסיסטית מתגלה במילון רב-מילים באופן כה בולט, שרבות הבחינו בכך ופנו למערכת המילון בבקשות לתקן ולעדכן; על בקשות כאלה תוכלו לקרוא למשל בבלוג "בית המילים" של ריבי רונן וינשטיין ובקבוצת הפייסבוק "צדק לשוני" בניהולן של ד"ר מיכל שוסטר, תמי אילון-אורטל וחמוטל ילין. תמי אילון-אורטל העירה, למשל, על ההגדרות של המילים "רפואה" ו"סיעוד": "רפואה" הוגדרה בין היתר כ"מקצועו של הרופא" ו"סיעוד" כ"מקצועה של האחות". בעקבות הפנייה שונו ההגדרות, וכיום הניסוח הוא "רפואה: עיסוקם או מקצועם של הרופאים והרופאות" ו"סיעוד: מקצועם של האחים והאחיות (בבתי החולים, במרפאות וכד')". חמוטל ילין ביקשה להוסיף למילון את המילה "קברניטה" כצורת הנקבה של "קברניט", בדומה לצמדים "שחקן-שחקנית", "מנהל-מנהלת" ועוד, ונענתה בחיוב.
דוגמאות כגון אלה מבהירות כי מערכת מילון רב-מילים אמנם לא עשתה עד כה מאמץ מרוכז לעבור על המילון באופן שיטתי ולעדכן ולתקן את התפיסות הבעייתיות המתבטאות בו, אך היא מקבלת הערות ובקשות ומיישמת אותן ברצון. אפשר אפוא לומר שהמילון כפי שהוא משלב את תפיסותיהם של מחברי המילון המקורי, לפני למעלה מ-25 שנה – עם השקפותיו של ציבור המשתמשות והמשתמשים במילון כיום; התוצאה פסיפסית משהו. האמירה כי המילון מבטא את ערכיהם של "מחברי המילון ובני זמנם" היא לפיכך נכונה ומעניינת במיוחד בהקשר של מילונים מקוונים.
נחזור אם כן לתמונה שבראש הפוסט, מתוך הערך של הביטוי (הלא אלגנטי ביותר) "יחד עם זאת" במילון רב-מילים, בעבר וכיום. לפני כמה חודשים כתבתי לאנשים הטובים במילון שהדוגמה "היא עושה מאמצים גדולים לפתח את הקריירה המקצועית שלה, ויחד עם זאת לא להזניח את הטיפול בבית ובילדים" עלולה ליצור אצל מישהו, למשל אצל המשתמשים הצעירים יותר של המילון, את הרושם שהבית והילדים הם באחריותה הבלעדית של האשה. מיד הבטיחו לתקן, ואתמול נזכרתי בעניין ומצאתי את הדוגמה המעודכנת: "בני הזוג עושים מאמצים גדולים לפתח את הקריירות שלהם, ויחד עם זאת לא להזניח את הטיפול בבית ובילדים".
נחמד במיוחד שהדוגמה לא הוחלפה במשהו שונה לגמרי ("יחד עם זאת, עזרה מהמדינה עדיין אינה נראית באופק") אלא הורחבה ומתארת בפירוש שני בני זוג שיש להם קריירות והם גם מטפלים בבית ובילדים. יופי.
•
ובהזדמנות זו, חברת פייסבוק מקסימה שלחה לי את התמונה הזאת: "מוציאה לשון" שלי באזור הספרים בעברית של ספרייה ציבורית בבלוויו, פרוור של סיאטל. למטה: זאת בלוויו. תודות רבות לטריליאן! ואם אתם רוצים שלספרייה של בלוויו לא יהיה משהו שאין לכם, "מוציאה לשון" כרגיל כאן וכאן ובשאר המקומות המקובלים (בימים הקרובים גם בהנחות Blue Friday).
שיהיו בשורות טובות.





שלום רב.
אין צורך להגיב.
אין לי התנגדות – למחיקת תגובה זאת.
א. אשתי היקרה לא משתמשת ב"רב-מילים".
ב. אני מעדיף נשים על גברים.
ג. אני לא מתעניֵן במִגדר במִלונים. בלי פוליטיקה, מן הראוי אולי לְצַיֵן כי מרב מיכאלי היא גאונה/גאונית – מבחינתי. גם אשתי היקרה – מעריכה את הכִשרונות שלה.
אז למה אני מבלבל במוח [את המוח?]
אני עדיִן לא מְקַבֵּל אחוזים מ"רב-מילים" 🙂 . אני מנהל – כבר שנים רבות – קמפיין של רב-מילים דיגיטלי – בכל בית, או – לפחות – בכל ספריָה עירונית. אני מתכתב עם רונית גדיש, ד"ר נגה פורת, ראש/ת מנהל התרבות במִשרד התרבות והספורט – ועוד.
הנה מכתב שֶקִבלתי:
מלינגו [רב-מילים]: כמו שאתה רואה משה אנחנו במלינגו אנשים הגיוניים ובאנו לקראתך. בטוחה שכוונותייך טובות ופעלת רבות למען המדינה. מאחלת לך בריאות וימים ארוכים, בהצלחה בהמשך.
רויטל
בברכה נאמנה,
משה קלרטג
תודה, משה, ובשורות טובות.
תודה רבה.
כרגיל, למדתי משהו.
ועם זאת, לא הבנתי את הצורך במילה "יחד" בביטוי "יחד עם זאת".
תודה רבה, צביקה. אכן, לעומת "עם זה" המופיע בתנ"ך (בספר נחמיה) ולעומת צורתו המודרנית "עם זאת", הווריאציה "יחד עם זאת" ארוכה יותר ויש בה חזרה מיותרת. היא נחשבת תקנית, אבל בהחלט פחות נאה מ"עם זאת".
תודה רבה על מאמרייך המעניינים.
עם זאת, בדיון ב׳יחד עם זאת׳ ציפיתי למצוא דברים על הכפילות של ׳יחד׳ ו׳עם׳.
אי התייחסותך לסוגיה מעידה שאין לך בעיה עם הייתור, וגם האקדמיה מתירה –
ואעפ״כ אולי יש לתת פתחון פה גם למי שפחות מחבב את הגבב.
בתודה
נאורה
תודה לך, נאורה, הוספתי התייחסות לעניין.
נשים שוות לגברים בכל הזכיות של בן אנוש ויכולות לבצע כל תפקיד כמו הגבר אך יש לזכור כי יש שוני ביולוגי ומכך נובע גם שוני רגשי. האבולוציה פתחה יכולות שונות אצל גברים ואצל נשים(אני מדבר על הרוב. יש פרטים שונים). עובדתית סטטיסטית יש בעיקר קברניטים גברים ואולי ,פה ושם, כמה נשים. מספרית כיום יש בעיקר מורות אם כי היו לי כמה מורים מצוינים ואזכיר רק את זאב בוים ז"ל, סגן שר הבטחון לשעבר, שהיה מורי להיסטוריה). כנ"ל מספרית יש הרבה יותר אחיות מאשר אחים. לכן כשמביאים דוגמה מסתכלים בדרך כלל על הרוב
משה, הערה מעניינת מאוד כתמיד. ראשית, בעניין ה"קברניטה": הזכרנו פה שלושה חלקים של הערכים המילוניים – המילים עצמן, ההגדרות והמשפטים לדוגמה. הבקשה בעניין ה"קברניטה" הייתה שהמילה עצמה תופיע במילון, כצורת נקבה של "קברניט". כלומר לא מדובר במשפט לדוגמה, אלא על הופעה של צורת הנקבה עצמה במילון, כפי שחיפוש של המילה "שחקנית" במילון רב-מילים המקוון ימצא אותה כצורת הנקבה של "שחקן".
כך גם לגבי ה"סיעוד" – לא היה מדובר בבחירת הדוגמאות, אלא בהגדרת המילה "סיעוד" עצמה: האם זהו "מקצועה של האחות" או "מקצועם של האחים והאחיות (בבתי החולים, במרפאות וכד')"? גם אם יש יותר אחיות מאשר אחים, האם הדבר צריך להשפיע על ההגדרה עצמה ("סיעוד הוא מקצוע האחות"?).
לגבי הדוגמאות, אתה מציע שהמשפט לדוגמה ייצג את המציאות בפועל, ובכלל זה ההתפלגות הסטטיסטית שמאפיינת אותה. בחירות כאלה מאפיינות למשל בינות מלאכותיות למיניהן, שפועלות על פי מודלים סטטיסטיים. התוצאה היא למשל שאם אתה מבקש מבינה מלאכותית ציור של אנשים במקצועות יוקרתיים ומכניסים היטב, תקבל בדרך כלל ציורים של אנשים בהירים. ה-AI מפיקה ציורים של אנשים כהים בעיקר כשמבקשים ממנה לצייר בעלי מקצועות עם סטטוס והכנסה נמוכה. מצרפת למטה לינק למאמר קצר ומעניין בנושא, עם תמונות המחשה מצוינות, אבל יש רבים כאלה והתופעה ידועה. האם אנחנו רוצים שהמילונים שלנו יספקו את הגרסה המילולית של דוגמאות כאלה? לא בטוח. מכיוון שערכים מילוניים הם טקסטים קצרים מאוד שנכתבים בתשומת לב ובשיקול דעת, אפשר ליצור להם דוגמאות שגם ימחישו היטב במה מדובר וגם לא ייצמדו לסטריאוטיפים מזיקים. כזוהי, למשל, הדוגמה השנייה למילה "היסטרי", בעניין התנהגות היסטרית של קונים. נראה לי שזו אכן המדיניות של מילונים כיום.
https://www.bloomberg.com/graphics/2023-generative-ai-bias/
ובשולי הדברים שהועלו כאן: גם בפוסט וגם בתגובות מצוינת המלה "מִלּון" כמובנת מאליה, אך לא תמיד כך היה. ספר (או כמה ספרים) הכולל בתוכו את כל(?) המלים (לרגע חיבורו) מופיע לראשונה ב־1908 בכותרת זו (מִלּוֹן). בסדרת הספרים שהחל להוציא לאור אליעזר בן־יהודה (ושהמשיכה להוציא לאור אלמנתו, חמדה, במשך שנים רבות ובקשיים מרובים). עד הופעת מילונו של אב"י נהגו לומר/לכתוב/להדפיס "ספר מלים" – תרגום מילולי מגרמנית ל־Wörterbuch.
בן־יהודה הציע את המלה "מִלּוֹן" במאמר שהופיע כבר ב־1880.
את המאמר בשלמותו ניתן לקרוא באתר "פרוייקט בן־יהודה" (https://benyehuda.org/):
https://benyehuda.org/read/6998
במאמר ניתן לקרוא כיצד הגיע אב"י למלה זו.
אכן מילה יפה של בן-יהודה! תודה רבה, אלקנה, ותודה מיוחדת על הקישור למאמר.
טוב לדעת שיש התקדמות…
הבטחתי משהו נחמד : )
הבטחת וקיימת. אבל הרבה יותר מאשר נחמד בלבד אלא ממש משובב נפש ונוסך תקווה.
תודה.
תודה רבה!
נהדר!
המודעות הזו כשלעצמה היא קידום השיוויון, וזה כל כך משמח שיש היענות לשיפור. אני מודה שלפעמים אני עצלנית ומוותרת לעצמי אבל בהחלט חותרת לישמוש שיוויוני בשפה כשאני כותבת.
אני לא יודעת אם כבר סיפרתי לך את זה או לא… אבל אצל סבתא שלי, זו של 'דנה נמה דנה קמה', החלוקות היו נורא ברורות בין אבא יוצא לעבודה ואמא מנקה ומבשלת, וכשהעירו לה על זה, ואמרו לה שהנה, את עצמך אשת קריירה ובעלך הוא זה שמנקה ומבשל, היא ענתה שהיא החריגה ושהסדר הנכון הוא הסדר הנכון.
תראי, אני לא יודעת אם את "מוותרת לעצמך" – כתיבה שוויונית היא חשובה ביותר, אבל יש גם מטרות אחרות (כתיבה בהירה, למשל) ואני מנחשת שאת פשוט מאזנת ביניהן. ובעניין סבתא שלך, אני מנסה להיזכר איפה קראתי על האמא ההיא שהתנגדה לאלכוהול באופן כללי אבל תמכה בו במקרה הספציפי שלה.
אמהות חייבות לשתות לפעמים…
לא יודעת, אבל אני בעד במקרה הספציפי שלי
בתשבצים, מילון הוא – לקסיקון, וניקוד המילה רומזת על מכפל ה- למ"ד, כלומר שורש מל"ל, כלומר, מילה.
מילון הוא הדגמה מצוינת למהי "נורמה", או למעבר מאסוציאציה לקונוטציה ולדנוטציה.
בהחלט פוסט מרתק והדיונים בעקבותיו לא פחות.
תודה רבה! התגובות הן לחלוטין השאור בעיסת הבלוג. התברכתי במגיבים ובמגיבות נהדרים, וזו הזדמנות להודות שוב לכולם – על הדיונים המרתקים ועל הדיוקים והתוספות שאני משלבת בפוסטים בעקבותיהם.
מבחינה אטימולוגית, היסטריה היא מחלה נשית. היסטרוס = רחם. מאות שנים ייחסו רופאים וחוקרים שלל סימפטומים לנשים בשל אופיו הבלתי נשלט של הרחם. פרויד היה כנראה הראשון שאמר שגם גברים יכולים ללקות בהיסטריה.
לאחר שנעשה נסיון להגדיר מה בדיוק כוללת המחלה הזו, היא הצטמצמה לביטוי גופני של הפרעה נפשית. כיום מצב כזה מכונה תגובה קונברסיבית והמחלה הנקראת היסטריה לא קיימת בספרי הרפואה.
אבל אלפיים שנים היא נחשבה מחלת נשים, לפני כמאה שנים היא חצתה מגדרים לפני שנעלמה לגמרי. בתרבות היא עדיין קיימת, כמו שלל ביטויים שמקורם שונה לגמרי מהשימוש בהם.
תודה, יובל, ואכן. מכאן גם hysterectomy, כריתת רחם. וכפי שאנחנו רואים, השימוש במילה "היסטריה", גם במשמעותה כיום, עדיין משקף סטריאוטיפים מזיקים.
אגב, כאשר אדם נמצא במצב של לחץ נפשי, הקול נוטה להיות גבוה יותר – מבחינת התדר, לא העוצמה. הנטייה החברתית לראות נשים כלחוצות והיסטריות משתלבת כנראה עם המאפיין הפיזי שקולן של נשים גבוה יותר מקולם של גברים, והתוצאה היא שנשים משתדלות במקרים רבים, לרוב באופן לא מודע, לדבר בקול נמוך יותר כדי להיתפס כשקולות, אחראיות ובשליטה – כלומר נאלצות לאמץ מאפיינים גבריים (במקרה זה ממש פיזיים) כדי להיתפס כראויות. הנה משהו בנושא הספציפי הזה
https://www.dazeddigital.com/beauty/article/55558/1/unspoken-phenomenon-why-women-are-deepening-their-voices-in-the-workplace
רוב תודות!
אני מסכים לגמרי שצריך לסלק – גם מן המילונים – את הקבעונות ביחס למקצועות "גבריים"/"נשיים", חזות בהירה של מצליחנים לעומת כאלה שיישארו נמוך בסולם החברתי והכלכלי, וכו'.
אבל בלשון הכתובה והדְבוּרָה, הרצון "להיות בסדר עם כולם" מסרבל מאוד. המשפט בפוסט של שלומית "מילון מודפס הוא בגדר תמונה קפואה, המשקפת את תפיסותיהם (וכמובן את ידיעותיהם) של מחברי המילון ובני זמנם בזמן כתיבת המילון", היה צריך לפי זה להיכתב: "מילון מודפס הוא בגדר תמונה קפואה, המשקפת את תפיסותיהם/ן (וכמובן את ידיעותיהם/ן) של מחברי/ות המילון ובני/ות זמנם/ן בזמן כתיבת המילון".
כך גם המשפט בפוסט " …עלולה ליצור אצל מישהו, למשל אצל המשתמשים הצעירים יותר של המילון, את הרושם שהבית והילדים הם באחריותה הבלעדית של האשה" היה צריך לעבור שִכתוּב ל"עלולה ליצור אצל מישהו/י, למשל אצל המשתמשים/ות הצעירים/ות יותר של המילון, את הרושם שהבית והילדים/ות הם/ן באחריותה הבלעדית של האשה".
היי יאיר, כתיבה שוויונית היא חשובה ביותר, אבל יש גם מטרות אחרות, כמו כתיבה בהירה ולא מסורבלת, כפי שכתבת. לכן כל מי שזה חשוב לו או לה יוצרים איזשהו איזון בהתאם למה שנוח, מתאים לטקסט המסוים ולהקשר וכן הלאה : ) אם נסתכל למשל על הפוסט שלי עצמו, פשוט כי הוא כאן ונוח להסתכל עליו, כתבתי "מחברי המילון ובני זמנם". ולעומת זאת במקום אחר "ציבור המשתמשות והמשתמשים".
התחלתי לא מזמן לקרוא ספר עיון מסוים, שכלל פנייה שיטתית בלשון "אתה", כגון "ראה עמוד זה-וזה". השילוב בין הנושא (שהיה בתחום היהדות) ללשון הפנייה גרם לי להרגיש, ייתכן מאוד שבצדק, שהמחבר ממש באופן פעיל מנסה לא לפנות אליי. זו הייתה תחושה לא נעימה, ובשלב מסוים הפסקתי לקרוא. כדי לתת תחושה לא-מדירה, לא צריך בהכרח להכפיל כל פנייה. יש מגוון דרכים לעשות זאת, שוב, בהתאם לאופי הטקסט, המטרה שלו, מידת הרשמיות וכו'. כשאני כותבת בבלוג, אני בוחרת לרוב בלשון רבים ובהכפלה מדי פעם. כל אחד ואחת ימצאו את הדרך המתאימה והנוחה להם : )
ולמי שירצו, הנה לינק למאמר שלי "לכתוב לכולם, לכתוב לכולן: 12 דרכים לפנייה שוויונית-מגדרית" באתר האוניברסיטה הפתוחה : ) :
https://www.openu.ac.il/about/gender/article/pages/article_shlomit_ouziel.aspx
אפרופו מילון רב-מילים – עד היום שלחתי להם 1737 הצעות להוספת מילים חסרות למילון. וזה נטו! אם היה לי ספק לגבי מילים
מסוימות (לועזית, שם מסחרי ועוד) לא ספרתי אותן. ההצעות האחרונות: ראמות, נעמית, קופרה, בניאן (לא כללתי בספירה), רלס (לא בספירה), סגוארו (לא ספרתי). לכל המילים האלה מצאתי פירושים בגוגל.
שלומיתי, משהו לא עובד לי בפוסט הזה. כתבתי תגובה די ארוכה. לא מצאתי על מה ללחוץ, ניסיתי פה ושם, ואז היא נעלמה לי, אז ויתרתי.
בעיקרון, עד היום שלחתי לרב-מילים 1737 הצעות להוספת מילים חסרות, וזה נטו נטו. אם איני בטוחה שהמילה ראויה, איני סופרת אותה.
נגה פורת הודתה לי פעמים רבות, ואף כתבה לי "נשקול להוסיף את המילה למילון".
ימים טובים ובשורות טובות לכולנו, איילה
היי איילה, וואו ואיזה יופי! חיזקת את המחשבה שמילון מקוון כיום משתנה ומתעדכן בין השאר הודות לאינטראקציה רבה עם הציבור.
תודה רבה ובשורות טובות.