דילוג לתוכן

מנֵפִּיֵיר עד נפייר לא קם כנפייר: על לוגריתמים, לטינית, ניצחונות וחיתולים

אוגוסט 29, 2022
מימין: פורטרט של סר ג'ון נפייר (1617-1550), ממציא הלוגריתמים; משמאל: תמונת דאגרוטיפ של גנרל צ'רלס ג'יימס נפייר (1782–1853)

באחד האמשים ערכתי את הכתבה המקסימה הזאת של ד"ר יובל רוזנברג, שהתפרסמה באתר מכון דוידסון והעוסקת באחד המכשירים הקטנים והחשובים בתולדות האנושות – סרגל החישוב. בעודי משכילה להנאתי, נתקלתי לפתע בשם מוכר: נפייר (Napier).

המתמטיקאי והמלומד הסקוטי ג'ון נפייר, שחי ופעל במאות ה-16 וה-17, לא הסתפק, כמו רובנו, בלהבין מה זה לוגריתם. הוא גם לא היה יכול להסתפק בכך, כי כאשר למד מתמטיקה, עדיין לא היו לוגריתמים בעולם. לפיכך, נפייר גילה או המציא את הפעולה המתמטית המועילה הזאת, ואף פרסם טבלה באורך 90 עמודים המפרטת את הלוגריתמים של מספר גדול מאוד של מספרים. בכך תרם נפייר תרומה עצומה לכל מי שנדרשו לבצע חישובים ארוכים ומורכבים, ובפרט לאסטרונומים, והניח את הבסיס התיאורטי להמצאת סרגל החישוב – ששירת אותנו נאמנה במשך כ-350 שנים, עד להמצאת המחשב הדיגיטלי.

אך השם "נפייר" לא היה מוכר לי בגלל הנפייר הזה, איש הלוגריתמים; למיטב זיכרוני, זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בו. אני זכרתי נפייר אחר, הגנרל הבריטי סר צ'רלס ג'יימס נפייר, ששירת בהודו ובשנת 1843 היה אחראי גם לדיכוי התקוממות במחוז סינד (כיום חלק מפקיסטאן) וגם למשחק מילים משעשע ששילב בין לטינית לאנגלית. גנרל נפייר התעלם מהוראות מפורשות שקיבל, כבש את מחוז סינד לטובת האימפריה הבריטית, ולפי דיווחים מדויקים יותר או פחות בעיתונות, הודיע על ניצחונו במברק בן מילה אחת – Peccavi, "חטאתי" בלטינית, כלומר באנגלית I have sinned – משפט הנשמע כמו I have Sind, "כבשתי את סינד". על הסיפור הזה, ועל סבי חובב הלטינית, כתבתי בספרי "מוציאה לשון".  

האם יש קשר בין הגנרל הסורר, ואולי גם השנון, מהמאה ה-19 לבין המתמטיקאי שפרסם את תגלית הלוגריתמים בראשית המאה ה-17? הלכתי לבדוק ולהנאתי גיליתי שכן. באתר העוסק בהיסטוריה של סקוטלנד אנו מוצאים תיאור מדוקדק של משפחת נפייר המפוארת לדורותיה בסקוטלנד ובאנגליה, החל מן המאה ה-13. תולדות המשפחה כוללים את סר ג'ון נפייר ממרצ'יסטון, הממציא המהולל של הלוגריתמים – ואת לויטננט-גנרל סר צ'רלס ג'יימס נפייר, הכובש המהולל של סינד.

אך בכך לא תם העניין שמספקת לנו השושלת הזאת. הערך המוקדש למשפחת נפייר פותח בדיון במקור שמה, ומספר שלפי מסורת המגובה במקורות שונים, מלך סקוטלנד היה מרוצה כל כך מגבורתו של אחד מבני המשפחה בקרב עד שהכריז כי הוא "had nae peer", כלומר איש לא השתווה לו. המלך הורה לפיכך כי משפחתו של הגיבור תשנה את שמה מ"לנוקס" ל"נפייר".

אך הסיפור הזה – כך ממשיכים ומספרים לנו – הוא כנראה אגדה, ושם המשפחה היה במקורו Le Naper, על שם תפקיד מסוים בחצר המלוכה. בני המשפחה היו אחראים כנראה על ה-napery, כלומר על מפות השולחן והמפיות, באירועי ההכתרה של מלכי אנגליה. המילה napery קרובה למילה המוכרת יותר napkin, מפית, ומכאן כיום גם nappy, חיתול.

שני בני נפייר האלה, המתמטיקאי והגנרל, נקראים לפי הסבר זה "סר מפה" או "גנרל מפית". ואם הבחנתם בדמיון בין "מַפָּה" העברית ל-napery האנגלית, הדמיון אינו מקרי – מקור שתיהן במילה הלטינית mappa, שפירושה מפה או מפית (ואם נלך עוד צעד אחורה, נמצא כי המילה הלטינית הזאת מקורה כנראה בשפה הפּוּנית, השייכת למשפחת השפות השמיות).

וכך, היציאה בעקבות סר ג'ון נפייר איש הלוגריתמים הובילה אותנו גם לסיפור גבורה נוסף לסיפור נוסף על עלילותיהם הצבאיות של בני נפייר לדורותיהם, וגם לעוד שני סיפורים לשוניים – שאחד מהם, בהמשך לסיפור המברק על כיבוש סינד במאה ה-19, סוגר מעגל ומפגיש אותנו שוב עם השפה הלטינית.

18 תגובות
  1. Moshe Redlich permalink

    מעניין.

  2. הלנה מגר-טלמור permalink

    הו, זה נפלא!

    • איזה כיף לשמוע, תודה רבה, הלנה!

    • canotbe permalink

      מה הגבורה? לכבוש איזה עם חלש, לנשל אותו משליטה על אדמתו, לנצל את מותרותיו ההשכלתיים כדי להתבדח על חשבונם, תוך מזעור הטרגדיה שלהם לכדי משחק מילים פצפון בין שתי שפות?

      • כן, מים רבים זרמו בגנגס מאז קיפלינג ו"משא האדם הלבן" שלו…

        • ו"סיפור נוסף על עלילותיהם הצבאיות" אולי יהיה הולם יותר. שיניתי, והשארתי את ה"גבורות" עם קו חוצה כדי שהדיון יהיה ברור. חן חן על ההערה, רג'ול!

  3. גנרל נפייר – נראה שלא היית פייר

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    מהנה לקרוא "אותך". שפה, לַמשתמש הבלתי מודע, כמו איבר מאברי גופו -מהווה חלק אינטגרלי מהקיום היום יומי האינטואיטיבי. טוב להתרענן בורידיה עורקיה והתאים המרכיבים אותה. המשיכי בהארת האנטומיה

  5. משה קלרטג permalink

    א. כרגיל, נהניתי.
    ב. לא ראיתי בשום אֶמֶש, מי עָרַך את הכתבה המקסימה. 🙂
    ג. לא מצאתי כאן חִתולים.
    ד. מובן כי חָשַבתי על היֶדַע המתמטי המוקדם הנדרש – של מי שֶמְנַסה לקרוא את הכתבה ההיא.
    ה. בהזדמנות חגיגית זאת, נזכרתי במאמר של פרופ' דן עמיר – על שפת המתמטיקה.

    https://highmath.haifa.ac.il/data/alim27_38/ale34-pdf/ale34-2.pdf?fbclid=IwAR2sBD83x_8n53mnFAQc3iaXB9NggwNOQTeLygdWcY6mT-wucVOS6KLeQhY

    • canotbe permalink

      תודה על זה!

    • א. תודה רבה, משה!
      ב. עורכים ועורכות הם במקרים רבים "רואים ואינם נראים" : )
      ג. חיתולים – בפסקה השלישית מלמטה : )
      ד. כמדומתני שאפשר לקרוא את הכתבה של ד"ר יובל רוזנברג גם עם ידע מתמטי בסיסי ביותר, אם רק לא נבהלים מהמספרים וקוראים בסבלנות. יש שם בעיקר הסבר ברור מאוד (לדעתי) מהו בעצם לוגריתם, וכמה דוגמאות. ועדיין, מי שאין לו סבלנות לכך יכול בלי בעיה לדלג על החלקים האלה וליהנות וללמוד מהשאר.
      ה. תודה רבה על המאמר של פרופ' עמיר! אקרא.

  6. מעניין ומעשיר

  7. עדה לוינסקי permalink

    מרתק ואז מתווספות עוד ועוד נקודות עניין. סיפרתי את הסיפור על סינד לאבי שהוא איש אשכולות אשר נמצא בעיוצומו של המשך תחילתו של תהליך דמנטי והוא נהנה מאד. תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: