כריכות לוהטות: עטיפה כהצהרה על זהות

בימים האחרונים התחוללה סערה-זוטא סביב כריכותיהם של צמד ספרים טריים: "אש לוהטת" ו"אש קרה" מסדרת "המורשת הנסתרת" של אילונה אנדרוז, שראו אור בהוצאה טרייה – ספרים בעלמא של המו"לית דורית תמיר, בשיתוף פעולה עם הוצאת "אהבות".

לא בכל יום מתעורר דיון לוהט כזה סביב כריכות ספרים, ולא במקרה: עיצוב הכריכות האלה נוגע בשאלות של זהות, ז'אנר, מה נחשב ל"גילטי פלז'ר" ואפילו פנייה לקהל דתי לעומת חילוני.

התכנסתי אפוא לשיחה עם דורית תמיר – המייסדת הגאה של "ספרים בעלמא", מנכ"לית הוצאת הבוטיק "תמיר" ומייסדת המיזם "מועדון קוראות".

שלום דורית, בואי נציץ קודם כל בכריכות המדוברות.

כמה מהתגובות על כריכות הספרים האלה היו שהן "לא מתאימות לספרים", "מרתיעות" ואפילו "לא נעים שיהיה בבית ספר עם כריכה כזו, במיוחד כשיש בבית ילדים או אורחים". שורש העניין הוא באופי הכפול של הספרים האלה, שפונים לשני קהלים, נכון?

הספרים נועדו למעשה לשלושה קהלים: קוראות הספרות הרומנטית, קוראי וקוראות ספרות הפנטזיה – ספרות שמשלבת אלמנטים של קסם או של העל-טבעי – וקוראים כמוני, שמחפשים ספר כיפי ואינטליגנטי, שמשלב פנטזיה, שנינות ועלילה.

הקושי, או האתגר, הוא שקוראות הרומנטיקה וקוראי ספרות הפנטזיה הם קהלים שונים ונפרדים מאוד – לפחות בעברית. באנגלית, פנטזיה רומנטית או פנטזיה על-טבעית היא תחום בפני עצמו. סדרת הערפדים הרומנטית "דמדומים", שפונה כמובן לנוער, הובילה לפריחה של ספרי פנטזיה רומנטיים שפונים לקהל בוגר. בבארנס אנד נובל למשל היה אפשר לראות מדפים על מדפים של פנטזיה רומנטית לנשים.

ובעברית השילוב הזה פחות הצליח?

בזמנו ראו אור ספרי פנטזיה רומנטית כמו "ציידת הלילה" וגם "קסם בשולי הדרך" – גם הוא ספר של אילונה אנדרוז, שהוא אגב שם עט של בני זוג שכותבים במשותף, אילונה ואנדרו גורדון. אבל הוצאת "אהבות", שהוציאה אותם, הקדימה כנראה את זמנה. שוק ספרי הרומנטיקה בארץ היה צעיר ומקובע, והקוראות לא התחברו לפנטזיה, וחבל. ספרים רומנטיים הרי מדברים ממילא אל הדמיון – כמה מאיתנו ניחטף על ידי מאפיונר אפל אך יפה תואר, או נרפא מיליונר מהשדים שרודפים את נפשו השסועה? אז מה, כמה שדים ממשיים זה מה שישבור אותנו? בייחוד כשמדובר בפנטזיה אורבנית, שנטועה במציאות שלנו, עם טוויסט של על-טבעי.

אבל בסדר, זו השליחות שלי: לחבר ולהביא את הספרים האלה אל הקהל שייהנה מהם. וההוכחה הטובה ביותר שזה עובד היא שכל אחד מציבורי הקוראים מזהה את הספר כ"שלו". קוראות רומנטיקה רואות ב"אש לוהטת" ספר רומנטי עם שמץ פנטזיה, ואילו קוראי פנטזיה טוענים שזה ספר פנטזיה עם עלילה רומנטית.

אז איזו "תעודת זהות" ויזואלית עיצבתן לספרים האלה?

חשוב להבין שכריכה, עוד לפני השאלה אם היא יפה או לא, מיוחדת או לא, מסמנת את הספר כשייך לז'אנר מסוים. ספרי מתח למשל מתאפיינים בכריכות כהות ששם המחבר מופיע עליהן בצורה בולטת מאוד. ברומנים שנועדו להיות מזוהים כ"ספרות נשים", נראה על העטיפה שימוש בצבעים מסוימים ובפונט של כתב יד. וכן הלאה.

כשניגשנו לעיצוב הכריכות של "אש לוהטת" ו"אש קרה", השאיפה הייתה ליצור כריכה שתייצג היטב את תוכן הספר ותפנה לשלושת הקהלים – אבל בראש ובראשונה לקהל קוראות הרומנטיקה, ומסיבה פשוטה: זה קהל הרבה יותר גדול. לכן הכריכה צריכה לסמן לו בצורה ברורה שמדובר בספר רומנטי.

על כריכות של ספרים רומנטיים נמצא בדרך כלל זוג מחובק עם עיניים מצועפות, אולי לא מאוד לבושים. אבל – ולמרות כריכת הספר באנגלית – לא רצינו להציג זוג על הכריכה שלנו. לספר יש גיבורה חזקה ודומיננטית, ורצינו לתת לה את המקום שלה.

המעצבת, חן יאקה-שומרון, יצרה לפיכך כריכות שרואים עליהן דמות אשה יחידה, עם אקדח ומעגל קסם – שמסמן שמדובר בספר פנטזיה. ואז נעזרנו בקבוצת מיקוד, שנשאלה שאלה אחת עיקרית: האם היית מבינה מהכריכה הזאת שמדובר בספר רומנטי?

בעקבות התגובה העזה לכריכות, הצגת בפייסבוק כריכה מוקדמת שהחלטתם לא לבחור בה, הכריכה הזאת.

חשבנו על כריכה ניטרלית שאולי תדבר לכולם – זו כמובן גרסה גולמית מאוד. אבל התוצאה משעממת. במקום לדבר לכולם, היא לא דיברה לאף אחד.

יש כמובן ספרים שמוציאים אותם בשתי כריכות שונות – דוגמה ידועה היא ספרי הארי פוטר בכריכות "מכובדות" למבוגרים, ובישראל ממש לאחרונה ראה אור "חופש. מניפסט" של אלון מזרחי בהוצאת לוקוס בשתי כריכות שונות, אחת מהן לקהל "שהצניעות חשובה לו מחד והחופש לקרוא ספרים חשוב לו מאידך". חשבתם על האפשרות הזאת?

בדיעבד, מבחינה שיווקית, אולי היו נחוצות שתי כריכות. הבחירה בכריכה אחת נובעת גם מהשאיפה שלי לאחד בין הקהלים: אני באמת מאמינה שספרי פנטזיה עם רומנטיקה טובה יכולים לדבר לכולם.

לעיצוב העטיפה יש כמובן גם פן כספי, שמתבטא באילוץ להשתמש בתמונות ממאגר תמונות.

בהחלט. החלק הראשון של הסדרה מורכב משלושה ספרים, שהשלישי שבהם, "אש פראית", יראה אור בעוד כחודש. הכנו את שלוש הכריכות יחד, והיינו צריכים למצוא שלוש תמונות של אותה דוגמנית – שנראית מתאימה פחות או יותר לדמות של הגיבורה – ומתאימות לתוכן של הספרים.

בואי נחלום – אילו היית מעצבת את הכריכות לגמרי כרצונך, איך בדיוק הן היו נראות ומה ומי היו מופיעים עליהן?

החלום הוא מאייר שיכין לכל עטיפה איור של סצינה מהספר. או לחלופין, הפקה מצולמת עם דוגמנית שנבחר בעצמנו.

זה איננו שיתוף הפעולה הראשון שלך עם הוצאת "אהבות": מי שלא יודעים אולי יופתעו לשמוע שהוצאתן יחד תרגומים ל-5 מספרי ג'יין אוסטן, והשישי בדרך. הכריכות שלהם מפתיעות משהו בעיניי, כמעט מופשטות.

מאחורי הרצועה הבהירה יש על כל עטיפה סצינה מטושטשת שלקוחה מהספר. רצינו עטיפות שמשדרות משהו רך, נשי ותקופתי.

אם מדברים על עטיפות, אחד המאפיינים הבולטים של ספרים בהוצאת "תמיר" הוא שמות המתרגמים והמתרגמות על כריכת הספר – במקרה של הספרים שלפנינו, המתרגמת המעולה יעל אכמון.

זו מדיניות של ההוצאה מתחילת דרכה, והיינו הראשונים בישראל שעשו את זה בתחום הפרוזה. האמירה הזאת מבטאת את המקום המרכזי של המתרגמת בתהליך וגם את הבחירה שלנו לא לחסוך בעניין הזה. אנחנו בוחרים אנשי ונשות מקצוע מהשורה הראשונה, גם בתרגום וגם בעריכת התרגום.

לקראת הכרך השלישי שיראה אור בקרוב, מה אנחנו יכולים לצפות שנראה על הכריכה?

אולי עטיפת מגן, dust jacket, חלקה או בעיצוב שונה, לטובת הקוראות שהכריכות מביכות אותן. אם כי חבל בעיניי: אפשר להבין אולי למה קוראות דתיות לא מרגישות בנוח עם בחורה בגופייה או במכנסיים קצרים – ובואו, זה כל מה שיש שם – אבל חבל שנשים בוגרות, לא-דתיות, מרגישות נבוכות מספרות רומנטית ואירוטית.

קיבלת הצעה משעשעת מאוד של בניהו אברהמי לכריכה אלטרנטיבית שתפנה לקהל הדתי.

כן, "נורא להיטא" מסדרת "מורשתא דסתרי". זו בהחלט הצעה רעננה. אנחנו עוד שוקלים את זה.

עדכון: תמיר אכן זרמה עם הבדיחה, ומכרה מהדורת אספנות עם עטיפות בארמית ובעיצוב תורני של כל  שלושת הספרים בסדרה.

והסיפור רק המשיך להשתפר – בתוך כמה ימים קיבלה המתרגמת יעל אכמון מייל מספריית אוניברסיטת הארוורד, ובו בקשה לרכוש את הספר "נורא להיטא" בתרגומה.