בשפע עיניים

מה מקור הביטוי "בשבע עיניים"?

מתברר שמקור הביטוי בתנ"ך, זכריה פרק ג פסוק ט: "כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל-אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וּמַשְׁתִּי אֶת-עֲו‍ֹן הָאָרֶץ-הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד". לפסוק זה פירושים שונים ("לא נתפרש די צורכו", בלשונו העדינה של פרופ' מנחם-צבי קדרי ב"מילון העברית המקראית" שלו), אך על פי רד"ק ופרשנים אחרים, הכוונה היא לשבע עיניים החקוקות על האבן ומסמלות את השמירה הקפדנית של האל ("על כל אבן ואבן יהיו שבעה עינים, ר"ל שמירות רבות מאת האל ית' מפני הצרים החושבים להשבית מלאכתם, ואלה הם שבעה עיני ה'" – רד"ק). ואכן, הסמליות ברורה: החוש הדומיננטי של האדם הוא הראייה, ושבע עיניים ודאי רואות יותר משתיים.

הביטוי "בשבע עיניים" אינו קיים, למיטב ידיעתי, בלשון חכמים, ולעומת זאת הוא קיים ביידיש – "מיט זיבן אויגן". ייתכן אפוא שהופיע תחילה ביידיש, בעקבות הפסוק מן התנ"ך, וממנה עבר לעברית (כאן תוכלו למצוא את ספר זכריה ביידיש, ובכלל זה הצירוף "אױף דעם אײן שטײן זייַנען זיבן אױגן", "על אבן אחת שבעה עיניים"). כך סבור למשל רוביק רוזנטל.

דימוי העיניים הרבות והשומרות מופיע כמובן גם בתרבויות אחרות. ידוע ביותר הוא הענק ארגוס פַּנאוֹפּטֶס ("רואה-כל"), בעל מאה העיניים, שהאלה הֶרה מינתה לשמור על הנערה יוֹ, בדמות פרה, כדי למנוע את זאוס בעלה מלחזר אחריה:

"וְהֶרָה בְּקִנְאָתָהּ מִנְּתָה אֶת אַרְגּוֹס, עֲנָק אֲשֶׁר גּוּפוֹ עֵינַיִם-עֵינָיִם – מֵאָה עֵינָיִם – מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, לִשְׁמוֹר אֶת הַפָּרָה, לְבַל יִפְקֹד אוֹתָהּ זֶאוּס בַּעְלָהּ בַּשֵּׁנִית, וּלְבַל תֵּלֵךְ הִיא אֵלָיו לְבַקֵּשׁ מִיָּדוֹ יֶשַׁע. וְאַרְגּוֹס לְעוֹלָם לֹא יָשֵׁן כָּלִיל. גַם כִּי תֵעָצַמְנָה תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה מֵעֵינָיו, עוֹד שְׁתַּיִם נִשְׁאָרוֹת פְּקוּחוֹת. וְכִי תִיעַפְנָה אֵלֶּה הַשְׁתַּיִם, וַתֹאחֲזֵן תְּנוּמָה, מִיָּד שְׁתֵּי עֵינַיִם אֲחֵרוֹת נִפְקָחוֹת רַעֲנַנּוֹת" (מתוך עין הסוס – סיפורים מן המיתוס היווני, אברהם רגלסון).

על פי האגדה היוונית, גם אנו יכולים להתבונן במאת עיניו של ארגוס: האל הרמס קטל את ארגוס, אך הרה קבעה את עיניו בזנב הטווס, ושם הן נמצאות עד היום.

ולמה נזכרתי בשבע ובמאה העיניים? בגלל הספר היפה הזה, שהייתה לי הזכות להשתייך לצוות העורכות של הגרסה העברית שלו (לצד חמוטל לרנר ואורנה ברקאי), ואשר ראה אור ממש השבוע בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. המעצבת המוכשרת ירדן זהבי העניקה ביטוי ויזואלי לשמו של הספר, "ביולוגיה – האחידות והמגוון של החיים", ופקחה בכריכתו עיניים רבות, דומות ושונות. הספר מביט אפוא בקוראיו בשפע עיניים, ואם יש לכם עניין בביולוגיה – אתם מוזמנים לקנות אותו כאן ולהסתכל עליו בחזרה.