Skip to content

בשפע עיניים

מרץ 10, 2015

בשבע עיניים

מה מקור הביטוי "בשבע עיניים"?

מתברר שמקור הביטוי בתנ"ך, זכריה פרק ג פסוק ט: "כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל-אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וּמַשְׁתִּי אֶת-עֲו‍ֹן הָאָרֶץ-הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד". לפסוק זה פירושים שונים ("לא נתפרש די צורכו", בלשונו העדינה של פרופ' מנחם-צבי קדרי ב"מילון העברית המקראית" שלו), אך על פי רד"ק ופרשנים אחרים, הכוונה היא לשבע עיניים החקוקות על האבן ומסמלות את השמירה הקפדנית של האל ("על כל אבן ואבן יהיו שבעה עינים, ר"ל שמירות רבות מאת האל ית' מפני הצרים החושבים להשבית מלאכתם, ואלה הם שבעה עיני ה'" – רד"ק). ואכן, הסמליות ברורה: החוש הדומיננטי של האדם הוא הראייה, ושבע עיניים ודאי רואות יותר משתיים.

הביטוי "בשבע עיניים" אינו קיים, למיטב ידיעתי, בלשון חכמים, ולעומת זאת הוא קיים ביידיש – "מיט זיבן אויגן". ייתכן אפוא שהופיע תחילה ביידיש, בעקבות הפסוק מן התנ"ך, וממנה עבר לעברית (כאן תוכלו למצוא את ספר זכריה ביידיש, ובכלל זה הצירוף "אױף דעם אײן שטײן זייַנען זיבן אױגן", "על אבן אחת שבעה עיניים"). כך סבור למשל רוביק רוזנטל.

דימוי העיניים הרבות והשומרות מופיע כמובן גם בתרבויות אחרות. ידוע ביותר הוא הענק ארגוס פַּנאוֹפּטֶס ("רואה-כל"), בעל מאה העיניים, שהאלה הֶרה מינתה לשמור על הנערה יוֹ, בדמות פרה, כדי למנוע את זאוס בעלה מלחזר אחריה:

"וְהֶרָה בְּקִנְאָתָהּ מִנְּתָה אֶת אַרְגּוֹס, עֲנָק אֲשֶׁר גּוּפוֹ עֵינַיִם-עֵינָיִם – מֵאָה עֵינָיִם – מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, לִשְׁמוֹר אֶת הַפָּרָה, לְבַל יִפְקֹד אוֹתָהּ זֶאוּס בַּעְלָהּ בַּשֵּׁנִית, וּלְבַל תֵּלֵךְ הִיא אֵלָיו לְבַקֵּשׁ מִיָּדוֹ יֶשַׁע. וְאַרְגּוֹס לְעוֹלָם לֹא יָשֵׁן כָּלִיל. גַם כִּי תֵעָצַמְנָה תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה מֵעֵינָיו, עוֹד שְׁתַּיִם נִשְׁאָרוֹת פְּקוּחוֹת. וְכִי תִיעַפְנָה אֵלֶּה הַשְׁתַּיִם, וַתֹאחֲזֵן תְּנוּמָה, מִיָּד שְׁתֵּי עֵינַיִם אֲחֵרוֹת נִפְקָחוֹת רַעֲנַנּוֹת" (מתוך עין הסוס – סיפורים מן המיתוס היווני, אברהם רגלסון).

על פי האגדה היוונית, גם אנו יכולים להתבונן במאת עיניו של ארגוס: האל הרמס קטל את ארגוס, אך הרה קבעה את עיניו בזנב הטווס, ושם הן נמצאות עד היום.

ולמה נזכרתי בשבע ובמאה העיניים? בגלל הספר היפה הזה, שהייתה לי הזכות להשתייך לצוות העורכות של הגרסה העברית שלו (לצד חמוטל לרנר ואורנה ברקאי), ואשר ראה אור ממש השבוע בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. המעצבת המוכשרת ירדן זהבי העניקה ביטוי ויזואלי לשמו של הספר, "ביולוגיה – האחידות והמגוון של החיים", ופקחה בכריכתו עיניים רבות, דומות ושונות. הספר מביט אפוא בקוראיו בשפע עיניים, ואם יש לכם עניין בביולוגיה – אתם מוזמנים לקנות אותו כאן ולהסתכל עליו בחזרה.

האחידות והמגוון של החיים

 

15 תגובות
  1. joseph snir permalink

    תודה שלומית,
    כמו תמיד מעניין ומלמד משהוא חדש. יוסי.

  2. אין מה לומר – אכן מאיר עיניים

  3. ברכות על הספר ועל העטיפה היפה. לגבי האטימולוגיה, אני מסכים שהביטוי שאול מיידיש, אבל רוזנטל מדלג על שלב ההוכחה שהמקור הוא עברי, ולי זה נראה שגוי. העובדה שבספר זכריה מדובר על שבע עיניים לא נראית לי מספיקה כדי להוכיח שזה המקור לביטוי.

    לי נראה סביר יותר שמדובר בביטוי רוסי או סלאבי שנשאל ליידיש. ואם זה ביטוי רוסי, ייתכן שמקורו הוא דווקא בנצרות. בברית החדשה קיים מושג של שבע עיניים (ספר ההתגלות 5:6) – שם מדובר על שבע עיניים ושבע קרניים של כבש המובל לשחיטה. שבע העיניים מסמלות את שבע הנשמות של אלוהים, והן מקבילות לשבע מידות האל המפורטות בישעיהו (וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'–רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'). כך לפחות מוסבר כאן: http://www.discoverrevelation.com/Rev_5.html

    בלי קשר לאטימולוגיה, אני יכול להוסיף שהשימוש הראשון המוכר לי בביטוי הזה בעברית הוא בספר "קבורת חמור" של סמולנסקין (משנת 1873): "בשבע עיניים יחפשו אחרי כל מום רע בעם הזה".

    • תודה, רוני. אבן שושן גורס שמקור הביטוי בתנ"ך – "בהשאלה מן זכריה ג, ט". כך גם אחרים, ובהם צופי ליבוביץ' מהאקדמיה ללשון (ויועצת לשון ברשות השידור) כאן
      http://www.iba.org.il/moreshet/moreshet.aspx?classto=InnerKlali&type=60&entity=544616
      והרב שמואל פנחס גלברד באתר מורשת, כאן
      http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=8455)
      אבל אפשר כמובן להציע הסברים אחרים. אנסה לבדוק אם קיים ביטוי כזה גם ברוסית.

      • מעניין… בדרך כלל כשמוצאים הסבר לא מנומק אצל פרשנים, יש מקור אחד שהביא אותו וכל השאר מצטטים ממנו. במקרה זה אני משער שאבן שושן הוא המקור, גם של הרב גלברד וגם של רוביק רוזנטל. צופי ליבוביץ כנראה השתמשה במקור אחר (אולי אחד מפרשני המקרא?) – אבל לפי פשט המקרא כפי שאני מבין אותו, ההסבר שלה לא נכון. שבע העיניים נמצאות להבנתי *על* האבן ולא משגיחות עליה, ולא מצאתי בפרק שה' מדבר על השגחה כלשהי. גם את ההסבר שהמלאך לכאורה נותן לשבעת הנרות לא מצאתי בפרק, אולי בגלל השעה המאוחרת 🙂
        לגבי הרוסית, חיפשתי ומצאתי כבר קודם, שיש בגוגל למעלה מאלף הופעות של הצירוף "с семью глазами" שלמיטב הבנתי פירושו ברוסית "בשבע עיניים". זה אמנם לא הרבה במיוחד בשביל שפה כמו רוסית, ולא התעמקתי בהקשרים של הצירוף, אבל זה יכול להחשיד אותו כביטוי קיים ברוסית.

        • הנה מתוך רד"ק: "על אבן אחת שבעה עינים – על כל אבן ואבן יהיו שבעה עינים, ר"ל שמירות רבות מאת האל ית' מפני הצרים החושבים להשבית מלאכתם, ואלה הם שבעה עיני ה'". רד"ק הוא כמובן פרשן מרכזי ודקדקן של השפה העברית. הנה לינק לפרשנות שלו לזכריה פרק ג, על פי פסוקים:
          http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=25&perek=3&mefaresh=radak
          והנה ממלבי"ם, מאוחר מרד"ק כמובן בכמה מאות שנים:
          "ויהושע חקק על האבן דמות של שבעה עינים, לרמז בזה ששבעה עיני ה' המשוטטים בארץ, שהוא השפעת שבעה כוכבי לכת שע"י ינהיג ה' ההנהגה הטבעיית הסדורה מן ימי בראשית להנהיג בם את עולמו ועל ידם ישיגח בעולמו, יהיו חקוקים עתה על אבן זה" – הציטוט הוא מתוך ויקיטקסט, אפשר כמובן לבדוק אותו מול ספר מודפס. הנה לינק
          http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%92_%D7%98
          זה רק מחיפוש מהיר מאוד – כלומר, הפירוש של הצירוף "בשבעה עיניים" כמציין השגחה קפדנית (של האל) נראה לי מבוסס היטב בפרשנות המקרא. אוסיף הפניה לרד"ק בגוף הפוסט מאוחר יותר.

        • יכול להיות. מבין שניהם, רק רד"ק יכול להיות מקור, מכיוון שמלבי"ם חי במאה התשע עשרה והוא משתמש הרבה פעמים בפרשנויות של פרשנים קודמים לו. במקרה של הביטוי הזה אנחנו גם יודעים שהביטוי כבר היה בשימוש בזמנו של מלבי"ם, ולכן הפרשנות שלו אולי הושפעה מהכרת הביטוי. לעומת זאת, אצל רש"י לא מצאתי את הפרשנות הזאת, וכאמור, לדעתי היא לא נובעת מפשט הטקסט המקראי.
          ככלל, לא מוכר לי עוד ביטוי שהתחיל כפרשנות תנ"כית, עבר משם ישירות אל היידיש ומשם עבר אל העברית, אבל הכל יכול להיות.

        • מובן שמלבי"ם מאוחר בהרבה. הופעת הפירוש הזה אצלו (אגב, מופיע גם ב"מצודת דוד" של דוד אלטשולר ובנו, מן המאות ה-17-18) מלמדת שהפירוש הזה היה מקובל ורווח בקרב תלמידי חכמים בתקופה מאוחרת יחסית – אכן, זו שבה דיברו יידיש.
          http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%22%D7%92_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%92_%D7%98
          הגענו למקומות מעניינים, ובזכותך גם העמקנו יותר. תודה רבה!

        • בדקתי אם הביטוי "בשבע עיניים" קיים ברוסית וכן אם הוא קיים בגרמנית, שהיא כמובן מקור אפשרי לביטויים ביידיש. והרי הממצאים:
          הביטוי "בשבע עיניים" אינו קיים ברוסית; המופעים של הצירוף באתרים ברוסית שייכים לדיונים בפסוק הזה בספר זכריה ובנושאים מיסטיים. לעומת זאת כן קיים הביטוי "בכל העיניים", שמשמעותו דומה. תודה לקשבת הבלוג בשפה הרוסית, העורכת יוליה גלפרין.
          כמו כן, הביטוי אינו קיים בגרמנית – תודה לבן הדוד הברלינאי אנדריאס פפפר.
          נראה אפוא שהביטוי אכן עשה את המסלול המתואר – מהתנ"ך ליידיש וממנה לעברית, ואם מסלול זה הוא ייחודי כפי שציין רוני הפנר הידען – הרי שזה מעניין עוד יותר.

  4. טליה permalink

    כתבת נהדר והכריכה של הספר יפהפיה!

  5. 1. אני אוהבת את הביוטי 'בשבע עיניים. הוא מקסים.
    2. אני אוהבת את כריכת הספר ומסתקרנת.
    3. לא יכולתי שלא להזכר ב:זה
    4. כרגיל מאיר עיניים ומרתק.

    • תודה רבה, מיכל! אכן ביטוי יפה וכריכה יפה. ואני ממליצה למי שהגיע הנה על הפוסט הלשוני המקסים של מיכל, שלינק אליו מופיע בתגובה שלה.

  6. ביוטי? נו באמת. ביטוי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: