Skip to content

אשליית המיושנוּת

דצמבר 20, 2014

not obsolete

 

"אשליית הטריות" (recency illusion) היא מונח מקסים שטבע הבלשן ארנולד זוויקי. המונח מציין את הרושם שמילה או תופעה לשונית אחרת היא חדשה, כשבפועל היא קיימת זה זמן רב. למעשה, זוויקי הגדיר את המונח כך שאפשר להשתמש בו לכל תופעה, לאו דווקא לשונית: "התחושה שמשהו שהבחנת בו זה עתה אכן הופיע זה עתה".

בערך המתאים בוויקיפדיה יש כמה דוגמאות נחמדות מן השפה האנגלית, אך קל לחשוב על דוגמאות בעברית: לפני זמן לא רב ציינה מישהי בפייסבוק ביטוי חדש, כביכול, שהופיע בפי הנוער – "דיבור נגוע". אנשים מיהרו להשיב שהביטוי כבר צבר ותק.

עלה על דעתי שלמעשה קיימת גם תופעה הפוכה, שאפשר לקרוא לה "אשליית המיושנוּת" – הרושם שמילה או ביטוי התיישנו ויצאו מכלל שימוש, כשלמעשה הם חיים בהחלט. הבחנתי בתופעה בפורום של מתרגמים ועורכים שעולות בו תדיר שאלות של תרגום סלנג וסגנון דיבורי, לעתים של בני נוער. רבות מההצעות נענות בתשובות בנוסח "אוי, אף אחד כבר לא מדבר ככה" – גם אם בפועל, המילה חיה ובועטת.

איך בודקים אם מילה עדיין נמצאת בשימוש או פסה מן העולם? דרך אחת היא האינטואיטיבית – לבדוק אם המילה (או הביטוי, הצורה הדקדוקית וכו') נשמעת לך-עצמך תקפה או מיושנת, או לנסות להיזכר אם שמעת אותה בשנים האחרונות ואם כן – ממי. הדרך הזאת עלולה להטעות, משלל סיבות. אחת מהן היא שזיכרוננו מתעתע, ובדרך כלל איננו זוכרים את המילים המדויקות ששמענו או קראנו, אלא את תוכנן (וגם זה במקרה הטוב).

דרך אחרת היא לגגל את המילה ולבדוק בערך באיזו תדירות היא מופיעה, באילו הקשרים (ציטוטים מספר הפלמ"ח?), מי הכותב ואם אפשר – בן כמה הוא. כמובן, חיפוש כזה איננו מחקר בלשני שיטתי, ועדיין הוא יכול לספק מידע רב יותר מהתחושה שלנו שמילה היא עדכנית או מיושנת.

נבדוק, למשל, ביטוי שעלה בפורום המתרגמים והעורכים אג'נדה. אחד המשתתפים התייעץ כיצד לתרגם ביטוי מסוים, שבא מפי דמות של תלמיד תיכון. אחת האפשרויות שהוצעו הייתה "אתה תצטער על היום" (כלשון איום – תצטער על היום שהגעת הנה, שבכלל התחלת איתי וכו'). משתתף אחר העיר שהביטוי מיושן ו"אף אחד לא מדבר ככה היום". האומנם? הלכתי לבדוק. הרי הממצאים.

באתר הרשמי של "האח הגדול", בעדכון מ"בית האח" מיולי 2013, אנו קוראים כך:

 "לאון לוקח את דור למזווה שם הוא אומר לו שאור מעצבנת אותו והסיבה היחידה שהוא לא מתפרץ עליה זה כי הוא מכבד את דור, אבל הוא דואג להסביר לו שזאת הפעם האחרונה שהוא מתאפק. 'היא תצטער על היום שהיא נכנסה לפה', אומר לאון".

בדקתי את רשימת הדיירים וגיליתי שלאון הוא לאון שוובסקי, בן 27; הטקסט הזה מעניין במיוחד גם משום שהוא אמור להיות ציטוט של דיבור, כלומר של לשון דבורה כניגוד ללשון כתובה.

והנה עוד דוגמה, של דובר צעיר בהרבה, מפורום "דיבורים" ב-FXP, יוני 2014. למען החוויה, אצטט כמה שורות מהדיאלוג (ההדגשה בסוף שלי):

"HiPaRoN: תקשיב טוב ילד קטן ומעצבן אם עוד פעם אחת אתה תציק לי בפורום/בשרת אני אתלונן ואתה תסתבך תזהר ומהר!! מובן?

iCastioN_: וואו סליחה אחי שכחתי שזה יום הולדת ! מזל טוב  נרגעת ? 
וגם אם אתה חוגג יוםהולדת 13 אני יותר גדול ממך 

HiPaRoN: מה לא הבנת במילים תפסיק להטריד אותי?? תגיד לי !! ואל תדבר איתי בדיבור של שפת רחוב אני לא חבר שלך אם יש לך בכלל כאלו חוץ מהסאמפ שאתה מכור אליו ולפי ההתנהגות שלך של 'מטרידן' אתה מתנהג כמו ילד בן שנה. אז אני חוזר בי במיידי אם עוד פעם אחת אתה מגיב אליי חזרה תגובה מציקה שולח לי הודעה מגעילה, מעליב אותי, מקלל אותי(כמו שעשיתי בשרת) או מדבר אליי בכלל אתה תצטער על היום שהכרת אותי!!!"

דוגמאות כאלה אינן, כאמור, מחקר שיטתי, אך הן ואחרות מאששות את הרושם ש"אתה תצטער על היום ש…" בהחלט נמצא בשימוש, גם בפי דוברים צעירים.

כמובן, "נמצא בשימוש" ו"גם בפי דוברים צעירים" הם תיאור בסיסי למדי. מילה או ביטוי יכולים להימצא בשימוש, להיזנח ולחזור שוב אל הלקסיקון. הם יכולים לשמש בנימה המציינת שהדובר ער לכך שהוא משתמש במילה ישנה או גבוהה ("איזו אנדרלמוסיה!"). וכמובן, מעבר למאפיין של גיל, מילים עשויות לשמש קבוצה חברתית מסוימת (לא כל בת שלושים תשתמש במילה "הסגברה", ולא כל בת שמונה תגיד "אימוש"). האינטואיציות הלשוניות שלנו הן כלי תקשורת המשמשים אותנו בלי הרף, ועורכים ומתרגמים מסתייעים בהן ככלי מקצועי חיוני. אך חשוב להבחין שלעתים האינטואיציות עלולות להטעות אותנו. אם מילה נראית לנו מיושנת, כדאי לבדוק אם אכן התיישנה בפועל, או שמא אנו סובלים מ"אשליית המיושנוּת".

 

11 תגובות
  1. מעניין, תודה. מאוד נכון. לפעמים הקבוצה החברתית קטנה מאוד, משפחה למשל, ומילה "גבוהה" או מאוד נדירה / לא שגורה עשויה להיות בשימוש יום יומי. הבעיה היא באמת שלפעמים המדד מאוד לא אובייקטיבי

    • תודה, תמי! האם ב"מדד" את מתכוונת לאינטואיציות שלנו, שעשויות לנבוע מסביבה חברתית מסוימת ולא מייצגת? זה נכון כמובן, ולכן כדאי לעורכים ולמתרגמים לשמוע מגוון רחב ככל האפשר של אנשים, ולהטות אוזן (אמיתית או וירטואלית) לסגנון, לאוצר המילים, לצורות הדקדוקיות וכו'. שרלוק הולמס של קונן דויל הוא כמובן דוגמה מוקצנת, אידיאליזציה, של אדם מיומן כל כך בזיהוי מניירות לשוניות שהוא מסוגל לזהות את הרקע החברתי של אנשים בצורה מדויקת מאוד.

  2. מרב@ permalink

    תודה על הפוסט המעניין. עוד מקום שבו אפשר לבדוק הוא הגוגל טרנדס. כאן למשל בדקתי את השימוש ב doofy, geek ו- nerd
    http://www.google.co.il/trends/explore#q=doofy%2C%20geek%2C%20nerd&cmpt=q

    • תודה, מרב. גוגל טרנדס הוא כלי מעולה. אני לא בטוחה כמה רלוונטי פה, כי ביטויים כאלה הם לא כל כך דברים שמחפשים אותם, נראה לי, אלא משתמשים בהם. לעומת זאת ישנו Google Ngram Viewer, אבל גם הוא לא כל כך מתאים פה משום שהכלי בעברית מחפש משום מה בספרים עד שנת 2000 בלבד, וכמובן משום שהוא מוגבל לספרים. באנגלית, לעומת זאת, ה-Ngram הוא מצוין.

  3. בעקבות הרשומה הזו התעוררה בי המחשבה
    על המילים שאנחנו מנדים כי הן בשימוש יתר
    בקרב אנשים שמעצבנים אותנו.
    מילים כמו 'קסום' ו'הזוי' 'מצמרר' 'מטלטל'.
    ואז ראיתי את תגובתך לתמי, כן,
    שרלוק היה עושה מזה מטעמים 🙂

    • וגם "מפנק", "קריספי" והביטוי שהכי נמאס עלי – "ולא, זה לא כי…" בגרסאותיו השונות. די, זה היה שנון וחמוד לפני עשר שנים, חמש עשרה? נמאס (שלא לומר נמאאאאאאאאאס).
      חגשמח!

  4. חג קריספי!

  5. משה רדליך permalink

    שלומית.
    ביטוי שקיים אומילה שקיימת לעולם לא מתה.לכל היותר שעור השימוש בביטוי/מלה משתנה.

    • משה, זו טענה מעניינת מאוד, אבל באמת יש מילים שנאמרות רק בחוגים ללשון או למקרא, או נניח כאשר מקריאים פרק מהתנ"ך וכו', לא? פתחתי את הקונקורדנציה באקראי ומצאתי את המילה "נִשְפֶּה" (תלול וחלק, ספר ישעיה, מילה יחידאית). המילה מופיעה גם באבן שושן, שוב רק עם הדוגמה הזאת מישעיה, בלי דוגמאות מאוחרות יותר. אני לא הכרתי אותה עד עכשיו. בהנחה שהייתה בשימוש בזמן שנכתב ספר ישעיה, אני חושבת שאפשר לומר בביטחון שהיא די מתה עכשיו. לחלופין אפשר לומר ששיעור השימוש ירד עד כמעט אפס (הנה, עכשיו אני משתמשת בה כדוגמה), אבל ברמה הזאת, זה די שקול.
      ואם נמצא מילה שאינה מופיעה בתנ"ך אלא רק בכתבים מוקדמים אחרים כלשהם, היא לא תיהנה אפילו מה"שימוש" שנובע מעצם הקריאה המאוד נרחבת בתנ"ך. ואם נחשוב על מילים מתקופת המקרא שלא נכנסו לתנ"ך (ודאי היו כאלה) ולכן איננו מכירים אותן – הן ודאי "מתו"…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: