שיחה עם עצמנו הילדוֹת: שני שירים

"אֵין לִי מִלִּים דַּקּוֹת אוֹ רַכּוֹת יוֹתֵר לִיצֹר מֵהֶן

אֶת הָאֲרִיגִים הָאֵלֶּה. לְאֹרֶךְ הַשָּׁנִים הִקְשַׁחְתִּי

אֶת הַלֵּב פְּעָמִים רַבּוֹת. לֹא יָדַעְתִּי מָה עוֹד לַעֲשׂוֹת."

רשימת הזוכים בפרסי שר התרבות בתחום היצירה הספרותית העברית לשנת 2022 התפרסמה אתמול וכוללת בחירות יפות ומשמחות. שתיים מהן הן רות קינן ואריאלה נידם-פרץ הנפלאות, שזכו בפרס למשוררים בראשית דרכם. כדי לחגוג איתן את הזכייה, בחרתי לנו שיר אחד מספר הביכורים של רות, "שולחנות הפוכים", ואחד מספר הביכורים של אריאלה, "עד שהפחד יצחק". בחרתי שירים שיש קשר מסוים ביניהם: הכותבת מעבירה מבט רך בין הילדה שהייתה פעם לאדם הבוגר שנעשתה מאז, מעין שיחה במעמד צד אחד.

שירה של רות קינן:

ושירה של אריאלה נידם-פרץ:

את "שולחנות הפוכים" של רות קינן אפשר לקנות כאן וכאן, וכתבתי בעבר על שיריה, ובפרט על מקומו של הזמן בהם, כאן וכאן.

את "עד שהפחד יצחק" של אריאלה נידם-פרץ אפשר לקנות כאן וגם כאן.

וברכות חמות גם ללי עברון שזכתה בפרס לספר מצטיין לנוער על ספרה "העולם שמתחת לשטיח", ולזהר כוכבי שזכה בפרס לספר ביכורים על "קרתגו", שכתבתי עליו כאן.