שפת סימנים על הבמה

הנאמנים שבין קוראיי ודאי הבחינו שלאחרונה כתבתי על שפות סימנים של שומעות ושל חירשים ועל ייצוגים בספרות של חירשים ושל שפות סימנים. והנה, כמו לפי הזמנה, יום העיון השנתי של תוכנית התרגום של מכללת בית ברל בראשותה של יהודית רובנובסקי-פז, שהתקיים היום, כלל הרצאה של לי דן, מתורגמנית לשפת הסימנים הישראלית וממנה.

נושא ההרצאה היה תרגום לשפת הסימנים על הבמה, בהתאם לנושא יום העיון, "תרגום באור הזרקורים". אך דן שרטטה גם תמונה רחבה של מתורגמנות שפת סימנים ושפת סימנים בכלל, שהייתה כה מאירת עיניים, מחויכת ומעניינת שאני מנצלת בשמחה את ההזדמנות ומביאה כאן כמה היילייטס מתוכה.

תינוקות מסמנים

לי דן כנראה מוכרת לרובנו מן העיגול של תרגום לשפת סימנים בשידורי טלוויזיה, והיא מתרגמת גם בטקסים ממלכתיים, בהליכים בבתי משפט, בהופעות סטנד אפ ומוזיקה ואפילו בלידות. למרבה ההפתעה, לפחות שלי, דן אינה דוברת שפת סימנים מהבית, אלא למדה אותה בצבא כמורה חיילת, התאהבה והתאזרחה בעולם החירשים. שני ילדיה דוברים שפת סימנים כשפה ראשונה, אף שאביהם, כמוה, הוא שומע; דן הסבירה שתינוקות מסוגלים לתקשר הרבה לפני שמיתרי הקול שלהם מסוגלים פיזית לסייע בכך, וסיפרה ששני ילדיה סימנו "חלב", "כואב" ומילים נוספות כבר בגיל שמונה חודשים (ואף ביצעו את הסימן "כואב" ליד חלק הגוף הכאוב).

"מתורגמן" או "מתורגמנית" הם מי שמתרגמים תקשורת דבורה (תרגום סימולטני או עוקב) – כניגוד למתרגמים ומתרגמות, המתרגמים בכתב. כמתורגמנית, דן אחראית למסור את הדברים כפי שנאמרו: אם האדם שאת דבריו היא מתרגמת סימן "אני כועס עליך מאוד", דן אומרת "אני כועס עליך מאוד" (ולא: "הוא אומר שהוא כועס עליך מאוד"). התרגום כולל גם את האינטונציות: אם האדם שהיא מתרגמת את דבריו נרגש, נסער או מדבר בהדגשה, גם המאפיינים האלה צריכים לעבור בתרגום. התוצאה, לעיתים, מבלבלת או משעשעת: כאשר דן תרגמה בעבור יולדת חירשת "כואב לי נורא", המיילדת עצרה לברר מה כואב לדן עצמה ולמה. וכאשר נאשם חירש בבית משפט קילל בחריפות את השופט, דן עצמה כמעט הואשמה בביזיון בית המשפט.

מי מדבר עכשיו? שחקנים רבים, מתורגמנית אחת

ומה על הבמה? תרגום דבריהם של שחקנים ושחקניות הוא אתגר מיוחד, משום שהשחקנים רבים ומתורגמנית יש אחת. לפיכך דן דואגת להכיר מראש גם את הטקסט וגם את המיזנסצנה, כלומר את העמדת השחקנים על הבמה, ומפנה מעט את גופה כך שתעמוד בגבה לשחקן או לשחקנית שמדברים באותו זמן. כך לצופים החירשים קל יותר להבין את דבריו של מי היא מתרגמת. דן אף משתדלת להעניק לכל שחקן ושחקנית הבעה או מאפיין מסוימים, שהיא מאמצת כשהיא מתרגמת את דבריהם וכך מקלה על הצופים החירשים לזהות את הדוברים.

•

בתמונה: לי דן בעבודה. צילום: Hila Nahari Asraf (הילה נהרי – אסרף), CC BY-SA 4.0