דילוג לתוכן

שעשועי אותיות

אפריל 19, 2022

מה עוד סופרות וסופרים עשו עם אותיות חוץ מלכתוב בהן? ובכן, די הרבה דברים, שכמה מהם נוגעים יותר לצד הצורני של היצירה ואחרים לצד התוכני שלה. על אלה וגם על אלה שוחחתי היום עם יובל אביבי ומיה סלע בפינתי "מוציאה לשון" בתוכנית הרדיו והפודקאסט "מה שכרוך" (כאן, דקה 29:10).

מאל"ף ועד תי"ו

אחד הדברים המעניינים האלה הוא אקרוסטיכונים למיניהם. אקרוסטיכון הוא צורת כתיבה שבה האותיות הראשונות של כל משפט או פרק יוצרות רצף שיש לו משמעות, כגון מילה, שם או אותיות האלפבית לפי סדרן. הסופר הגרמני מיכאל אנדה השתמש באקרוסטיכון בספרו "הסיפור שאינו נגמר", העוסק (בין השאר) בדמיון ובאהבת הקריאה. הפרק הראשון בספר מתחיל באות A, השני באות B וכן הלאה עד הפרק האחרון, המתחיל באות Z, ונחמד לראות איך אנדה מצליח בכך גם כשמדובר באותיות שלא כל כך פשוט לפתוח בהן פרק. למשל, הפרק האחרון בתרגום לאנגלית מתחיל במילים:

Zig-zagging unsteadily, scarcely able to control his feet…

אבל אקרוסטיכונים מגוונים יש לנו גם הרבה יותר קרוב הביתה: זהו אמצעי ספרותי שכיח ביצירות עבריות מהתנ"ך עד שירת ספרד והפיוט ועוד. בערב שבת, למשל, רבים מאיתנו פוגשים אקרוסטיכון ב"אשת חיל", שמילותיו לקוחות מספר משלי:

"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ

בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר

גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ

דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ…".

אל הפלינדרום!

עוד שימוש מעניין באותיות הוא כתיבה פלינדרומית, כלומר כתיבת טקסטים שאפשר לקרוא אותם משני הכיוונים ולקבל אותה תוצאה. ז'ורז' פֶּרֶק – מהידועים שבחברי החוג הספרותי-מתמטי הצרפתי אוּליפּוֹ, שהתאפיין בשעשועי סגנון – כתב סיפור פלינדרומי ובו 1,247 מילים, אשר נקרא בשם ההגיוני Le Grand Palindrome, "הפלינדרום הגדול". ובעברית, המשורר נעם דובב כותב שירים פלינדרומיים, שקצתם ראו אור בספרו (בעל השם הפלינדרומי) "הלימת מילה".

כל הדמויות באות אחת

ב"ציד הסנרק", ספר הנונסנס המקסים של לואיס קרול, מחבר "אליס בארץ הפלאות", כל הדמויות הן יצורים או אנשי מקצוע ששמותיהם מתחילים באות B, ובהן Bellman, Baker, Barrister, Broker, Beaver וכן הלאה. ובקלאסיקת הקומיקס The Sandman של ניל גיימן, הגיבור הוא Dream וכל אחיו ואחיותיו הם ישויות שגם שמותיהן מתחילים באות D. כך אנו פוגשים את Destiny, Death, Desire, Despair, Destruction ו-Delirium (לשעבר Delight).

ספר שלם בלי E

ומ-D נמשיך ל-E: ידידנו ז'ורז' פֶּרֶק פרסם בשנת 1969 את ספרו La Disparition, "ההיעלמות", רומן באורך 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. אמנם בעברית אפשר לכתוב בקלות רבה רומן שלם בלי האות e, אבל בצרפתית זה בכל זאת קשה יותר, בייחוד אם נביא בחשבון את המילה et, "ו". טקסט כזה נקרא "ליפוגרם", כלומר כתיבה בהשמטה של אות. ההיעדר של האות e מן הרומן משקף את תוכנו, שעוסק בהיעלמות, גם של הגיבור וגם של דברים אחרים. למרבה התדהמה, לא זו בלבד שפֶּרֶק כתב את הרומן הזה, אלא שהוא גם תורגם לאנגלית בתרגום חסר האות e, על ידי המתרגם גילברט אֵדֵייר ותחת הכותרת A Void (מטעמים ברורים, לא The Disappearance). פֶּרֶק כתב גם מעין יצירה משלימה בשם Les Revenentes, נובלה שאין בה שום אות תנועה מלבד e.

ספר אחר שנכתב בכתיבה ליפוגרמטית הוא הרומן Ella Minnow Pea מאת מארק דאן (Dunn), שעלילתו מתרחשת באי דמיוני שבו מתגורר הממציא כִּבְיָכוֹל של הפאנגרם המפורסם "The quick brown fox jumps over the lazy dog". פאנגרם הוא משפט שכל אותיות האלפבית מופיעות בו לפחות פעם אחת; במקרה זה לפנינו פאנגרם של 35 אותיות הכולל את כל 26 אותיות האלפבית האנגלי. בספר של דאן המשפט הזה כתוב על פסלו של האיש שהמציא אותו, ובמהלך הספר אותיות נופלות מן השלט בזו אחר זו ושלטונות האי אוסרים על השימוש באותיות שנפלו, אם בכתב ואם בעל פה. התקשורת נעשית יותר ויותר מסובכת – הספר הוא רומן מכתבים, ובחירת המילים והאיות בו נעשים יותר ויותר יצירתיים ככל שהעלילה מתקדמת – עד שאחת הדמויות מצילה את המצב כשהיא מצליחה לספק את דרישת השלטונות ולמצוא פאנגרם קצר יותר, של 32 אותיות: "Pack my box with five dozen liquor jugs". אני חושדת אגב שדאן המציא את הפאנגרם הזה ואז כתב את הרומן סביבו.

מה נעשה בלי פ"א סופית

מצד העלילה ישנו גם מעשה בפ"א סופית המקסים של נתן אלתרמן, שבו האותיות המשועממות נטפלות ומציקות לפ"א הסופית:

פ"א סופית הנעלבת מסתלקת, וכך:

בסופו של דבר, אם שקוראת לבנה יוסף לחזור הביתה מחזירה את הבת האובדת לאלפבית, ושאר האותיות משפרות את התנהגותן.

מבוך אותיות

נסיים בדוגמה מקסימה מן הספר "כריש זיכרון" מאת סטיבן הול. בספר יש מקום מרכזי מאוד לטקסטים כתובים, ובשלב מסוים בעלילה, הגיבורים עוברים במבוך של מחילות בתוך תל שעשוי מדפי נייר. המחילות יוצרות את המילה Thera, שם אי יווני הרלוונטי לעלילה, והגיבורים עושים את דרכם במבוך, שיש תיאור של צורתו: ימינה, שמאלה, חדר עגול שהוא החלק העליון של ה-R, ספירלה ב-a וכדומה. מתרגמת הספר, יעל אכמון, נתקלה בקושי: המילה "ת'רה" בעברית שונה מאוד בצורתה מן המילה באנגלית, ואינה מאפשרת מסלול דומה. אכמון פנתה לפיכך לסופר וקיבלה את רשותו להחליף את השם "ת'רה" ב"סנטוריני", שם מקובל אחר של אותו אי, המאפשר מסלול דומה של תנועה לאורך צורת האותיות, אם מתקדמים – כפי שאכן עשו הגיבורים שלנו בתרגום – מסוף המילה במקום מתחילתה.

תודה רבה לכל מי שתרמו דוגמאות נהדרות בדיון בפייסבוק, ובייחוד לאריק שגב, לשירי צוק, לתמי ניניו, לתמי בורשטיין, לאריאלה נידם, לאירית וולגל, ליעל אכמון, לענבל שגיב-נקדימון, לארז גרטי, לראובן נווה ולאביבית משמרי.

ואחרון חביב, מהאינסטגרם של "סיפור פשוט". איזה כיף ל"מוציאה לשון" שנכלל בקנייה כה משובחת, תודה ל"סיפור פשוט" שפרגנו ולירין כץ שעדכן

19 תגובות
  1. משה קלרטג permalink

    א. מה, אני הראשון?
    ב. פלינדרום?
    ג. גם גלעד צוקרמן?

  2. משה קלרטג permalink

    אקרוסטיכון? שלמה? לא שלמה אבן-גבירול.

    כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד עֵינִי
    פַּלְגֵי מַיִם, פַּלְגֵי מַיִם!

    ויש פִרוט בקִשור.

    ——————————————–
    תֵרַד עיני. לא תֵרֵד עיני. גם במגילת איכה.

    https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=390

    • תודה רבה, משה, והנה "ישנה בחיק ילדות" של רבי יהודה הלוי – 5 שורות עם האקרוסטיכון "יהודה", שם המשורר:

      יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת לְמָתַי תִּשְכְּבִי / דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְעֹרֶת נִנְעֲרוּ

      הֲלָעַד יְמֵי הַשַּׁחְרוּת קוּמִי צְאִי / רְאִי מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ

      וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן כַּצִּפֳּרִים / אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה יִתְנַעֲרוּ

      דְּאִי כַדְּרוֹר לִמְצוֹא דְרוֹר מִמַּעֲלֵךְ / וּמִתּוֹלְדוֹת יָמִים כְּיַמִים יִסְעֲרוּ

      הֲיִי אַחֲרֵי מַלְכֵּךְ מְרַדֶּפֶת בְּסוֹד / נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב אֲדֹנָי נָהֲרוּ.

  3. איילה זמרוני permalink

    מעניין, מלא תובנות מרתקות, פשוט נ ה ד ר

  4. אלקנה permalink

    אחד האקרוסטיכונים הנשכחים הוא של השיר "מעוז צור". בדרך־כלל מופיע שם המחבר כ"לא ידוע".
    האותיות הראשונות של כל בית מרמזות על שם הכותב – מרדכי, אך הבית האחרון פותח באות חי"ת וכאילו מיותר. חוקרים סבורים כי זוהי תוספת מאוחרת לשיר והבית אינו מופיע במקורות רבים.
    https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=917
    אקרוסטיכון זה נשכח מעט מאחר שאנו נוהגים לשיר רק את הבית הראשון. כאן אפשר לשמוע (ולראות) את הנוסח המלא:

    • איזה יופי, תודה רבה, אלקנה!

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

      הבית האחרון פותח במלים "חשוף זרוע קדשך", ר"ת "חזק", מוספת מקובלת לאחר שם המחבר באקרוסטיכונים רבים (בזמירות שבת ובפיוטים נוספים).
      אנו נוהגים לשיר את כל בתי השיר, והאקרוסטיכון שלו לא נשכח מאתנו בכלל…
      שיר זה עוסק בגָלויות עם ישראל ובנסים שבמהלכן: הבית הראשון – כללי, מעין הקדמה, ואולי בשל מלות הסיום שלו, "חנוכת המזבח", טועים לראות בו מכוון לימי החנוכה. בית שני, "רעות שבעה נפשי" – גלות מצרים, הגאולה משם ונס קריעת ים סוף; שלישי, "דביר קדשו הביאני" – גלות בבל וסיומה לאחר שבעים שנה; רביעי, כרות קומת ברוש" – נס פורים שלקראת סוף גלות בבל; חמישי, "יוונים נקבצו עלי" – נס חנוכה בזמן בית שני תחת שלטון מלכות יוון; ששי, "חשוף זרוע קדשך" – בקשה לגאולה מגלות אדום, זו שאנו עדיין בה.

      • מעניין מאוד, תודה רבה!

        בקישור שלמטה (ויקיפדיה) נזכרים עוד כמה פיוטים שהאקרוסטיכון שלהם הוא שם המחבר בתוספת "חזק". והנה אחד מהם, "ידידי רועי מקימי" מאת רבי ישראל נג'ארה:

        יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי / מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן
        הַגִּידָה לִי אַתָּה עַל מִי / נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן[1]
        שׁוּב לֶאֱסֹף נִדָּחֶיךָ / כִּי הֵם זֶרַע אֲהוּבֶיךָ[2]
        רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ / וְגַם אֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן[3]
        רְעֵנִי בִּנְאוֹת דְּשָׁאִים / תֵּן מִרְעִי עַל כָּל שְׁפָאִים[4]
        בִּזְרוֹעֲךְ קַבֵּץ טְלָאִים[5] / וּסְחַב צְעִירֵי הַצֹּאן[6]
        אֱמֹר נָא פּוֹדִי מַצִּילִי / עַד אָן עֲוִילִי מַנְהִילִי
        יִרְעֵנִי רוֹעֶה אֱוִילִי[7] / וַיְהִי הֶבֶל רוֹעֵה צֹאן[8]
        לְעִירִי יַד הוֹרַי בָּנוּ / הֲבִיאֵנוּ וּמְשׁוֹל בָּנוּ
        נֹאמַר לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ / כִּי שָׁם אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן[9]
        חוֹן עֲנִיִּים מְרוּדִים[10] / צָבְאוּ עֲלֵיהֶם גְּדוּדִים
        הַבֵּט וּרְאֵה הָעַתּוּדִים / כָּל הָעוֹלִים עַל הַצֹּאן[11]
        זְכֹר כִּי אַתְּ לָמוֹ נֶצַח / וְזָר יְדוּשֵׁם כְּקֶצַח[12]
        לָמָּה זָנַחְתָּ לָנֶצַח / יֶעֱשַׁן אַפְּךָ בַצֹּאן[13]
        קַבֵּץ אֲלָפִים וְצֹאנֶה / וְחַלְּצֵם מִיַּד שׂוֹנֵא
        מְהֵרָה עַל יְדֵי מוֹנֶה / עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן[14]
        בְּנֵה מִקְדָּשׁ אֲרִיאֵל / וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר יִשְׂרָאֵל
        וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל[15] / וְהִנֵה רָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן[16

        https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F

  5. נחמד מאוד, בייחוד האות החסרה, הסיפור על הפאנגרם ועל המבוך.
    ככל הידוע לי ת'ירה זאת העיר הגדולה (לא באמת עיר גדולה) באי סנטוריני. כנראה זה כך רק בעברית.
    הזכרתי לי שפעם כתבתי סיור בבלוג שלי עם אות חסרה אחת… ידידה איתגרה אותי לכך.

  6. Zvika Agmon permalink

    תודה רבה. השכלתי גם היום.
    מועדים לשמחה.

  7. Moshe Redlich permalink

    מעניין ומרתק. תודה.

Trackbacks & Pingbacks

  1. נתניה לוי ואוצר הפסח  – החיים שלי (או של אחרים)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: