דילוג לתוכן

על שפות שיצאו מעבדות לחירות

אפריל 11, 2022

לקראת פסח, ולזכר יציאת מצרים, נתוודע היום למושג הבלשני "שפות קריאוליות", שפות שרבות מהן החלו את דרכן כשפות של עבדים. נלווה את השפות האלה במסען, שעדיין נמשך כיום, להכרה כשפות "אמיתיות" וללגיטימציה להשתמש בהן לכל הצרכים, ובכלל זה לכתיבת ספרות – מסע של שפה מעבדות לחירות.

כדוברי עברית, השפה שבה נכתב התנ"ך – אחד הטקסטים המכוננים של התרבות המערבית – קשה לנו לדמיין את החוויה של אנשים שיש ויכוח אם שפת אמם נחשבת בכלל לשפה, וגם אם כן, רואים בה שפה "נחותה", שפה צעירה שנגזרה משפות אחרות לאחרונה ובמהירות, שצורת הכתיבה שלה התגבשה בשלב מאוחר יחסית, שמשמשת רק במידה מועטה אם בכלל לכתיבת ספרות, ויש ויכוח אם בכלל ראוי לכתוב בה ספרות. מהן השפות האלה?

מהי שפה קריאולית?

שפה קריאולית היא שפה שהתפתחה בעקבות מפגש בין שתי שפות או יותר שהתמזגו זו בזו ויצרו שפה חדשה. מקצת השפות הקריאוליות, אך לא כולן, התפתחו משפות פיג'ין – שפות שמשמשות לתקשורת בין אנשים שאין להם שפה משותפת, למשל לצורכי סחר, והמבנה ואוצר המילים שלהן פשוטים ומצומצמים יחסית. אם שפה כזו, שפת פיג'ין, ממשיכה לשמש לאורך זמן, ונולדים ילדים שזוהי שפתם הראשונה, שפת האם שלהם, שפת הפיג'ין המוגבלת עשויה להשתכלל ולהפוך לשפה של ממש המשלבת מרכיבים של שפות המקור – שפה קריאולית.

בין שהן נוצרות בדרך זו ובין שהן נוצרות בדרך אחרת, כלומר בלי לעבור דרך שלב של שפת פיג'ין, שפות קריאוליות הן שפות מלאות, יש להן דוברים ילידיים – כלומר אנשים שזוהי שפת אמם – והן יכולות לשמש לכל צורכי החיים, אף כי לא תמיד הן אכן משמשות לכל המטרות האלה, כפי שנראה בהמשך.

רוב השפות הקריאוליות הקיימות כיום התפתחו במושבות מטעים אירופיות במאות ה-17 וה-18, בעיקר לצורכי תקשורת בין האירופים לבין עבדים ועובדים אחרים במטעים, וכן בין עבדים ועובדים שהובאו ממקומות שונים ולכן דיברו שפות שונות. כך התפתחו למשל הקריאולית ההאיטית המבוססת "מצד החתן", כלומר מצד השפה המערבית, על צרפתית; הקריאולית הג'מייקנית, הקריאולית ההוואית וטוק פיסין, המדוברת בפפואה ניו-גיניאה, המבוססות על אנגלית; וסְרָנָאן, אחת השפות הקריאוליות של סורינאם, המבוססת על אנגלית ומושפעת מאוד מהולנדית.

מי שמשווים את השפה הקריאולית לאחת משפות המוצא שלה, כגון אנגלית, עלולים לתפוס אותה כ"שגויה" משום שאינה מצייתת לכללי הדקדוק של שפת המוצא. אך השפה הקריאולית אינה מצייתת לכללים של שפת המוצא מכיוון שהיא שפה אחרת: שפה בפני עצמה, עם דקדוק עקבי משלה ואוצר מילים יציב משל עצמה.

שפות עבדים

בשל הנסיבות החברתיות והלשוניות שבהן נוצרו, רבות מהשפות הקריאוליות סובלות ממעמד חברתי נמוך. מן הצד הלשוני, אנשים נוטים לראות בהן "שפות נגזרות" או "מפושטות", למשל משום שאוצר המילים שלהן קטן יחסית (בטוק פיסין, לדוגמה, יש כ-2,000-1,500 מילים לעומת כמיליון באנגלית ו-75-80 אלף בעברית) ולעתים אף לא רואים אותן כשפות כלל, אלא כאנגלית (או צרפתית, או הולנדית) "מקולקלת", "bastard child" של שפות המוצא. הקריאולית ההוואית, למשל, זכתה בארצות הברית למעמד של שפה רק בשנת 2015 (נשים לב – לא למעמד של שפה רשמית, אלא למעמד של שפה בכלל). במובן זה, השפות הקריאוליות נחשבות נחותות בהשוואה לשפות "מקוריות" ו"אמיתיות" – לא רק בהשוואה לשפות מערביות, אלא גם בהשוואה לשפותיהם של התושבים המקוריים של ארצות שונות, שגם אם דובריהן סובלים מצורות מגוונות של דיכוי, אין ספק במעמד שלהן כשפות ותיקות ועשירות שיש בהן עניין בלשני רב.

סיבה שנייה למעמד החברתי הירוד היא ברורה – אלו הן שפותיהם של צאצאי עבדים ועובדי מטעים, האזורים שבהם מדברים אותן לרוב אינם עשירים, והדוברים האמידים והמשכילים יותר של השפות האלה דוברים בדרך כלל גם שפה אחרת שאינה קריאול.

ולבסוף, שפות אלה במקרים רבים אינן משמשות לכתיבת ספרות או לכתיבה בכלל, וגם גורם זה אחראי לדימוין כשפות נחותות או לא שפות "ממש". לקריאולית ההוואית, למשל, המבוססת על אנגלית, עדיין אין איות אחיד ומוסדר, וגם בטוק פיסין הכתיב האחיד עדיין אינו מובן מאליו, בין השאר בגלל מגוון הדיאלקטים.

ספרות בשפות קריאוליות, שפות קריאוליות בכתיבת ספרות

שפות קריאוליות אינן נמצאות בשימוש נרחב בכתיבת ספרות. הסיבות לכך ודאי ברורות למדי בשלב זה: מדובר בשפות צעירות, שמקורן בכמה מאות השנים האחרונות וקצתן אף הרבה פחות מזה, שצמחו כשפות דבורות שלרוב סבלו ממעמד נחות ולא שימשו, למשל, כשפות לימוד והוראה בבתי הספר. לרבות מהן מספר דוברים מצומצם – למשל, טוק פיסין, הלינגואה פרנקה של פפואה ניו-גיניאה ואחת מ-3 השפות הרשמיות שלה, מקורה במחצית השנייה של המאה ה-19, והיא משמשת, בהערכה גסה, 5-3 מיליון איש כשפה שנייה ורק כחצי מיליון איש כשפה ראשונה ועיקרית; מספר הדוברים של קריאולית ג'מייקנית הוא, בהערכה גסה, כ-3 מיליון איש.

חשוב לא פחות, הדוברים המשכילים של השפות האלה דוברים בדרך כלל עוד שפה, השפה האירופית, הקולוניאלית, שיש לה מעמד תרבותי מרכזי ומסורת ארוכה ועשירה כשפת ספרות. כתיבה בשפה האירופית גם עשויה להגיע לקהל רחב בהרבה מאשר שפה שיש לה כמה מיליוני דוברים בלבד, או אף פחות (ההתלבטויות האלה, בווריאציות ברורות, יישמעו לנו מוכרות מימי החייאת השפה העברית). כתיבה בשפה קריאולית אינה האפשרות הברורה והמתבקשת – אבל היא אמירה על זהות, ניכוס הכוח והמעמד הכרוכים במילה הכתובה, היא מנגישה ספרות לאנשים שזו שפת אמם, וכמובן היא גם אמירה פוליטית. מעניין לציין שיצירות הספרות הראשונות שנכתבו בטוק פיסין נכתבו דווקא על ידי אנשים שזו הייתה שפתם השנייה – כלומר כאמירה תרבותית ופוליטית, ולא משום שזו הייתה השפה שהיה להם טבעי ביותר להתבטא בה.

הבלשנית פרופ' סוזן רוֹמיין, במאמר מרתק בנושא זה, מתארת את אופי הכתיבה הספרותית בשפות קריאוליות, ובפרט בטוק פיסין ובקריאולית הוואית. במקרים רבים, הייצוג של שפות קריאוליות בספרות מתחיל ביצירות הכתובות בשפות הקולוניאליות, ושזורים בהן ביטויים וקטעי דיאלוגים בשפות הקריאוליות.

כתיבה ספרותית של יצירות שלמות בשפות הקריאוליות מתחילה בדרך כלל בסוגות הדומות יותר לדיבור, כגון שירה ודרמה, ואחר כך בסיפורים קצרים. לפי הבחנה מעניינת של רומיין, כתיבת רומן, הז'אנר הספרותי החדש (והמערבי) ביותר, היא מעוז אחרון של "קול האדון" ושל סמכות קולוניאלית, ודורשת אורך נשימה ומיומנות טכנית, למשל של מעבר בין זמנים ודמויות. לעומת זאת, שירה ודרמה נוטות להיות כתובות בגוף ראשון בהווה, צורת כתיבה שקשורה לחוויה סובייקטיבית ולרגשות אישיים. רומיין מבחינה שבמחזות בטוק פיסין, גם אם הדמויות, או כמה מהן, מתבטאות בטוק פיסין, הוראות הבימוי – "קולו" של המחזאי – הן באנגלית.

וטעימה קטנטונת

הקטע הקצרצר שלהלן לקוח מסיפור המופיע בספר  Lionheart Gal: Life Stories of Jamaican Women (1986) – סיפורים קצרים מחייהן של נשים ג'מייקניות. כאן תוכלו לראות ולשמוע הקראה של הסיפור כולו (הקטע המופיע כאן נמצא בדקה 3:55 עד דקה 4:20). בחרתי בדוגמה זו גם משום שלקריאולית ג'מייקנית יש טווח רחב של צורות, מכאלה שדובריהן ודוברי אנגלית כמעט אינם מסוגלים להבין אלה את אלה ועד צורות דומות מאוד לאנגלית סטנדרטית; הדוגמה שכאן דומה מספיק לאנגלית כדי שנוכל להבין אותה בקלות, ועם זאת קל להבחין בהבדלים לעומת אנגלית סטנדרטית. הנה הקטע (כמה מקומות שיש בהם עניין לשוני מיוחד מסומנים בקו):

ובתרגום חופשי, המשקף את התוכן בלבד, בלי ניסיון "לתרגם" את המאפיינים הלשוניים: "אף פעם לא התייחסנו ברצינות לאיגוד עובדים או לפוליטיקה. רק עבדנו וקיבלנו את התשלום של כמה שילינגים. אף פעם לא הבנו מה זו פוליטיקה. לא היו כל כך הרבה עיתונים ורדיו באותו זמן ואף פעם לא הבנו מה הסיבה לבעיות שלנו. אני תמיד אמרתי אז שהדבר הטוב היחיד שראיתי שיצא מפוליטיקה היה כשאבא מנלי נלחם והצליח לאפשר לילדה שחורה ללמוד בבית הספר סיינט הילדה, ששום ילדה שחורה לא יכלה ללמוד בו לפני כן."

כמה הארות להבנת הקטע הזה: pickney, בקריאולית ג'מייקנית ובשפות קאריביות אחרות, פירושה "ילד.ה", ומקורה במילה pickaninny, מילה מיושנת ופוגענית שפירושה "ילד שחור"; המילה נגזרה כנראה מהמילה  pequenino (פֶּקֶנִינוֹ) בפורטוגזית, צורת הקטנה של pequeno, "קטן". נורמן וושינגטון מנלי היה מדינאי ומנהיג עובדים ג'מייקני.

מבחינה לשונית, נשים לב לניסוחים כגון we never understand what cause we problem, לעומת, נאמר, we never understood what caused our problems באנגלית; או ל-St. Hilda's school, where no black pickney couldn't ben go first time בעוד שבאנגלית היינו אומרים למשל St. Hilda's school, where black girls had previously been denied access.

מוציאים לשון בפסח

בשפות קריאוליות, ובפרט בתהליכי ההיווצרות של מילים בהן, עסקתי מעט באחד הפרקים האהובים עליי בספרי "מוציאה לשון": "איך קוראים למרי ולבובי? שמות פרטיים שהפכו למילים". בפרק זה סיפרתי למשל איך הפך השם הפרטי "מרי" למילה שפירושה "אשה" בשפת טוק פיסין. וזוהי הזדמנות טובה לשתף ש"מוציאה לשון" נמכר בצומת ספרים במבצע המחמיא "רבי-מכר ב-25% הנחה", ושהוא מתנה מעולה לחג!

שיהיה לנו חג חירות שמח ובטוח.

הפוסט בעקבות פינתי היום בתוכנית "מה שכרוך".

3 תגובות
  1. מעניין מאוד. הכרתי מטבח קריאולי אבל לא שפות קריאוליות… הקטע שהבאת אכן נראה במבט ראשון כדיאלקט מוזר של אנגלית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: