דילוג לתוכן

אחות, אחות, בואי אצלי

ינואר 10, 2022

פינתי על סוגיות לשוניות בספרות בתוכנית הרדיו "מה שכרוך" (כאן, דקה 31) נפתחה היום עם השיר הזה, שכתבה סופרת הילדים והמו"לית ציפור פרומקין:

בשיר היפה הזה משך את תשומת לבי כפל המשמעות של המילה "אחות", בשורות שבהן האב השוכב בבית חולים מחפש סביבו את בני משפחתו: "איה אשתי, איה בניי, בתי? אין איש איתו זולת אחות – שאינה אחותו". יש כאן משחק בין שתי משמעויות של המילה "אחות": אחות במובן המשפחתי ואחות במובן המקצועי, אחות רחמנייה.

המילה "אחות" במובנה המשפחתי מקורה כמובן כבר בתנ"ך, למשל בספר בראשית (י"ב), שבו אברם מבקש מאשתו היפה שרי להעמיד פנים שהיא אחותו ("אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ"). לעומת זאת, המילה "אחות" במובן המקצועי, כמו מקצוע האחות עצמו, היא חדשה יחסית – בחיפוש מהיר מצאתי את הצירוף "אחות רחמנייה" בסיפור שהופיע בכתב העת העברי "הצפירה" בשנת 1893.

העובדה שהמילה במשמעותה המשפחתית, כלומר מי שהיא בת לאותם הורים, מציינת גם אשה העוסקת במקצוע הסיעוד, אינה ייחודית לעברית. נתבונן במילים שפירושן "אחות רחמנייה" בכמה שפות אחרות:

ברוסית: медсестра (מילולית: "אחות רפואית")

בגרמנית: Krankenschwester (מילולית: "אחות של חולים")

בצ'כית: zdravotní sestřička (מילולית: "אחות בריאות")

אפילו באנגלית, שבה המילה העיקרית המציינת אחות מקצועית היא nurse, שמקורה אחר (היא קרובה למשל לפעלים to nurture ו-to nourish, להזין, לטפח) קיימת, בעיקר באנגלית בריטית, גם המילה sister במשמעות "אחות רחמנייה", לרוב אחראית מחלקה.

המקור ההיסטורי של כפל המשמעות הזה הוא במילה "אחות" במשמעות נזירה, משום שמסדרים דתיים ובפרט נזירות עסקו בין השאר בטיפול בחולים (ראו למשל כאן וכאן), ו"אחות", sister, הוא כינוי לנזירה (בדומה ל"אב מנזר" ו"אם מנזר"). במלחמת קרים, למשל, שהייתה רגע חשוב בהיסטוריה של הסיעוד, נזירות-אחיות טיפלו בחיילים הפצועים מן הצבא הצרפתי ומן הצבא הרוסי, ופלורנס נייטינגייל יצאה לטפל בחיילים הפצועים האנגלים והאירים עם משלחת של אחיות ובהן נזירות מהמסדר הבריטי "אחיות הרחמים" (The Sisters of Mercy).

"אחות" היא אפוא מה שנקרא "מילה פוליסמית", כלומר מילה שיש לה כמה משמעויות שקשורות זו לזו והתפתחו מאותו מקור – במקרה זה, כפי שציין יובל בתוכנית, כולן משמעויות הקשורות לסוגים שונים של קִרבה. מלבד שלוש המשמעויות שכבר דיברנו עליהן – אחות במובנים של קרובת משפחה, אחות רחמנייה ונזירה – עוד משמעות של "אחות" היא ידידה, חברה או אהובה, כמו "אחותי" או "אחותי כלה" משיר השירים ("בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי… אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי, רַעְיָתִי, יוֹנָתִי, תַמָּתִי" ה א, ב). ולימים הופיע הצירוף "אחותי כלה" בשירו הנפלא של יענקלה רוטבליט "באתי אלייך".

ומכיוון שהתחלנו בכפל משמעות של המילה "אחות" בשיר היפה של ציפור פרומקין, נסיים בכפל משמעות אחר של אותה מילה בסיפור "הרופא וגרושתו" של עגנון. נזכיר שעגנון מספר בו על רופא שמתאהב באחות שעובדת לצידו, אשה מקסימה האהובה לא רק עליו אלא על כל המטופלים ואנשי הצוות. הרופא נושא את האחות לאשה, אך בסופו של דבר מתגרש ממנה, משום שקנאתו לה גוברת על אהבתו. הסיפור מסתיים במשפט הזה:

"פעמים בלילה זוקף אני עצמי ממיטתי כאותם החולים שטיפלה בהם ומושיט את שתי ידי וקורא אחות אחות בואי אצלי".

ציפור פרומקין היא המחברת של כמה ספרי ילדים, ובהם "ארוחת מלכים", "בישמה גונבת את הגבול" ו"הספרייה הניידת ממריאה", ואחת מצמד המייסדות של הוצאת "צילי", יחד עם המתרגמת לי עברון.

תודה לרוני הפנר על הדיון המועיל במהלך הכנת הפינה.

11 תגובות
  1. משה קלרטג permalink

    א. מה, אני הראשון?
    ב. שוב נהניתי.
    ג. לַסֵפֶר הבא: הסיפור מסתיים במשפט הזה:

    "פעמים בלילה זוקף אני עצמי ממיטתי כאותם החולים שטיפלה בהם ומושיט את שתי ידיי* וקורא אחות אחות בואי אצלי".
    ————————————-
    * איזושהי הערה על "ידיי". ידי. זה ברור?
    ג1. "הרופא וגרושתו" – ב"על כפות המנעול".
    ד. בהזדמנות חגיגית זאת: אנחנו לא נספר בגנותה של מינה, כדי לבוא לידי שבחה של בלומה."
    [עמוד 70 "על כפות המנעול" – באחת המהדורות]
    ד1. תהלה. הרבנית. אנחנו לא נספר בגנותה…

  2. איילה זמרוני permalink

    פוסט ממש מעניין. הרבה פעמים חשבתי על המילה אחות, והגעתי למסקנה דומה. ניסיתי לחשוב על עוד מילים כאלה, ומשום מה קפצה לי המילה יד, שגם לה יש משמעויות שונות, ונראה לי שהן נובעות מאותו מקור. מכל מלמדיי השכלתי. תודה שלומיתי, תבורכי

    • תודה רבה, איילה יקרה! עוד דוגמה למילה פוליסמית היא "ראש" – הראש שבגוף, החלק הקדמי או הראשון (ראש הטור), האחראי או המנהיג (ראש הצוות), כישרון ותבונה (ראש למתמטיקה), בעל חיים (עדר ובו שמונים ראש), חלק מרכזי (ראש דיו, ראש מנוע…).

      וכן, גם "יד" היא מילה פוליסמית: היד שבגוף ומכאן "יד" בקלפים, מצבת זיכרון, עזרה ("תני פה יד")…

      • Ayala permalink

        לפי רב-מילים גם עמוד, סידור, גרעין, וקרן

        ולדעתי אולי גם חבל (כאב) אם כי הניקוד לא זהה

        • היי איילה, אכן! אבל במקרה של "חבל" אלה שתי מילים נפרדות שמקורן שונה, כפי שבאמת מעיד הניקוד.

      • משה קלרטג permalink

        ראש? ומה עם ראשה? 🙂

  3. מעניין כרגיל… תמיד ידעתי שהאחיות בעבר היו נזירות, אבל לא קישרתי את המילים

    • תודה, מוטי! הקשר אכן אינו מובן מאליו. למשל, אם נסתכל על הכינוי "הדודות של הוועד למען החייל", הוא מתאר נשים שעוסקות בסוג מסוים של טיפול (במקרה זה לא מדובר במקצוע אלא בהתנדבות) ונגזר ישירות מהמילה במובנה המשפחתי (כלומר, המתנדבות של הוועד למען החייל מטפלות בחיילים כאילו היו דודות שלהם).

      כלומר, היווצרות המילה "אחות (רחמנייה)" דווקא דרך הכינוי לנזירה, מסיבות היסטוריות, היא בהחלט מסלול מעניין ולא טריוויאלי.

  4. רשומה נהדרת, שלומית!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: