דילוג לתוכן

חייזר מרשרש: מילים שיצאו מספרים

נובמבר 12, 2021

השבוע שוחחתי שוב עם מיה סלע ויובל אביבי המקסימים בפינתי "מוציאה לשון", שעוסקת בלשון בספרות, בתוכנית הרדיו והפודקאסט "מה שכרוך". דיברנו על מילים שהגיעו לעולם בתוך יצירה ספרותית – כמה מהן בעברית וכמה בשפות אחרות.

את התוכנית תוכלו לשמוע כאן; הפינה שלי, "מוציאה לשון", מתחילה בדקה 25:00 (שימו לב לאות הפתיחה החמוד של הפינה).

"על דעת איש לא עלה לשאול מילה זו: בת מי את?"

בדרך כלל, המילים שאנו משתמשות ומשתמשים בהן נכנסות לספרים; אך לעיתים קורה גם ההפך, ומילים חדשות נטבעות לראשונה ביצירה ספרותית ויוצאות ומצטרפות לשפת היומיום. מעניין לשים לב שמילים שהגיעו אלינו כך אינן כולן חידושים של סופרות וסופרים דווקא: "צבא הספרות העברי", כפי שהבחין הסופר דרור משעני, כולל גם עורכות, מתרגמים, חוקרות ומבקרים – במקרים רבים ביותר מכובע אחד.

את הפועל "רשרש", למשל, חידש לנו לא אחר מאשר ביאליק, שבחר לא להשתמש בו לראשונה ביצירה שלו, אלא דווקא בסיפור שערך. וכך סיפר ביאליק על תולדות המילה הזאת במכתב משנת 1922, שהופיע בכתב העת "הדואר" וציטוט מתוכו מופיע באתר האקדמיה ללשון העברית:

"המלים החדשות שמצאת במעשי ידי – לא חדשתין בכוונה, לשמן, אלא הן נתחדשו לי מאליהן, בתוך כתיבה, ולצורך. ואולם יותר ממה שמצאת במעשי ידי שלי, נתחדש ונשתקע משלי במעשי ידיהם של אחרים, שנערכו ותוקנו על ידי – בתור עורך 'השילוח' ו'מוריה' – או שנתרגמו על ידי מלשונות לעז, אם בשמי המפורש ואם בעלום שמי. כמובן, איש זר לא יוכל לעמוד על אלה, לפי שלא ידע מה של המחבר ומה של העורך. ודע, שאני משתמט מלהשתמש בחדושי לשון אפילו משל עצמי, אלא אני מבליעם במעשי ידיהם של אחרים תחלה ומניח להם להשתרש בספרות, ואחר כך, לאחר שיפוג קצת חדושם, אני מכניסם שוב תחת כנפי, ואף זו בקושי, כמהסס וחוכך בדבר.

הנה הפעל 'רשרש', למשל, שאני אני הפושע הוא שחדשתיו, – פשוט בדיתיו מן הלב, אל נא ייסרני אלהים, – והבלעתיו ראשונה באחד מספורי שוֹפמן שנערכו על ידי ב'השילוח' בווארשא. ומה תמהתי בראותי מקץ שבועים לצאת המחברת והנה פשט שימושה של מלה זו כמעט בכל כתבי הסופרים של הזמן ההוא: ברנר, שופמן עצמו, ואפילו סוקולוב במאמר ראשי ב'הצפירה' בשורה הראשונה ממש – כלם התחילו פתאם ברשרוש מרשרשים. מקץ ירח ימים והנה קנתה לה מלה זו מקום מכובד גם בשיריהם של חשובי המשוררים, כשמעונוביץ ועוד. על דעת אחד מהם לא עלתה לבדוק אחרי מולדתה ומוצאה של מלה זו ולשאול אותה: בת מי את?".

דבר המבקר

פועל שימושי אחר, "להתקרנף", נוצר בעקבות הצגת המחזה "קרנפים" של אז'ן יונסקו בתיאטרון חיפה בשנת 1962, בתרגומו של נסים אלוני. מעניין להבחין שהפועל "להתקרנף" אינו מצוי ככל הנראה בתרגום המחזה עצמו, אלא הופיע בביקורות שנכתבו עליו בעיתונות – אני מצאתי אותו למשל בביקורת בעיתון "הבוקר", 4 במאי 1962, בחתימת "ב.ק." (אולי ברוך קרוא, שהיה עיתונאי ועורך ספרותי של "הבוקר" במשך שנים רבות, ובכללן שנה זו).

המילה "שקדייה" היא כנראה חידוש של המשורר והסופר לוין קיפניס, שהופיע לראשונה בשירו "לשנה טובה, שקדייה" (תרע"ט). והמילה "חייזר" היא חידוש לשוני של המתרגם עמוס גפן, ראשון המתרגמים של מדע בדיוני מודרני לעברית.

מעיר השדים לאוטופיה

"אודיסיאה" היא כמובן שמו של האפוס הידוע של הומרוס (המאה ה-8 או ה-9 לפנה"ס), המספר על מסעו רב הסכנות של אודיסאוס. ומכאן באנגלית (וגם בעברית) – מסע גדול גדוש הרפתקאות.

ידועה מאוד היא גם המילה "אוטופיה", שטבע סר תומס מוֹר (More) בספרו בשם זה משנת 1516. אוטופיה של מור היא ארץ אידאלית דמיונית, ופירוש השם על פי רכיביו ביוונית הוא "שום מקום" (ou פירושו "לא", topos – מקום). מכאן כיום גם "דיסטופיה", חברה דמיונית בלתי צודקת, של פחד ואומללות, לרוב בעתיד; לפי מילון מריאם ובסטר, "דיסטופיה" נכנסה לשימוש בסביבות שנת 1950.

המילה pandemonium באנגלית היא המצאה של ג'ון מילטון בספרו Paradise Lost, "גן העדן האבוד", שראה אור ב-1667 (שנה אחרי השריפה הגדולה בלונדון!). כאשר חשבתי על מקבילה עברית למילה הזאת, עלה בדעתי הצירוף "מהומת אלוהים" – חלופה משעשעת משום ש"פנדמוניום" של מילטון היא עיר הבירה של השדים בשאול. מילטון, כמובן, יצר את השם מהתחילית הלטינית pan, "כל", ומהמילה הלטינית daemonium, רוח רעה או שֵד.

ונקנח במילה שהיא אולי הידועה ביותר בהקשר זה: המילה "רובוט", שטבע הסופר הצ'כי קארל צ'אפק. "רובוט" נגזרה מ"רובוטה", בצ'כית עבודה מתישה או עבדות, והרובוטים של צ'אפק הופיעו במחזה שלו בשם R.U.R. – "הרובוטים האוניברסליים של רוסום" (Rossum’s Universal Robots) – משנת 1920. הרובוטים שבמחזה הם אנדרואידים, דמויי-אדם, שמשרתים את בני האדם ולבסוף מורדים בהם ומשמידים את האנושות.

פגשנו כאן אם כן חבורה מכובדת של מילים שהופיעו לראשונה בשירים, באפוסים, במחזות ובסיפורים על פני תקופה של כמעט 3,000 שנה. מילים אלה הן כמובן רק חלק קטן מכלל המילים החדשות שנוצרו על ידי סופרים ומשוררים (ומתרגמים ועורכים) – אך רובן נשארו על הדפים, בגבולותיה של אותה יצירה, ולא פרשו כנפיים והפכו לחלק אינטגרלי מן השפה. יהיה מעניין לראות באילו עוד מילים כאלה נזכה בעתיד.

בציטוט ממכתבו של ביאליק מילאתי מעט את הכתיב במקומות אחדים, למען קלות הקריאה.

תודה רבה לכל מי שתרמו דוגמאות לעניין זה בדיון בפייסבוק, ובייחוד לדפנה לוי, לרמי שלהבת, לאהרן האופטמן, לרונן ביתן ולמני פורת.

וכדאי לשים לב – בעם עובד מוכרים עכשיו את ספרי "מוציאה לשון" (וכמובן גם ספרים אחרים…) בהנחה נאה ביותר.

10 תגובות
  1. Ayala permalink

    אכן, מעניין ומסקרן – למצוא עוד דוגמאות

  2. מעניין כרגיל 🙂
    אני נזכרתי כמובן בקישון שהמציא את הפארטצ'ים, לגמוז, לדקטר ובוודאי עוד מילים

    • תודה רבה, מוטי!

      קישון כתב כמובן את "פרטאצ'יה אהובתי", אבל "פרטאץ'" להבנתי היא מילה ביידיש, לעומת "לגמוז" שהיא אכן יצירה של קישון.

      "לדקטר" – מילה נהדרת.

  3. אילנה פריד permalink

    גב' עוזיאל היקרה. אני קוראת את הבלוג שלך בעניין רב אבל אינני יכולה לשמוע פודקאסטים. האוזניים שלי מקולקלות וגם הטכנולוגיות החדישות ביותר לא מאפשרות לי לשמוע פודקאסטים. אפשר לתמלל את השיחה שלך על מילים מומצאות? לאחרונה גיליתי מילה מומצאת באנגלית oobleck. חפשי ותמצאי. משעשע ביותר

    • אילנה פריד היקרה – תודה רבה לך! לא הכרתי את oobleck – נפלא. לטובת שאר הנוכחים, משתפת שזו מילה שהמציא דוקטור סוס ופירושה "חומר ירוק דמיוני", ובעקבות דוקטור סוס, כמה דוקטורים מהסוג הסטנדרטי יותר העניקו את השם לנוזל לא-ניוטוני שאכן קיים במציאות:

      https://en.wikipedia.org/wiki/Non-Newtonian_fluid#Oobleck

      תמלול של הפודקאסט "מה שכרוך" יהיה דבר מעולה; אמנם, לצערי כרגע אין תמלול כזה, אבל בנוגע לפינה שלי המצב טוב יחסית, כיוון שאני מעלה כאן (כפי שעשיתי בפוסט הזה) את כל התוכן שאני מציגה בפינה. עם זאת, זו כמובן איננה השיחה עצמה עם התגובות והשאלות של מיה ויובל. אנסה לראות אם אוכל ליצור תמליל של השיחה בעזרת תוכנה כלשהי.

      ושוב תודה רבה!

  4. גלי; permalink

    לא בדיוק אותה קטגוריה, ובכל זאת – ״סיפור קפקאי״ הוא כבר מזמן לא רק סיפור מאת קפקא. 🙂
    הציטוט של ביאליק פשוט משובב נפש!
    ובהזדמנות זו – תודה על כל הפוסטים המעניינים והמחכימים שלך. אני קוראת פה כבר זמן מה ונהנית למדי, והנה נקרתה בדרכי גם סיבה טובה מספיק כדי להגיב. 🙂

  5. Moshe Redlich permalink

    כמו תמיר מעניין ומחכים .. תודות חענוג היה לקרוא את המכתב של ביאליק. שפה נהדרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: