דילוג לתוכן

מתי "המרת המטבע" של התרגום יוצרת לנו רווח?

אוקטובר 13, 2021

מזל טוב לנו – השבוע עלתה פינה חדשה שלי על לשון בספרות ב"מה שכרוך" עם מיה סלע ויובל אביבי המקסימים ברדיו כאן תרבות. הפינה נקראת "מוציאה לשון", בהתאמה לספר, ותתקיים בימי שני מדי שבועיים.

בקישור הזה תוכלו לשמוע את הופעת הבכורה של הפינה (החל מדקה 28), ועוד דברים מרתקים כגון מה זה NFT, כלומר איך יוצרים את "הילת המקור" הידועה של ולטר בנימין כשמדובר בנכסים דיגיטליים. תודה רבה למיה, ליובל ולמפיקה המשובחת תמר בנימין.

מתרגמות ומתרגמים כחלפני כספים

בפינה הפעם עסקנו בפתרונות תרגום שבהם המעבר משפה לשפה שדרג את המקור. מיד נשאלת כמובן השאלה – מה זה שדרוג, או שיפור, של המקור? כיום מקובל שהמטרה של תרגום היא לשקף את המקור באופן נאמן ככל האפשר, במגבלות השפה והתרבות. אם המקור חוזר על עצמו, אם הוא עילג, לא ברור, סקסיסטי – זה, ככלל, מה שצריך להיות גם בתרגום.

אבל תרגום מאבד בהכרח חלק מתכונותיו של המקור. למשל עמימות מגדרית: באנגלית אפשר לכתוב למשל a nurse, או a group of nurses, בלי להבהיר אם מדובר באח או באחות, או באחים או באחיות. או מינוח מקצועי מפורט שקיים בשפת המקור, אבל אינו קיים בשפת היעד – למשל מינוח עשיר בתחום האופנה או הנשק או הימאות, שקיים באנגלית ופחות קיים בעברית. תיאור יפה של ה"אובדן הבלתי נמנע" הזה מצאתי עכשיו בספר "מקצועות של אחרים" של פרימו לוי, בתרגומו של יונתן פיין. פרימו לוי מתאר זאת כך: "אובדן בלתי-נמנע, כמו זה של אדם שהולך לחלפן כספים".

לפיכך, לעיתים נחמד כשהתרגום מצליח גם להוסיף משהו ליצירה, שלא היה בה במקור ובכל זאת הוא נאמן לרוחה ולסגנונה. ליקטתי לנו כמה דוגמאות יפות מסוג זה, והתמקדתי בדוגמאות שבהן המאפיינים של השפה עצמה אחראים לחלק מ"תוספת הערך", לצד כישרונם של המתרגם או המתרגמת.

על חוות החיות, נשרים ועיניים במקומות מפתיעים בגוף

דוגמה ידועה היא התרגום לעברית של משפט מתוך "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול: "All animals are equal, but some animals are more equal than others". התרגום המקובל לעברית הוא "כל החיות שוות, אבל יש חיות ששוות יותר". המשפט המקורי אבסורדי מבחינה לשונית, כיוון שאי-אפשר להיות “more equal than others”; בעברית, לעומת זאת, המילה "שווה" כוללת גם את המשמעות של worth, ולכן תרגום פשוט יוצר משפט עברי שאינו אבסורדי אלא להפך, תקין וברור מאוד, וכולל טוויסט ציני במשמעות המילה – מ"שווה" במשמעות "שוויון" ל"שווה" במשמעות "ערך". כמובן, אפשר לטעון שתרגום נאמן היה יוצר משפט אבסורדי גם בעברית, אך קשה להתעלם מתוספת הערך שהשפה העברית יוצרת כאן כמעט מאליה.

דוגמה יפה אחרת הציג בפניי רמי שלהבת, עורך מגזין המדע הבדיוני "בלי פאניקה". רמי פרסם בזמנו סיפור מדע בדיוני הומוריסטי של הסופר צ'רלס קולמן פינלי (Finlay), בתרגום ענבר גרינשטיין. הסיפור מתחיל בכך שהגיבור מחליט לעבור השתלה של עין בישבן, ומבין שזה לא היה צעד נבון. הסיפור עוסק בנקמה, ושמו במקור הוא An Eye for an Eye. זהו כמובן "עין תחת עין" שלנו מהתנ"ך (שמות כא כד). הסופר היה מאושר מאוד לגלות מהן בדיוק המשמעויות של המילה "תחת" בעברית.

שתי דוגמאות אחרות הן שמות של ספרים: Fairy School Drop-out של מרדית באדג'ר הפך בעברית ל"עפה מבית ספר לפיות". בעברית "עפים" מבית הספר ולא "נופלים", וכך התאפשרה ההברקה הזאת של המתרגמת מאירה פירון. והספר The Mark of Athena מסדרת "גיבורי האולימפוס" של ריק ריירדן הפך, בתרגום לעברית של המתרגמת יעל אכמון, ל"אות אתנה", כלומר הרוויח אליטרציה, צלילים חוזרים ערבים לאוזן.

עוד דוגמה היא מתרגום הסיפור "עץ השיער" (The Hair Tree) של מֶרי דה מורגן. מרית בן-ישראל, עכשיו מרית ג"ץ, העניקה לסיפור תרגום שטרם ראה אור ושתוכלו לקרוא בבלוג שלה, "עיר האושר". הדמות שבלב הסיפור היא מלכה שנשר רשע גורם לה לאבד את שערה היפהפה, הידוע בממלכה כולה. המלכה שוקעת בצער ובבושה, וגיבור יוצא לחפש מרפא שיחזיר את השיער האבוד.

הנשר הרשע הוא במקור eagle, עוף ששמו העברי התקני הוא כיום עיט. אך לאורך תולדותיה של העברית, נקרא העוף הזה לסירוגין "עיט" או "נשר", ומרית ג"ץ בחרה כאן במילה "נשר" (כמו בתרגום המקובל של The Eagle has landed בתוכנית החלל האמריקאית – "הנשר נחת", ולא "העיט"). התוצאה היא קשר יפה בין הנשר לבין נשירת השיער.

וכדי להוסיף שמחה, מרי דה מורגן מציינת את גונו המדויק של שערה היפה של המלכה: כמו עלה יבש של עץ אשור, beech. "אשור" בעברית (אך לא באנגלית) דומה מאוד ל"אושר", ושערה של המלכה אכן מסמל ומגלם את אושרה.

עוד דוגמה היא מתרגום של יעל אכמון לספר אחר של ריק ריירדן, "גורלו של אפולו: הנבואה האפלה". האל אפולו סובל מאמנזיה ואינו זוכר את שמו, מלבד העובדה שהוא מתחיל באל"ף.

"'קוראים לי מג,' היא הסבירה לי.

'כן! כן, כמובן. תודה. ואני –'

'אידיוט.'

'המממ. זה באל"ף, נכון, אבל אני לא חושב… אה! זאת היתה בדיחה.'

'ממש לא. אבל קוראים לך אפולו.'"

המעבר לעברית, שבה "אידיוט" מתחיל באותה אות כמו "אפולו", אִפשֵר לאכמון להוסיף את הבדיחה הזאת, שהיא מאוד ברוח הכתיבה של ריירדן. בהחלטה כזו דרושים כמובן זהירות ושיקול דעת, אבל בספר כמו של ריירדן, המשופע בבדיחות ובהתחכמויות מילוליות, נדרש תרגום יצירתי, היודע לתת הברקות משלו כפיצוי על מה שלקחה פעולת התרגום.

ובכיוון ההפוך: השדרוג שלא קרה

ולסיום דוגמה בכיוון ההפוך, כלומר בתרגום מעברית, שדווקא לא קרתה – ובעיניי קצת חבל, אם כי ודאי היו לכך סיבות. ספרו של אשכול נבו "שלוש קומות" נקרא באנגלית The Reasonable Person. ברור מדוע לא תרגמו את השם כ-Three Stories: המשמעות המתבקשת של שם זה היא פשוט "שלושה סיפורים", והמשמעות של "קומות" הייתה הולכת לאיבוד. אך היה אפשר לתרגם אותו כ-A Three-Story Building, בניין של שלוש קומות וגם בניין של שלושה סיפורים, באיות האמריקאי של storey, וכך גם לשמור על שמו המקורי של הספר וגם לשדרג אותו.

תודה לעמיתי יונתן אור-סתיו, שהצביע על הדוגמה היפה של "שלוש קומות".

22 תגובות
  1. שאול permalink

    ברכות על הפינה ברדיו, איזה יופי!

    שימי לב שנשמה לך סגירת המרכאות בסוף הביטוי "עין תחת עין".

    • תודה רבה, שאול, ותודה רבה גם על המרכאות שסגרת לי!

    • יאיר permalink

      תודו שזה קשה אם לא בלתי אפשרי, אבל התרגום המופלא של אליעזר כרמי לסיפורי דיימון ראניון, משביח לא אחת את המקור. כך בשמות הגיבורים, ואפילו בהמצאת המשכנע במקום equaliser לאקדח. ומי שזוכר את הנוהג הטיפוגראפי של כרמי, התרגום שלו מ ד ה י ם .

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    כמו תמיד, מקצועי, מרתק, ומהנה!

  3. איילה permalink

    קראתי את הפוסט, וגם האזנתי בקשב לדברייך ברדיו. היה ממש מעניין. אגב תרגומים, פרופ' זיוה שמיר מתרגמת מדי שבוע בחן רב, שירים שכתבו מיטב המשוררים האמריקאים, האנגלים, הצרפתים, ומפרסמת אותם בעיתון האינטרנטי של אהוד בן-עזר. לא פעם, נראה, שהתרגומים שלה משדרגים את השירים.

    • תודה רבה, איילה!

      תוכלי אולי לתת פה קישור לדוגמה לאחד התרגומים האלה? הצצתי קצת בכמה מהגיליונות (המרתקים), ולא מצאתי…

  4. Moshe Redlich permalink

    ברכותיי על הפינה ברדיו.
    מעניין ומחכים, תודה.
    לדעתי תרגום טוב מצריך שליטה מעולה בשתי השפות ווירטואוזיות לשונית.

  5. יפה מאוד. לא חשבתי על הדוגמאות שהבאת והכרתי. כעת אני מעריך אותן יותר…
    ברכות לתכנית החדשה

  6. הלנה מגר-טלמור permalink

    אכן, מצטרפת למברייך לרגל הפינה החדשה.
    ותודה על רשומה נפלאה ומרתקת. ומעוררת מחשבה גם בקרב עורכי התרגום.

  7. נפלא!
    וברכות על הפינה!

  8. שמחה שקפצתי לביקור בעקבות ההמלצה.
    נהניתי מאד והעשרתי.
    תודה.

  9. Shimon Rottenberg permalink

    נהדר! היה כיף לקרוא 🙂

  10. אל רום permalink

    ומה בנוגע למילה להכיל שהגיע מ contain באנגלית ומשמעותו control or restrain או בעברית להשתלט, להגביל ובעברית הפכו את זה ל "אפשר לחיות עם זה"
    ול default שזה ממש מחדל שהפך להיות ברירת מחדל

Trackbacks & Pingbacks

  1. אסתי חוזה בכוכבים (סיפור לשבת) – החיים שלי (או של אחרים)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: