דילוג לתוכן

תנו לי שי"ן!

אוקטובר 1, 2021

קראו בקול את המילים האלה: "שרך", "שידוד מערכות", "שומה עליכם", "השחיתות פושה במערכת". קראתם? עד שתגיעו לסוף הרשומה, אולי תגלו שהגיתם אחת מהן בצורה לא נכונה, או לפחות לא תקנית. כמו כן תגלו גם חלק מהסיבה לכך, וגם שאתם בחברה טובה.

ימין ושמאל רק שי"ן ושי"ן

כפי שוודאי הבחנתם, בכל המילים המודגשות שלמעלה מופיעה האות שי"ן. איזו שי"ן? או. כידוע לכולנו, האות העברית שי"ן מציינת שני הגאים שונים: האחד, כמו במילה "שיר", מסומן בנקודה קטנה מימין ומעל לאות – שי"ן ימנית (שׁ). האחר, כמו במילה "עשתה", מסומן בנקודה קטנה משמאל ומעל לאות – שי"ן שמאלית (שׂ).

אך הסימון הזה, שנועד להבהיר לנו איזו משתי השי"נין לפנינו ואיך עלינו להגות אותה, מופיע על פי רוב רק בטקסטים מנוקדים – ורוב הטקסטים שאנו קוראים אינם מנוקדים. לפיכך נוצרה תופעה מעניינת: למילים מסוימות יש בפועל שתי הגיות שונות. חלק מהציבור אומר למשל "שָׁרָךְ" וחלקו – "שָׂ‎רָךְ" (בדוגמה זו, ההגייה הנכונה או התקנית היא "שָׁרָךְ"). נזכיר להלן כמה מילים כאלה.

מי ומי במבלבלות

נתחיל באחת המפתיעות ביותר. הפועל "פושה" מציין התרחבות והתפשטות, בעיקר של תופעה שלילית, כמו בדוגמה "השחיתות פושה במערכת". רבים מאוד הוגים את המילה הזאת ב-sh, אבל ההגייה הנכונה, כלומר זו המופיעה במקורות ובמילונים, היא דווקא ב-s. ראו למשל בפסוק הזה, שעוסק בבידוד של חולי צרעת והוא ממש ברוח הקורונה: "וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו, לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר, וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית" (ויקרא יג ה).

כמה מביניכם ודאי זוכרים את הצמד "שְׂדֵרָה" ו"כֶּבֶשׁ המטוס", המופיע על דפי ספרי הטרי מוציאה לשון. רבים הוגים את המילה "שדרה" ב-sh, אף שהיא קשורה דווקא ל"סדר", ואת "כבש" ב-s, אף שאינו קשור לכבשים אלא דווקא ל"כביש" (ובעניין "כֶּבֶשׁ המטוס", נמצא מי שהשווה והעלה ל"כבס המטוש" – תודה, יפתח בריל).

"שְׁדֵמָה", כלומר שדה או אדמה מעובדת, נכתבת בשי"ן ימנית (sh), אך רבים הוגים אותה דווקא ב-s. ייתכן שאחד הגורמים לכך הוא היכרות עם הצורה התקנית "שְׂדֵרָה", ויצירת אנלוגיה מוטעית בין שתי המילים.

המילה "שִׂדּוּד", כלומר פירור ופירוק של שכבת הקרקע העליונה לקראת שתילה או זריעה, קשורה כמובן ל"שָׂדֶה" ונהגית בהתאם. אבל ל"שִׁדּוּד מערכות" אין קשר ל"שָׂדֶה" אלא דווקא ל"שׁוֹד". הפועל "לְשׁוֹדֵד" פירושו להחריב ולקחת בכוח ("אׇהֳלִי שֻׁדָּד וְכׇל מֵיתָרַי נִתָּקוּ" – ירמיהו י, כ), ו"שִׁדּוּד מערכות" פירושו שינוי יסודי ומהפכני של פני הדברים.

עוד מילה מבלבלת היא "שָׁרָךְ", שרבים הוגים אותה ב-s, אולי בגלל התמונה המנטלית של עלים ארוכים המשתרכים על הקרקע.

הצירוף "שְׁתוּם עַיִן" מופיע בתנ"ך בפרק אחד, במשמעות עלומה למדי, אך כיום מקובל להשתמש בו במשמעות של "עיוור בעין אחת". הקישור האסוציאטיבי ל"סתום" הוביל כנראה להגיית המילה כאילו היא כתובה בשי"ן שמאלית.

המילה "חֲשׂוּךְ", בצירופים כגון "חֲשׂוּכֵי ילדים" או "מחלה חֲשׂוּכַת מרפא", פירושה "מחוסר" או "נטול". הפועל "לַחְשֹׂךְ" פירושו לעכב, למנוע, כגון בביטויים "לא חָשְׂכָה ממנה דבר" – מילאה את כל משאלותיה – או בספר בראשית, "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" (כב, יב). "לַחְשֹׂךְ" קרוב במשמעותו ובמקורו ל"לחסוך", אך הביטויים השכיחים "חשוכי ילדים" ו"חשוך מרפא", הנושאים קונוטציה שלילית, מתקשרים כנראה אסוציאטיבית דווקא ל"חֹשֶׁךְ". האסוציאציה הזאת, המצטרפת כפי שהסברנו לשי"ן הלא-מנוקדת הדו-משמעית, מובילה אנשים רבים להגות "חשוך ילדים" או "חשוכת מרפא" דווקא ב-שׁ (sh).

ונחתום בצמד נחמד של ביטויים הקשורים זה לזה: "בְּשׂוֹם שֶׂכֶל", שפירושו "בתבונה ובשיקול דעת", ו"שׂוּמָה עָלָיו", כלומר הוא צריך, מוטל עליו. שניהם קשורים לפועל "לָשִׂים": "שׂוֹם שֶׂכֶל" דומה בתוכנו ובצורתו ל"תשומת לב" ו"שׂוּמָה עָלָיו" קשור ל"משימה", וגם אותם יש לכתוב ולהגות בשי"ן שמאלית.

תודה לכל מי שהצטרפו לדיון בסוגיית השי"נין בפייסבוק ותרמו דוגמאות, דעות, ציטוטים והברקות.

29 תגובות
  1. יאיר permalink

    ממש חלום וsברו

  2. הלנה מגר-טלמור permalink

    איזו רשומה נפלאה! תודה.

    (וגם התגובה הראשונה נהדרת 🙂 )

  3. אלקנה permalink

    הכֶּבֶשׁ מופיע לראשונה בתנ"ך (דהי"ב) והוא עלייה משופעת למזבח. הוא נקרא כך משום שהיו דוחסים/כובשים את האדמה (או כל חומר אחר) שממנה היה עשוי (בדומה לכְּבִישׁ, אבל הכֶּבֶשׁ תמיד משופע והכביש לא). בימינו קוראים לכך רַמְפָּה ואין צורך שהגישה המשופעת תהיה מלאה. לכן יש כבשׁ המטוס וכן כבשׁ באחד מסוגי הנגמ"שים (החיילים קראו לנגמ"ש, באופן לא־רשמי, "זלדה"), שבו ניתן להוריד את הדופן האחורי, כך שהחיילים יוכלו לרדת מהמנגמ"ש ולעלות אליו בצורה קלה יותר. בעוונותיי, בשירותי הצבאי עשיתי זאת פעמים רבות.

    כֶּבֶשׁ נוסף הוא ירק כבוש (שהיום קוראים לו "חמוצים"). אמי המנוחה סיפרה לי שכמעט בכל בית במקום מגוריה (בגולה. לא בישראל) היו ממלאים חביות עם ירקות ומעל לחבית הניחו אבן כבדה, שהיתה כובשת את הירקות. מעניין מי היה אוכל את הכֶּבֶשׁ השישה־עשר.

    מִלה נוספת ששמעתי לאחרונה בהגייה משובשת היא מְשׂוּרָה. מלה זו היתה נהוגה בסידור טקסטים בשיטת הדפוס שקדמה למחשב (יציקות העופרת). היה זה מכשיר קטן ובו היו מסדרים כמה שורות, שלאחר־מכן היו מועברות לעימוד. לפני זמן־מה שמעתי פודקאסט שבו הדובר קרא למכשיר מְשׁוּרָה וטען שהמכשיר נקרא כך משום שהיו מסדרים בו שורות טקסט. הגייתו היתה שגויה, כמובן, משום שהמלה מופיעה בתנ"ך במקומות אחדים ואנו מכירים את הגיית מְשׂורָה מתחומים אחרים, למשל: מתחום הכימיה.

  4. joseph snir permalink

    כמי ששמו שניר אני אוכל מרורים עם השין השמאלית. רוב האנשים לא יודעים בכלל
    שיש אות כזאת "אז אתה מתכוון סניר" ? היא השאלה החוזרת…רשימה נחמדה מאוד.

    • היי יוסי, אפשר להתנחם בכך ש"שניר" שם מקסים, גם נחל וגם הר החרמון.

      מכל מקום שי"ן שמאלית וסמ"ך אכן מתחלפות ביניהן, ויש מילים רבות שיש להן או היו להן שני כתיבים מקובלים, אחד בשי"ן שמאלית ואחד בסמ"ך: לחשוך ולחסוך, לפרוש ולפרוס, לתפוס ולתפוס, חרש וחרס, אפילו סכין ושכין.

      תודה!

  5. משה קלרטג permalink

    שוב נהניתי.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    ואני הייתי מוסיף ללא כחל וסרק?או שרק?שהדי במרומים או סעדי במרומים מי נימצא שם אגב הערבית עונה על כול הספקות כחל או שרק בערבית שרק שמו של צבע אדםדם מילה קשורה הרוח שרקיה כלומר מזרחית הכיוון שארק סעדי או שהדי קשורים במילה שהיד = עד כלומר עדי במרומים לא משענתי ובשיר השירים ערשינו רעננה קשור לשם המקום ברצועת עזה אל עריש = סוכות

    • בהחלט, "שרק/סרק" במובן של צבע אדום לאיפור היא בדיוק דוגמה לעניין זה, ובאמת מזל שהערבית, הארמית, האכדית ושאר בנות המשפחה באות לעזרתנו. בייחוד האכדית, יפה ששפה מתה מתגייסת להושיט ככה עזרה.

  7. מוטי דיסקין permalink

    מילים יחדאיות בתנך שמשמען הטשטש עם השנים מתחוורות בעזרת הערביתכגון המילה נעתם ארץ והמילה פיד! ופיד שנהם מי יידע

  8. אלקנה permalink

    וכיצד הגו את השין השמאלית? הרי לא הגיוני להוסיף לכתב סימן שיבוטא כמו סימן שכבר קיים. זהו בזבוז. חוקרי השפה העברית הגיעו למסקנה שאכן הגיית השין השמאלית היתה שונה מן הסמ"ך. כמה חוקרים הגיעו למסקנה כי ההגייה היתה בין שין ימנית לסמ"ך, בדומה להגייה המרוקאית. הם נסמכו בעיקר מהקלטות של זקני עדות שונות, שהקפידו להגות את ההגיים לפי המסורת, בעת הקריאה בתנ"ך.

    • אה, בהחלט. ההנחה המקובלת היא ששי"ן שמאלית וסמ"ך ייצגו בעבר שני עיצורים שונים. ההתחלפות השכיחה ביניהן (מניתי כמה דוגמאות בתגובה ליוסי למעלה) – וזאת כבר במקרא, ובייחוד בספרים המאוחרים – מעידה על התקרבות או על התלכדות של ההגייה, וכיום מבחינת רובנו אלה שני סימנים שמציינים אותו הגה, כמו תי"ו וטי"ת.

      אבל (כמו לגבי התי"ו והטי"ת) מתברר שעד היום יש קבוצות שהגייתן מבחינה בין סמ"ך לשי"ן שמאלית.

      הנה משהו בנושא, מאמרו של פרופ' אמנון שפירא "ממדבר שי"ן – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן"

      יש ללחוץ כדי לגשת אל acad26-pages-6-8.pdf

  9. אילן סלע permalink

    מאלף ומעלף.
    תודה רבה שלומית שהארת.
    נדע ונשכח כדרכם של שורשים שכבר השתרשו

  10. מוטי דיסקין permalink

    המשתמש האנונמי זה אני שוב מוטי דיסקין הנהנה להציף מילים מערבית לו רשי ידע ערבית כמו חכמי ספרד היה לו קל יותר להבים כמו הפרוש שלו למילה נעתם ארץ לו ידע שבערבית עתמה משמעה חושך כן גם בערברית השורש עתם =החשיך

  11. תודה על ההסברים. ב"שרך" טעיתי הרבה שנים אבל בסופו של דבר גיליתי את טעותי. כעת אני מגלה שטעיתי גם בכמה מילים אחרות…

  12. Ayala permalink

    שאפו לשופרא של פוסט

  13. איליה קמינסקי permalink

    אחלה פוסט!
    יותר מחצי עובדות ממנו לא היו ידועות לי.
    אומנם אני נהנה מהפוסטים שלך גם כשהם לא מחדשים לי הרבה – פשוט בגלל שהם כתובים כל כך יפה.
    תודה!

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    כתבתי תגובה, ונעלמה (הרשת עושה לי ארשת) – אז בקיצור: בשנות עבודתי כעורכת לשון תיקנתי רבות מושגים כמו "שכיבות שמיכה", "השגת גבול" ואפילו "שעון העיר" (שפה קשה). מזכירה, שביידיש ת' ללא דגש מבוטאת כ-ס. כמה דוגמאות: שאבעס (שבת), מעיישעס (מעשיות), צורעס (צרות), ואמי ז"ל, עד שלמדה עברית (מילדיה) נסעה לביקור ב-פסח תקווה (פתח תקווה). שבוע טוב

    • "הרשת עושה לי ארשת" – אהבתי.

      התופעה שאת מצביעה עליה קשורה אף היא לשי"ן השמאלית ולהגייה כסמ"ך, אך מזווית שונה מעט: לא איך הוגים עיצור מסוים שמסומן באות שי"ן (כלומר אם זו שי"ן ימנית או שמאלית, s או sh) אלא מהי האות האחראית לצליל s מסוים (כלומר אם זו שי"ן שמאלית או סמ"ך).

      "שעון העיר" – נהדר, ואם הכוונה ל"ביג בן" הוא אכן שעון העיר (לונדון)!

      "פסח תקווה" היא שדרוג מקסים : )

      שבוע טוב ומבורך!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: