אוצר המילים של יום הכיפורים

היום, ערב יום הכיפורים, שמחתי להתארח בתוכניתם של יגאל גואטה ועומר בן רובי ב"כאן ב" כדי לשוחח על מילים הקשורות ליום המיוחד הזה. בשיחתנו עסקנו במילים ובביטויים "שעיר לעזאזל" ומכאן "עזאזל", "יום הכיפורים של…", "תרנגול כפרות", "כפרה עליך" וחברתה "כפרה", ו"נעילה". על כל אלה תוכלו עכשיו לקרוא כאן, ואת הקלטת התוכנית תוכלו לשמוע כאן (השיחה איתי מתחילה בדקה 9).

"שעיר לעזאזל"

ביטוי מעניין ושימושי הקשור ביום הכיפורים הוא "שעיר לעזאזל". "שָׂעִיר" בהקשר זה הוא פשוט "תיש": "שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים" (ויקרא טז, ה). לְמה נועדו השניים? "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל […] וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יׇעֳמַד חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה" (טז ח, י).

השעיר האחד מועלה קורבן חטאת, כלומר קורבן שנועד לכפר על חטאים; ואילו האחר משתתף בטקס יוצא דופן, חריג למדי ביהדות: "וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי (ידו) [יָדָיו] עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי, וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כׇּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כׇּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם, וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה: וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כׇּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה, וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר (ויקרא טז כא-כב).

הכהן מעמיס אפוא את כל חטאי בני ישראל על ראשו של תיש, ושולח אותו אל המדבר. כך נוצר הביטוי השימושי מאוד "שעיר לעזאזל" – מישהו שתולים בו את האשמה בפשעי אחרים.

"עזאזל"

ומה בעניין ה"עזאזל"? מילה זו מופיעה במקרא רק שלוש פעמים, כולן בפרק הזה, ואינה ברורה ביותר. נציג כאן כמה מהפירושים שהוצעו לה.

על פי פירוש אחד, המילה "עֲזָאזֵל" מציינת את השעיר עצמו ומורכבת מן המילה "עֵז" ומן הפועל הארמי "אֲזַל", שפירושו "הָלַךְ". כלומר: "עֲזָאזֵל" היא עֵז-אֲזַל – העז, וליתר דיוק התיש, הלך (אל המדבר). ייתכן גם שהמילה כולה, או רק חלקה השני, קשורים למילה האכדית azlu, שפירושה עז בר.

לחלופין, ייתכן ש"עֲזָאזֵל" הוא שם של צוק במדבר יהודה. כך גורס למשל פרופ' קדרי ב"מילון העברית המקראית". בתלמוד הבבלי נאמר: "תנו רבנן: עזאזל – שיהא עז וקשה […] תניא אידך: עזאזל – קשה שבהרים" (יומא סז ע"ב). על פי פירוש זה, "עזאזל" הוא שם מקום במדבר המורכב מן המילים "עַז" ו"אֵל", המציינות חוזק וקושי.

על פי פירוש שלישי, "עֲזָאזֵל" הוא שם של שד, מלאך חבלה, על פי ההקבלה שיוצר הטקסט: "גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל". גם אם משמעות זו לא הייתה המשמעות המקורית שספר "ויקרא" התכוון אליה, המילה בהחלט רכשה אותה בהמשך: מלאך רע הנקרא לסירוגין "עֲזָאֵל" ו"עֲזָזֵאל" מופיע בספר חנוך, אחד הספרים החיצוניים, ודמות דומה בשם "עזזאל" מופיעה באחת ממגילות מדבר יהודה. הנה למשל קטע מפרק נד בספר חנוך:

"תרנגול כפרות"

מן השעיר לעזאזל של תקופת בית המקדש נגזר כנראה, לימים, מנהג תרנגול הכפרות – יש המסובבים תרנגול מעל לראש ואומרים "זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום". לאחר מכן שוחטים את התרנגול ועושים ממנו סעודה לעניים. הדמיון לשעיר המקראי ברור – חיה שמעמיסים עליה את חטאיהם של בני אדם.

בדומה לביטוי "שעיר לעזאזל", גם הביטוי "תרנגול כפרות" או "תרנגול לכפרות" מציין את מי שהפך לקורבן בשל חטאיו של אחר. כך למשל אביבה ונועם שליט, הוריו של גלעד שליט, הפגינו בשנת 2010 עם השלט "חייל צה"ל אינו תרנגול כפרות – אל תזרקו על גלעד את כל החטאים".

תרנגול הכפרות הוחלף כיום במידה רבה בסכום כסף הניתן לצדקה, ובעבר היה גם מנהג להשתמש למטרה זו בצמחים.

"יום הכיפורים של…"

"בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה" (כזכור, כאשר ניסן היה החודש הראשון, תשרי היה השביעי).

הצירוף "יום הכיפורים", שבמשמעותו הדתית מציין יום של "עינוי הנפש" כדי לכפר על חטאים, קיבל רובד נוסף בעקבות מלחמת יום הכיפורים; וכיום הביטוי "יום הכיפורים של – ", כגון "יום הכיפורים של הסוקרים" או "יום הכיפורים של השב"ס", מציין כישלון קשה, בעיקר בעקבות יוהרה ותפיסות שגויות שלא נבדקו כראוי. כך או כך, זהו יום של חשבון נפש.

"כפרה עליך" ובקיצור "כפרה"

מן הכפרה של יום הכיפורים נגזר כמובן גם הביטוי "שיהיה לכפרה", הנאמר בעקבות אובדן או נזק, כביכול מתוך תקווה שהנזק הזה יבוא במקום נזק אחר וגדול יותר שלא יתרחש. מכאן גם הביטוי האוהב "שאהיה כפרתך" ומילת החיבה "כפרה".

"נעילה"

נעילה היא כמובן סגירה במנעול, גם בתנ"ך ("וַיִּקְרָא אֶת נַעֲרוֹ מְשָׁרְתוֹ וַיֹּאמֶר שִׁלְחוּ נָא אֶת זֹאת מֵעָלַי הַחוּצָה, וּנְעֹל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ" שמואל ב יג יז). "תפילת נעילה" היא התפילה האחרונה ביום כיפור, וכנראה נאמרה תחילה בעת נעילת שערי ההיכל בבית המקדש בתום עבודת יום הכיפורים. בהמשך קיבל השם את המשמעות של "נעילת שערי שמים" בתום יום הכיפורים (ירושלמי, ברכות א ד). ובהשאלה, "נעילה" היא סיום וחתימה של אירוע, כגון "נעילת האסיפה".

•

תודה רבה ליגאל גואטה ולעומר בן רובי על ההזמנה להתארח בתוכניתם המרתקת בערב יום הכיפורים ועל השיחה הנעימה, וגמר חתימה טובה לכולנו.