רחוב דרך המלך 1

חדר כושר בשרון שנקרא "קורפוס", רחוב שנקרא "דרך המלך": בשני המקרים, השם נוצר בתהליך בעל סימטריה מקסימה.

"קורפוס" בלטינית פירושו "גוף" (ומכאן המונח המשפטי habeas corpus, הוראה להביא אדם כלוא לבית המשפט פיזית, "בגופו", כדי לדון בחוקיות המעצר). כיום המילה "קורפוס" משמשת בעיקר כמטאפורה: "גוף" של טקסטים, למשל כלל היצירות של סופר או סופרת או לצורך מחקר בלשני.

"דרך המלך" הוא שמה של דרך מסחר עתיקה באזורנו, שהובילה מאילת לדמשק דרך אדום ("אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר, בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ" – במדבר כא, כב). דרכים ראשיות באחריות ממלכתית היו כמובן גם באזורים אחרים בעולם, וכך אנו מוצאים דרכים בשמות דומים גם בפרס העתיקה, בחבל קוויבק בקנדה ועוד. בעברית הפכה "דרך המלך" לביטוי, ומכיוון שדרך המלך ההיסטורית הייתה דרך ראשית וסלולה היטב, "דרך המלך" המטאפורית היא אופן הפעולה העיקרי והמקובל, או שאין בו מכשולים ועיכובים ("המשק הישראלי עלה על דרך המלך").

גם "קורפוס" וגם "דרך המלך" עברו אפוא תהליך של הפשטה והחלו לשמש בעיקר באופן מטאפורי. ואילו כאן, בחדר הכושר "קורפוס" וברחוב "דרך המלך", שבה והתרחשה קונקרטיזציה של שני המושגים המופשטים האלה: חדר כושר לגוף ממש ודרך המלך כדרך ממש (הנקראת כך משום שהיא עוברת בתוואי ההיסטורי של "דרך הסולטן" העותומאנית).

האם אפשר לחשוב על עוד מילים או ביטויים שעברו תהליך דומה? הסופרת והמאיירת רונית דינצמן הוסיפה דוגמה מקסימה – חנות נעליים אורתופדיות בשם "עקב אכילס". אמו של אכילס הגיבור טבלה אותו כידוע בנהר השאוֹל סטיקס, וכך הפכה אותו לחסין מכל פגיעה, פרט לעקבו, שבו אחזה בזמן הטבילה. הביטוי "עקב אכילס" פירושו אפוא נקודת תורפה. הבחירה בו כשם לחנות נעליים אורתופדיות, בדומה ל"קורפוס" כשם לחדר כושר, מחזירה את הצירוף למשמעותו המקורית, הלא-מושאלת: לא נקודת תורפה באופן כללי, אלא מקום בעייתי ברגל ממש, שכאן אפשר למצוא לו פתרון.