דילוג לתוכן

גרב: זכר וגם נקבה

יוני 28, 2021

שנים של תיקוני "גרב אדומה" ל"גרב אדום" באו לפתע אל קיצן. בישיבה של מליאת האקדמיה ללשון העברית לפני ימים אחדים (ישיבה שעא) התקבלה החלטה קצרצרה אך חשובה:

בסוגיית הגרב ומינו.ה יש לי עניין מיוחד, בגלל הפוסט הזה שכתבתי ב-2014, על נימוקים היסטוריים ולשוניים לשימוש ב"גרב" בלשון נקבה. הפוסט כלל את הציטוט הזה מספרו של הבלשן והלשונאי יצחק אבינרי "יד הלשון":

"עכשיו שהגרב נתחדשה בימינו, ואין מקורות קדמונים שיעידו על מינה, יש לכאורה לנטות לצד הזכר, שכן רוב השמות ממשקל זה (ארז, בגד וכו') לשון זכר הם. ואולם נוטה אני להכריע לצד נקבה. ושלושה טעמים עמי: 1) רבים השמות במשקל גרב, שלשון נקבה הם בעיקר: אבן, ארץ, בטן, גפן, חרב, נפש, עצם … 2) הנעל אף היא לשון נקבה, ואל נזלזל בסמיכות הגרב לרגל ולנעל. 3) אחרון אחרון – השימוש הנהוג: כמעט הכול משתמשים בגרב בלשון נקבה, הן בדיבור והן בספרות. והואיל ושימוש זה יש לו גם טעם דקדוקי וגם טעם פסיכולוגי – אין לאסרו".

הנכונות של אבינרי להבין את ה"טעם הדקדוקי וגם הטעם הפסיכולוגי" לבחירה הזאת של דוברי העברית, במקום לסווג אותה כטעות, הייתה מרשימה בעיניי, ובכל זאת סיימתי במילים "איני סבורה שמישהו ישנה היום את מינו של הגרב". והנה, האקדמיה ללשון הכריזה על הגרב כ"זכר או נקבה", ואף בחרה להביא בהודעתה על כך בדיוק את הציטוט הזה של אבינרי. אף על פי כן נוע תנוע (הגרב).

"גרב" מצטרפת אפוא לקבוצה קטנה ויוקרתית של מילים שהן גם ממין זכר וגם ממין נקבה, כגון "סכין" ו"מטבע". מזל טוב.

18 תגובות
  1. הילה permalink

    חבל, זה היה מאוד נוח כשהסברתי לילד ש"גרב" זה כמו "גבר", לשון זכר. אבל נראה לי שבן הזוג חשב שהתכוונתי ההיפך, ש"גבר" הוא כמו "גרב" ונעלב מאוד 🙂

  2. שלומית permalink

    רציתי לשאול אותך האם ״שינויי השפה העברית״ מקובלים על האקדמיה ללשון. דוגמאות – 1 הפיכת הגיית בניין הפעיל מ hif’il ל hef’il (על ידי רוב כתבי ערוץ 12) 2 הגיית זמן עתיד ״אני יגיד לך״ במקום ״אני אגיד לך״, (כלומר כל מה שלמדנו על אותיות איתן בעתיד לא קיים)… ו״אימוץ״ מאנגלית כמו ״זה מרגיש לי״ או ״זה מתכתב עם״… אודה על התייחסותך. שלומית זדור

    • שלום שלומית, תודה על שאלתך. האקדמיה ללשון קובעת אם צורות שונות הן תקניות, אם לאו, על פי התאמתן לכללי הדקדוק ולדרכי הגזירה המאפיינים את העברית וכן על פי תקדימים, כלומר אם המילה או הצורה הופיעו בטקסטים עבריים שונים ובאיזו תדירות (כלומר: אם זוהי "דרך המלך" של השפה או צורה חריגה).

      hef’il ו"אני יגיד" אינן תקניות; אשר לצורות שאולות כגון "זה מתכתב עם", האקדמיה ללשון נוטה להגדיר אותן כבחירה סגנונית שהיא אינה מתערבת בה.

      במבט רחב יותר, התגובה הציבורית על ההחלטה בעניין מין הגרב היא בעיניי דוגמה אופיינית ליחס האמביוולנטי של הציבור לאקדמיה ללשון. לאקדמיה יש סמכות חוקית מעטה מאוד; עקרונית, הציבור הרחב וכן הוצאות הספרים, העיתונים וכן הלאה היו יכולים להתעלם ממנה לחלוטין. בפועל, לרבים יש עניין רב בשאלה "איך נכון לומר", והאקדמיה ללשון היא כתובת מצוינת לשאלות כאלה, גם משום שהיא חוקרת סוגיות לשוניות ומציגה את הממצאים בצורה בהירה ומפורטת וגם משום שהיא מקבלת החלטות – שאפשר לאמצן או לא, אבל הן נקודת מוצא מצוינת לדיון. ולאנשי מקצוע, כגון עורכי לשון, החלטות האקדמיה – דוגמה מובהקת היא כללי הכתיב המלא שלה – יוצרות מערכת כללים נוחה שאפשר להשתמש בה כנקודת מוצא ואז להחליט היכן חורגים ממנה ומתאימים לצרכינו.

      מן הצד האחר, האקדמיה ללשון מספקת לרבים אפשרות נוחה להרגיש נועזים ומרדניים, בבחינת האקדמיה החליטה, בטח היא תגיד לנו מה לומר, חחחח.

      בשורה התחתונה, אפשר לומר שהאקדמיה ללשון עונה היטב על צורכיהן של שתי הקבוצות 🙂

      • שלומית זדור permalink

        ובתכלס, איך מביאים את כל ה״גאונים״ מערוצי הטלוויזיה והרדיו לדבר עברית אלמנטרית? לדעת שזמן עתיד גוף ראשון מתחיל ב א׳ וה י׳ היא לגוף שלישי? ולהגות נכון את בניין הפעיל (כי זה ממש משגע)? נראה שמהאקדמיה לא תבוא הישועה. מנסיוני, לשאלתי מדוע אומרים היום ״הנשים ילכו״ ולא ״תלכנה״ נעניתי ש״הנוער מתקשה בזה וצריך להוריד קצת את הרמה כדי להקל…״ והערה קטנה לסיום, ״וודאי״ ולא ״בטח״…

        • שלומית יקרה, בעניין "הנשים ילכו", יש לכך תקדימים במקרא, למשל מגילת אסתר א, כ: "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן". קשה אפוא לפסול צורה זו.

          האמירה "האקדמיה החליטה, בטח היא תגיד לנו מה לומר, חחחח" נועדה לבטא את תחושותיהם של מי שחפצים להתנער מהאקדמיה ללשון ומהעברית התקנית. מכאן גם החחחח וגם הבטח 🙂

          מכל מקום, אפשר להגיע מכאן למבט רחב יותר על הסוגיה: שפות משתנות, גם וכמובן העברית, במהלך תקופת המקרא ואחריה. ובמבט עוד יותר רחב: כולנו היינו רוצים לפעמים שהזולת יתנהג וידבר לפי טעמנו. לא תמיד זה קורה… 🙂

        • שלומית זדור permalink

          חן חן על תשובתך. נראה שאני מן סוג של דון קישוט שנלחם בטחנות רוח ומסרב לקבל את הרס השפה על ידי דפנה ליאלים וגיא פלגים כאלה שחוזרים על אותן טעויות גסות ערב ערב ומנחילים את העברית הקלוקלת לדור הבא. 😉

  3. מזל טוב לגרב…

    • חגיגה רצינית – הידיעה הגיעה עד ל-YNET. ובצדק. מקווה לכתוב בזמן הקרוב על העניין הרב שההחלטה הזאת עוררה, ומה הוא אומר.

  4. yairfe permalink

    בהחלטת האקדמיה ללשון יש לא מעט groove

  5. Zvika Agmon permalink

    ועכשיו מה?
    יבוא תורם של העצמים (עצמות?) שבסעיף 1) ?
    ואחר-כך תורן של האופניים החשמליות? 😦

    • שלום צביקה, מעניין שהזכרת דווקא את המילה "עצם", שכפי שהבחנת בעצמך, היא ממילא גם זכר וגם נקבה, אך צורות הזכר והנקבה קיבלו משמעויות שונות, קשורות אך נפרדות: "עצם" נקבה – כל אחת מעצמות גופנו, כגון "עצם הירך היא עצם ארוכה"; "עצם" זכר – דברים בעולם, כגון "הנפש היא עצם רוחני". ובדוגמה יפה זו, לכל אחת מהן יש גם צורת ריבוי שונה: עצמות ועצמים.

      אשר לאופניים, אני מבינה שהתכוונת לשאלה רטורית, אבל בכל זאת לא אגזול מעצמי את ההנאה לדון בה ולציין ש"אופניים", ספציפית, היא צורת זוגי (כלומר צורה המציינת צמד, כמו מכנסיים, אוזניים ועיניים, אף שאפשר להשתמש בהן גם כדי לציין יותר משני פריטים). ול"אופניים" – כמו ל"עיניים" ו"ידיים" ובניגוד נניח ל"מאזניים" – יש גם צורת יחיד חיה וקיימת, אוֹפַן. ומכיוון ש"אוֹפַן" הוא בהחלט זכר, יש קושי מסוים ש"אופניים" יהיו גם זכר וגם נקבה – אם כי גם פה יש תקדים: "פן" הוא זכר כמובן, ובכל זאת "פנים" הן גם זכר רבים וגם נקבה רבים.

      שאלות מעניינות 🙂 אבל אם נחזור בכל זאת לשאלה המקורית שלך, "ועכשיו מה" – האקדמיה צריכה הרי לאזן בין נאמנות לצורות מרכזיות וותיקות בשפה לבין השינויים המתחוללים בה. הרי אף אחד מאיתנו אינו יכול וגם אינו רוצה לדבר עברית מקראית…

      • Zvika Agmon permalink

        וזהו עצם העניין: האקדמיה מפליאה להתיר שימוש במילים שמופיעות במקרא,
        גם אם היום הן אמורות להיחשב שגויות. לדוגמה, שיניתי (נו"ן צרויה) או ניסיתי
        (סמ"ך צרויה). אז אני נחשב ל"טהרן" משום שהאישור הזה מפריע לי?
        תודה רבה.

Trackbacks & Pingbacks

  1. גרב בן או גרב בת? |

להגיב על הילה לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: