דילוג לתוכן

הפתרון המהיר לחידת היוניסקס

דצמבר 26, 2020

בימים האחרונים החריפו הטונים בדיון העוסק בשפה שוויונית מגדרית, ובפרט בשפה לא-ממוגדרת. כתיבה שוויונית מגדרית נועדה לכלול נשים וגברים בצורה שווה ומנכיחה – למשל "שלום לכולן ולכולם", או בהקשרים ובציבורים מסוימים – "שלום לכולם.ן" ואף "שלום לכולםן". כתיבה לא-ממוגדרת נועדה להשיג את המטרה הזאת בדרך שאפתנית במיוחד, כשמדובר בעברית – להתנסח באופן ניטרלי, בצורות שאינן לשון זכר ואינן לשון נקבה, למשל "נא לאכול את הקרם לפני העוגייה" או בעזרת מילים שאפשר לקרוא אותן בשתי דרכים כשאינן מנוקדות, למשל "חשיבה לוגית תוביל אותך מ־A ל־B. הדמיון ייקח אותך לכל מקום". לאחרונה גיליתי שאני זקוקה לפנייה לא-ממוגדרת למטרה נוספת ומעשית מאוד; וכשהרהרתי בכך, הבנתי שהמטרה המעשית הזאת היא בעצם חלק מהתמונה הכוללת. אבל לא נקדים את המאוחר.

היי ליר, ספיר, אופיר

במסגרת העבודה עם אחד מלקוחותיי, אני עורכת טקסטים קצרים בנושאים מדעיים. אחרי העריכה מגיע תורם של הכותבת או הכותב לעבור על הטקסט, וכדי שיעשו זאת נחוץ מייל בנוסח "שלום רפאלה, מצורף הטקסט הערוך, אנא עברי עליו ועדכני אותי כשתסיימי". מכיוון שהכותבות והכותבים רבים ומתחלפים, ואולי גם בהשפעת סטטיסטיקת השמות של המילניאלז, גיליתי שאני עוצרת שוב ושוב כדי לחפש את הכותבים בקובץ הכותבים או בגוגל ולבדוק אם עמית, רוני, אריאל, עומר, אור או גל שאני כותבת אליהם כרגע הם בנים או בנות – או גרוע מזה, לא חושבת לבדוק ומקבלת תשובה משועשעת בנוסח "זה באמת מבלבל, אבל אני ליר בן" (או ספיר בן, או אופיר בת, לפי העניין).

כדי לקצר את התהליך, בחרתי לפעמים בנוסח ניטרלי: "מצורף הנוסח הערוך, אשמח לעדכון בסיום הסבב שלך". תוך כדי כך תהיתי על המצב הזה, שבו קשה לדעת את המגדר של אדם לפי השם – ובכל זאת, במידה רבה, השפה דורשת מאיתנו לדעת אותו. קצת מנג'ס, ובלשונם של הילדים, "לא פייר". מנין נובעת אי-ההתאמה הזאת?

שמות יוניסקס, פניית יוניסקס

בעבר כבר הזכרנו כאן את דבריו הידועים של הבלשן רומן יאקובסון, "ההבדל המהותי בין שפות אינו במה שהן יכולות לבטא, אלא במה שהן חייבות לבטא". למשל, אנגלית מאפשרת לנו לדבר על child באופן כללי, ואילו עברית מחייבת אותנו לדבר על ילד או על ילדה. מעניין להסתכל על כתיבת מכתב, או מייל, מבחינה זו: הדקדוק העברי מחייב אותנו כמובן לבחור בין "קראי ועדכני" ל"קרא ועדכן". גם פנייה רשמית בנוסח "גב' כהן" או "מר כהן" מחייבת אותנו לבחור בין פנייה לאשה לפנייה לגבר – כלומר לבדוק, לדעת ולהיות ערים למגדר של הנמען, בניגוד, למשל, לגיל או למעמד האישי: אני יכולה לכתוב לטל או ליובל בלי לדעת אם הם בני עשרים או בני שישים, נשואות או רווקות, אבל את המגדר צריך לדעת ("אנא עדכני אותי כשתסיימי") – אף שאין לו שום קשר לנושא המייל (ידיעת מדע) וגם אם זו הפעם הראשונה והאחרונה שנהיה בקשר.

הערניים שבין הקוראים ודאי הספיקו לומר בינתיים "רגע, באנגלית (ובשפות אחרות) יש גם פנייה שונה לאשה רווקה או נשואה". נכון, כמובן: באנגלית קיימות צורות הפנייה miss ו-Mrs לנשים לא-נשואות ולנשים נשואות, בהתאמה; צורת הפנייה Ms (מיז) נוצרה ומחליפה אותן במידה זו או אחרת בדיוק מסיבה זו – שבסיטואציות רבות, מצבה המשפחתי של אשה אינו ידוע ואינו רלוונטי. ומכיוון שבסיטואציות רבות, גם המגדר אינו ידוע או אינו רלוונטי, נוצרה גם הצורה Mx, המתאימה לשני המגדרים ולכן נוחה לשימוש גם לאַ-בינאריים.

ריבוי שמות היוניסקס מבטא במידה רבה את התפיסה הזאת בדיוק: שההבחנה בין נשים לגברים אינה מהותית לרוב עיסוקינו בחיים, ולכן גם ההבחנה בין "שמות של בנים" ל"שמות של בנות" אינה מהותית, ואולי אפילו אינה רצויה. הבחירה בנוסח ניטרלי – "אשמח לעדכון בסיום הסבב שלך" – מיישבת את הפער בין המידע שבידינו למידע הנחוץ לפנייה; ולכן היא לא רק קיצור דרך נוח, אלא גם יש בה משהו נכון עקרונית. או בקיצור: שמות יוניסקס, פניית יוניסקס. ובאה לציון גאולה.

 

22 תגובות
  1. יורם permalink

    אנא עברו על הטקסט ועדכנו אותי כשתסיימו

    • היי, יורם. "קראו", "פתרו" וכו' הוא פתרון מצוין כשפונים לקבוצה, אפילו מופשטת: גם אם אני קוראת ספר לבדי, אני יכולה לתפוס את עצמי כחלק מכלל הקוראים, ולכן "בפרק הבא תפגשו…" ייראה לי טבעי. אבל מייל אישי לכותב או לכותבת שכתוב בו "עברו ועדכנו" יהיה מוזר ומבלבל, ועלול לגרום לגל, או לדניאל או לעמית, לנסות להבין מי עוד אמור לטפל בחומר…

      • יורם permalink

        אם את ממהר את יכול תמיד לכתוב בגוף הקצר יותר. אם אתה לא ממהרת כתבי בגוף הארוכה יותר. אם זה מפריעה למישהו זו בעיה שלו

  2. מאיר עוזיאל permalink

    מאמר חשוב. מצב שהשפה העתיקה שלנו חייבת לחפש ולמצוא לו דרכי עידכון. בינתיים אנחנו עדיין ללא פתרון. נבוכים ומביכים.

  3. פנייה נייטרלית היא מצויינת לטעמי, אבל הניסיון להכניס פנייה לזכר ונקבה באותה מילה – כמו "בנים.ות" נראה לי מאולץ ולא נעים

    • היי מוטי, מודה שגם לי זה נשמע קצת מאולץ (כנראה כי לפחות כרגע זה באמת מאולץ…) ולפעמים גם קצת מעצבן, תלוי כנראה מי משתמשים בזה.

      פנייה ניטרלית היא באמת מצוינת, אבל יש לה גם חסרונות: היא לא אישית ("בבקשה לעדכן בסיום", "אשמח לעדכון בסיום הסבב שלך" לעומת "אנא עדכן אותי כשתסיים"…). ושנית, פתרונות כמו "כולם וכולן", "כולם.ן" ו"בנים.ות" נהנים מהיתרון שברגע שבחרת בהם אפשר לרוץ איתם ולכתוב הכל, במהירות. כדי להגיע לפנייה ניטרלית צריך גם מיומנות וגם לעצור למצוא פתרונות שוב ושוב במהלך הכתיבה, אין דרך אחת שמתאימה לכל מצב. לכן פנייה ניטרלית בעברית, עם הכלים הלשוניים שקיימים כיום, היא קצת לוליינות שצריך להיות מוכנים ומסוגלים לעסוק בה, לא משהו שזמין לכל מי שצריך או צריכה לכתוב הודעה בשם הוועד נניח…

  4. Zvika Agmon permalink

    תודה רבה.
    ובהמשך ישר לדברייך: מה שלי מפריע מאוד הוא השימוש שאינו מתאים
    בצורה א.נשים או אתם.ן (ועוד כיוצא באלה).
    לע"ד, אי אפשר להציע פתרונות לבעיה (הצורך לציין מגדר בפועל או בתואר)
    על-ידי מבני לשון פיראטיים. את הדיון (ואולי גם ההחלטה, אם נגיע בעתיד
    לכך) צריכים לקיים (ולקבל) אנשים שמומחיותם בלשון העברית ובתולדותיה
    רבה ומבוססת.
    שנה אזרחית טובה, ובריאות שלמה.

    • היי צביקה, תודה רבה לך!
      הדרכים ששפה הולכת בהן נסללות בסופו של דבר על ידי הדוברות והדוברים, כמובן בהשפעת אנשים וגופים שמנסחים ומציגים נורמות – כמו הוצאות ספרים, עיתונים ובישראל, האקדמיה ללשון. ידוע למי ניתנה הנבואה, וקשה לדעת אם צורות כמו "אתם.ן" יהיו בשימוש נרחב בעוד אי-אלו שנים, או לא. יהיה מעניין לראות! אבל בלי ספק הן מגבירות את המודעות לסוגיה.
      שנה אזרחית טובה ומתוקה, ושפע בריאות!

  5. איילה זמרוני permalink

    שאלת תם: מדוע לא לשאול את מעסיקייך – מי הכותב בבקשה?

    ולכל מגדר: אודה לך על מעבר על הטקסט/מאמר/מחקר – ועדכונו בהתאם
    או אודה לך על… הארות/הערות יתקבלו בברכה.

    • היי, איילה! מה שלומך?
      הנוסח שהצעת כמובן מצוין, תודה!
      כמעט תמיד אני יכולה למצוא אם מדובר בכותבת או בכותב תוך דקה או שתיים. אבל אלה דקה או שתיים שאני מעדיפה להקדיש למשהו אחר, והעיקר – היה מעניין בעיניי, מבחינה חברתית, הפער הזה בין מה שמצפים או רוצים שנדע משני כיוונים שונים, השמות שאומרים "זה לא חשוב" והשפה עצמה שאומרת "זה כן חשוב" 🙂

  6. גם לדומם יש בעברית זכר ונקבה.מה שלא קיים בדרך כלל בשפות אחרות

    • שלום, זהר! לגמרי, החלוקה של מילים המציינות דוממים בעברית לזכר ונקבה היא אחד הדברים המאתגרים למי שלומדים עברית (ולא רוכשים אותה כפעוטות). אבל היא לא יחידה במינה במובן הזה: גם בצרפתית ובגרמנית למשל יש זכר ונקבה, וכמובן בשפות שמיות כמו ארמית וערבית. למעשה, מינים דקדוקיים קיימים בקצת יותר ממחצית מהשפות הידועות – ומעניין להבחין שלא תמיד הם כוללים קטגוריות של "זכר" ו"נקבה"!
      בשפות שונות יש מינים דקדוקיים, כלומר קבוצות של שמות עצם שצריך להתאים אליהם את הצורה של מילים אחרות, שהמשותף להם הוא די מגוון: למשל מין דקדוקי של מילים שמציינות דברי מאכל, מילים שמציינות דברים חשובים, או נוזלים, או מילים שמתחילות בצליל מסוים 🙂
      https://hakoret-harishona.com/2020/08/30/%d7%91%d7%9c%d7%99-%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%94-20-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%95%d6%bc%d7%9c%d6%b8%d7%94/

  7. Nimrod Erez permalink

    יש לי רעיון שאיני יודע אם עלה אי פעם. להוסיף אות לאלף בית המציינת כי זה
    עבור שני המגדרים.

    On Sat, Dec 26, 2020, 4:09 PM הקוראת הראשונה: שלומית עוזיאל, עורכת לשון

    • שלום נמרוד, רעיון לא רע בכלל. באנגלית כבר יש התחלה של פתרון כזה, אף שהם צריכים אותו הרבה פחות מאיתנו: נוסף על Mx שנועד להחליף את הקבוצה Mr, Mrs, Ms, miss, ישנה גם המילה latinx (הוגים: לטינֶקס) שמציינת גבר או אשה ממוצא לטיני, כלומר יכולה להחליף את latina ואת latino. ההיגיון של השימוש ב-X הוא המשמעות המתמטית שלה כנעלם, משהו לא ידוע.
      יהיה מעניין לנסות משהו כזה בעברית (אולי כבר יש ולא מוכר לי…).
      https://www.dictionary.com/e/letter-x-gender-neutral-language/

  8. Tali Koster permalink

    אני ניתקלת בקושי בכל פעם שאני מפנה מטופלים לרופא מטפל? רופאה מטפלת? .. שנים הפנתי לרופא מטפל.. כיום זה כמובן לא ראוי, במיוחד שיש יותר רופאות מרופאים. אז אפשר לשאול, אפשר לבדוק אך הכל גוזל זמן .. אני בוחרת בצורה הלא אלגנטית של רופא.ת ילדים .. (לדוגמא) או רופאת ילדים ושהרופאים בחבורה יתמודדו..

    • היי טלי, ראשית ובאיחור קל, יום הולדת שמח!
      זו באמת סיטואציה מאוד דומה בכך שזה אדם אחד ואפשר לבדוק, אבל כמו שכתבת, זה גוזל זמן… "רופאת…" ו"רופא.ת" נראות לי באמת האפשרויות הטובות ביותר. וברור גם שאם הנקודה הזאת תהיה בשימוש נרחב, נתרגל אליה והיא תהיה "שקופה" ונוחה לשימוש הרבה יותר מאשר היום.
      וכשמישהו אומר, בשיחת יומיום, שהוא מרגיש לא טוב, בעבר הייתי אומרת "ראית רופא?". אבל למה דווקא "רופא"? כך שכיום אני אומרת "ראית רופא, או רופאה?".

  9. הדיון הזה מתרחש אצלי לאחרונה בצורה משמחת מאוד.
    אני עובדת עם מישהו על הספר שלו, ספר שהוא פניה ישירה לקוראים והקוראות. אמרתי שאני מעוניינת לאתגר את עצמנו בעניין הפניה האישית, ככה שהיא תתאים לנשים וגברים כאחד, והוא היה סקפטי וטען שזה טרחני… ממש ביום למחרת דיברתי עם חברה על זה והיא הפנתה אותי למדריך נהדר שנכתב לשם כך. הורדתי אותו ואני שבה אליו מדי פעם כדי לרענן את הדרכים השונות והיפות.
    יתכן, סביר להניח אפילו, שאת כבר מכירה,
    בכל זאת אני מנסה לשים כאן את הקישור:
    dabrueleynu.org

    • מיכל, כיף לשמוע מה שכתבת על העבודה על הספר – אני מקווה שהמחבר נענה/ייענה. אני אכן מכירה את "דברו אלינו" המצוין של דפנה איזנרייך, ובאמת טוב שקישרת אליו כאן לתועלת כולן וכולם. ה"מדריך לכתיבה שוויונית וניטרלית מגדרית" של איזנרייך מועיל מבחינתי מכמה בחינות – גם משום שהוא מציג היטב דרכים שונות לכתיבה כזו, וגם משום שהרציונל, החשיבות, מוסברת בו מאוד יפה.
      אגב, האוניברסיטה הפתוחה אמורה להעלות בתקופה הקרובה אתר שיעסוק בהוגנות מגדרית באוניברסיטה, ביוזמת יועצת הנשיאה להוגנות מגדרית פרופ' גתית קווה; האתר יכלול גם שני טקסטים שלי, אחד על כתיבה שוויונית מגדרית ואחד שכותרתו "ייצוגי נשים בתמונות: תמונה בונה, תמונה הורסת". אז גם זה יקרה בסוף : )

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    מה המסר העיקרי ב"דברו אלינו" – תנו כמה עקרונות למי שאין זמן להתעמק בקרוב בספר, תודה רבה

    • LOL רעיון מעולה. מביאה כאן כמה ציטוטים נבחרים מ"דברו אלינו" של דפנה איזנרייך:

      *

      'דברו אלינו' היא יוזמה ייחודית שנוסדה בשנת 2016 על ידי דפנה איזנרייך, במטרה לעורר מודעות לאי-שוויון בין נשים לגברים כפי שהוא בא לידי ביטוי בשפה העברית ולעודד שימוש בשפה שוויונית. הנחות המוצא הן שיש קשר בין שפה למציאות וששימוש מודע ומושכל בשפה יכול לחולל שינוי של ממש במציאות המגדרית.
      המדריך 'לכתוב לכולםן' מרכז את כל הדרכים לכתיבה שוויונית ומכלילה ככל האפשר בעברית. הוא נועד לעזור לכתוב כל סוג של טקסט כך שיפנה לכל הנמענות והנמענים, מכל המינים והמגדרים.
      [לכאורה,] "צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו
      נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות,
      מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר".
      אבל הכלל הזה של "זכר סתמי" הוא לא סתמי בכלל. הוא יוצר הדרה בפועל של נשים, נערות וילדות מהשפה ותורם
      גם להדרתן במציאות. הוא מאלץ נשים לתהות על כל פנייה "סתמית" בלשון זכר – האם הפנייה הזאת מיועדת גם לנו?
      האם הפעם זו צורת זכר "סתמית" או "אמיתית"?
      דרכים עיקריות:

      ניסוח ניטרלי –
      שם הפועל (לדוגמה: לציין)
      שם הפעולה (לדוגמה: כניסה)
      גוף ראשון יחיד (לדוגמה: דברים חדשים שלמדתי, אשמח להצטרף, שלחו לי מייל)
      גוף ראשון רבים (לדוגמה: מבחינתנו)
      גוף שני יחיד (את/אתה) – פעלים בעבר, מילות יחס ושמות עצם בשייכות בגוף שני יחיד מאפשרים ניסוח ניטרלי שאפשר לקרוא בשתי הצורות (לדוגמה: רצית)
      מילים שהשורש שלהן נגמר ב-ה' (לדוגמה: רוצה)
      פונט עברית רב-מגדרית [כמו בלינק הראשון בפוסט שלי, שלומית]

      שימוש שוויוני במילים ממוגדרות –
      חזרה על המילה בצורת הזכר ובצורת הנקבה (לדוגמה: תלמידות יקרות ותלמידים יקרים)
      נוסחים נפרדים, אחדד בלשון זכר ואחד בלשון נקבה (לדוגמה: באתר אינטרנט, לאחר ההזדהות האישית)
      ניסוח לסירוגין (לדוגמה: מהנדסות, טכנאים וכותבות תוכן יקרות ויקרים)
      ניסוח ברבים/רבות (לדוגמה: צרו קשר)
      לוכסן, נקודה, מקף, סיומת כפולה (למשל: תושב/ת, תושב.ת, סטודנטי.ות, ילדים-ות, אכלתםן)

      *

      ואת השאר אפשר לצאת וללמוד 😉

להגיב על יורם לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: