דילוג לתוכן

טעות לעולם חוזרת: מאסטניסט ועד שפורפרת

ספטמבר 14, 2020

 

איך קוראים לבעל החיים שבתמונה? רובנו נענה "אורנג אוטן", וזו אכן התשובה הנכונה (ממלאית, "איש היער"). אך רבים וטובים אומרים וכותבים "אורנג אוטנג", עם צליל ג נוסף בסוף המילה, לא רק בעברית אלא גם באנגלית, והצורה הזאת אפילו מופיעה בוויקיפדיה כאיות חלופי של שם בעל החיים הזה.

בדומה לכך – דומה בעיניי, לפחות – רבים משתמשים בצורה "אסטניסט" במקום "אסטניס" (מיוונית asthenés, ἀσθενής חסר כוח). הצורה "אסטניסט" שכיחה עד כדי כך, שמצאתי אותה גם בספר שעבר עריכה והגהה.

אם כן, לפנינו שתי מילים שדוברי השפה משבשים, או יוצרים להן גרסה חדשה, בצורה דומה במקצת – הוספה של עיצור ש"משלימה" ויוצרת שני רצפי הגאים זהים:

אורנג אוטנג

אסטניסט

מדוע זה קורה, והאם יש בכלל קשר בין שתי הדוגמאות האלה? ספוילר – קשה לדעת. אך הניסיון לענות על השאלות האלו הוא תרגיל בלשני מעניין; אתם מוזמנות ומוזמנים להצטרף, ואולי להוסיף דוגמאות והשערות משלכם.

 

מלפלפון ירוק

כשלב ראשון, האם נוכל לחשוב על דוגמאות נוספות שהתרחש בהן תהליך כזה – כלומר הוספה של עיצור היוצרת שני רצפים דומים? הצגתי את השאלה ברשת החברתית המועדפת עליי, וקיבלתי דוגמאות נהדרות מחברי הרשת החברתית המועדפים עליי. הנה אחדות מהן:

שפורפרת

יינג ויאנג במקום "יין ויאנג" – כן, מתברר שזו טעות קיימת ואף שכיחה למדי.

דורדורנט

ונזכיר גם את הווריאציה המכוונת והמשועשעת מלפלפון.

אבל למה?

יפה. אך כמובן, העובדה שאפשר ליצור לכל השינויים האלה תיאור משותף ("הוספה או החלפה של עיצור היוצרת שני רצפים דומים") אין פירושה שיש קשר ביניהם, או שהם התחוללו מאותה סיבה. למשל, שניים ממשתתפי הדיון ציינו בצדק רב, כי השינוי מ"אסטניס" לצורה "אסטניסט" יוצר את הסיומת "-יסט". סיומת לועזית זו, שנקלטה היטב בעברית, היא סיומת שכיחה לשמות תואר שמציינים בני אדם (סוציאליסט, טנקיסט), ובהם גם שמות תואר שמציינים תכונות (מזליסט, אגואיסט). ייתכן אפוא שהווריאציה "אסטניסט" נוצרה משום שהיא מתאימה את המילה לסיומת השכיחה הזאת – וההסבר הזה אינו רלוונטי כמובן לדוגמאות האחרות שהזכרנו. עם זאת, הוא גם אינו סותר בהכרח הסברים אחרים: העובדה שיצירת שני רצפים זהים יוצרת גם סיומת מוכרת יכולה לחזק את הנטייה להשתמש בצורה שהתקבלה.

לפי הצעה אחרת שנשמעה בדיון, ה"אורנג אוטנג" וה"אסטניסט" התחילו את דרכם כטעויות ביצוע. טעות ביצוע (performance error) היא אמירת משהו שונה ממה שהתכוונו לומר; שניים מסוגי טעויות הביצוע הם ציפייה (anticipation) וגרירה (preservation).

"ציפייה" היא החלפה של צליל באחד הצלילים שיבואו אחריו, למשל "גישלתי גולש" במקום "בישלתי גולש";

"גרירה" היא החלפה של צליל באחד הצלילים שבאו לפניו, למשל "גלגלתי גדור" במקום "גלגלתי כדור".

כמו במקרים אחרים, טעות כזו יכולה להיקלט ולהיכנס לשימוש.

האם זה מה שקרה כאן? כלומר, האם "אורנג אוטנג" ו"אסטניסט" הן דוגמאות של גרירה, ואילו "שפורפרת", "יינג ויאנג" ו"דורדורנט" הן דוגמאות של ציפייה, שנקלטו והשתרשו בשפה? אולי; אם כן, הדוגמאות האלה חורגות מעט מהתיאור המקובל של גרירה וציפייה, המתייחס להחלפה של צליל, כיוון שכאן לפנינו הוספה של צליל.

לחלופין, ייתכן שהרצף החוזר הזה נוצר פשוט משום שהאוזן והתפיסה האנושיות נוטות לחפש תבניות וחזרות. בעברית, כמו בשפות אחרות, הרי יש שפע מילים וצירופי מילים הכוללים חזרות למיניהן. כאשר חזרה כזו יוצרת משמעות, היא נקראת בשם הבלשני המסורבל אך המשעשע "רדופליקציה". בעברית אנו מוצאים, בין השאר, הכפלה וחזרה כמנגנון של הקטנה (חלקיק, עלעל, גופיף וגם: חתלתול, כלבלב), החלשה (כחלחל, צהבהב), הגברה (חלקלק, יפהפה, קלי-קלות, גבר-גבר) ואונומטופיאה, כלומר מילים שצלילן מחקה את משמעותן (גרגור, שקשוק, בקבוק). אך יש גם מילים שיש בהן אלמנט חוזר ללא משמעות מסוימת, כגון "כלכלה", "פעלול" ו"צעצוע".

ייתכן אפוא שאנשים הנתקלים במילה לא מוכרת ש"כמעט" מכילה רצף חוזר של צלילים נוטים להשלים וליצור אותו – אם על ידי הוספת צליל ברצף הראשון (שפורפרת, יינג ויאנג, דורדורנט) ואם על ידי הוספתו ברצף השני (אורנג אוטנג, אסטניסט). אפשר אולי לתאר את התהליך הזה כמעין "חריזה פונולוגית". בנקודה זו מעניין להבחין כי רוב הדוגמאות שהבאנו כאן הן מילים לועזיות, ואולי לא במקרה – מכיוון שהן זרות יותר לאוזן, קל יותר להוסיף להן צליל בלי להבחין בתוצאה הלא-קונוונציונלית.

ונקנח בשתי דוגמאות מלבבות (אף אם אנקדוטליות) של טעויות של פעוטות, שתרמו משתתפי הדיון: "פתימתים" (פתיתים) ו"פניקניק" או "ניקניק" (פיקניק). לאוזנם של פעוטות, כמובן, רוב המילים שבשפה מוכרות פחות מאשר לאוזנם של מבוגרים, וצמד הטעויות החמודות האלה עשויות להיות דוגמה בדיוק לאותה תופעה – הוספה או החלפה של צליל היוצרות מילה שיש בה שני רצפים דומים.

 

תודה רבה לכל מי שדנו איתי באסטניסטים, ביינג ויאנג ובשפורפרות, הציעו דוגמאות והעלו השערות.

ולכל הקוראות והקוראים – שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות, הגינות ופרנסה טובה.

 

Photo by Kristina Paukshtite from Pexels
25 תגובות
  1. אלקנה permalink

    דוברי העברית (וכמובן גם הדוברות) משבשים מלים וביטויים לעתים קרובות. יש לכך סיבות רבות אך העיקרית שבהן היא שאנשים נוטים להיצמד ולאמץ דברים מוכרים ואינם ששים להשתדל ולאמץ את מחשבתם בהגיית ביטויים חדשים. לרוב מתרחשת תופעה שנקראת "הִדָּמוּת" (שהיא דוגמה מצוינת להידמות: הִתְדָּמוּת–>הִדָּמוּת), כלומר: השלכה מדבר מוכר לדבר חדש ולא־מוכר. אני נותן אשראי לדוברים שאין הדבר נעשה בגלל עצלות מחשבתית.
    למשל:
    אנשים רבים אומרים "חדשים לבקרים" "לא מדֻבשך ולא מעֻקצך". יש כאן, כמובן, שני שיבושים דומים: בביטוי המקורי, "חדשות (news) לבקרים" שונתה המלה הראשונה בסיומת שלה כדי שתתאים למלה הבאה אחריה. גם בביטוי "לא מדִבשך ולא מעֻקצך" משנים רוב הדוברים (שאני מכיר) את הגיית "דִבשך" (מי שיודע ערבית לא יטעה. בערבית דבש=דִבְּשׂ) כדי ליצור חרוז "מושלם" לעֻקצך ורק יודעי ויודעות ח"ן יודעים/ות מהו הניקוד הנכון.
    שיבוש מקסים ששמעתי מאחייניתי המקסימה כשהיתה ילדה (כיום היא עלמה מקסימה בת 26): היא היתה מבקשת מהוריה שיקנו לה נקניקניה. אולי בגלל הקנייה?
    אך בכל זאת ישנם שיבושים שנובעים מעצלות מחשבתית. שמעתי פעם קריין ב"גלי צה"ל" אומר: ריחה המתקתֵק של ההצלחה. הוא, כמובן, התייחס לצורה החיצונית ולא טרח להשקיע מחשבה מינימלית באשר לתוכן המשפט. אולי היה זה אותו קריין שאמר "כל קצין וכצין"?

    • היי אלקנה, בפסוק באיכה (ג, כג) נאמר כמובן "חדשים לבקרים" (חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ"), ואילו כיום מרבים לומר "חדשות לבקרים" מתוך מחשבה על news – אכן דוגמה מצוינת לשיבוש או לשינוי, תלוי בנקודת המבט, בצירוף ותיק בשפה.

      "ריחה המתקתֵק של ההצלחה" – נפלא, מתקשר ל"שעון החול מתקתק" הידוע.

      ובנוגע ל"נקניקניה" המקסים, משווה ומעלה עם סיפור (פחות לשוני, אבל חמוד) על בני כאשר היה פעוט. הסעתי אותו בעגלה על המדרכה והוא אמר לי, כך חשבתי, "חניה". השבתי לו בחיבה "כן, באמת יש פה חניה כחול-לבן, אבל אנחנו פה עם העגלה ולא צריכים כרגע" (ייאמר לזכותי שנוסף על חיים רצופי חיפוש חניה, הייתי כנראה גם עייפה מאוד). אבל בני הפעוט חזר על דבריו עד שהבנתי שהוא מבקש לחמנייה.

  2. יאיר permalink

    יופי, שלומית!
    ואם כבר משרשים טעויות: הטעות אולי חוזרת לְעולם, תמיד (כמו שכיוונה הכותרת) – אבל הביטוי הוא טעות לעולם חוזר, וזה הכלל למשל בקריאת התורה: אם טעה, לְעולם (תמיד) יחזור ויקרא מתחילת הפסוק. הסבר מפורט יותר כאן https://www.safa-ivrit.org/form/taut.php וגם בוויקיפדיה

    • היי יאיר, כמובן – אפילו כתבתי על כך פעם, כאשר עסקנו בביטויים שמקורם בטעות, כגון "קול קורא במדבר", "עצת אחיתופל", "נפש בריאה בגוף בריא" ו"שפן ניסיונות" (מדובר בארנבון). אבל הזמן מכשיר דברים רבים, גם ביטויים שמקורם בטעות – ולראיה, הביטוי "טעות לעולם חוזרת" במשמעות זו כבר מופיע במילונים (ההווה ורב-מילים), לצד המשמעות המקורית. קל וחומר כאשר הוא כל כך מתאים לכותרת.

      https://hadshon.edu.gov.il/glossary/50640/
      https://www.openu.ac.il/adcan/adcan41/adcan-41-16.html

      • יאיר permalink

        לרגע לא חשבתי שטעית! נהגתי, אם להיצמד לביטויים שגויים, לפי: עיניים להם ולא יראו אוזניים…

    • נאורה permalink

      גם אני חשבתי מייד שאולי נפל שיבוש מהכלל 'טעות – לעולם חוזר', אבל מפני כבוד הכותבת תירצתי את הניסוח בפמיניזם הנהוג כיום: לא רק גבר חוזר, גם אישה חוזרת.

  3. מעניין מאוד. אני חשבתי מיד על מלפלפון…

    שנה טובה!

  4. היי שלומית, דוגמה יפה לתופעה הזאת היא המילה אלפלפה שהיא מין של אספסת.
    במקור האספסת היא מילה פרסית: aspast – מזן לסוסים, צירוף של aspa-סוס + asti-מספוא,חציר. המילה הפרסית חדרה לעברית דרך הארמית (אַסְפַּסְתָּא).
    ואותה מילה פרסית הגיעה לעברית גם דרך נתיב שני: מהפרסית לערבית: الفصفصة, אלפצפצה – מספוא טרי, ממנה לספרדית: alfalfez וממנה לאנגלית שיצרה את החזרה המושלמת alfalfa. בעברית יש היום בידול בין אספסת שהיא שם הסוג לבין האלפלפה שהיא אספסת תרבותית.
    שתהיה שנה טובה מקודמתה, שנת בריאות ושגשוג, במידת האפשר לפחות.

  5. Ayala permalink

    שלומיתי, עלמתי עמיתיתי,

    תודה על הפוסט הנהדר – שגם העלה חיוך על שפתיי

    ברשותך, שלוש הערותיי-הארותיי:

    1. עד כמה שידוע לי הביטוי "טעות לעולם חוזרת", שגוי. הנכון "טעות לעולם חוזר" (מוזמנת לבדוק במקורות).

    2. מהי "הרשת החברתית המועדפת עליי" – האם אוכל להצטרף אליה?

    3. דוגמאות נוספות, אם כי לא בדיוק אבל בערך: כדי ליצור חרוז חוזר, רבים אומרים "לא יאומן כי יסופר" (שגוי), ו"קשקוש בלבוש" (אין משמעות). ובעבר בראש השנה אנשים נהגו לשלוח זה לזה שנוטובות. בשיעורי ספורט יש מי שחשבו שעושים בכף הרגל: פוינט-פלאט (שטוח), וגם שמעתי שזורקים זבל לפח אשפח😊

    אז אמן שתהיה לכולנו שנה הרבה יותר טובה, איילה

    ]

    • היי איילה,

      איזה כיף! שמחה מאוד שנהנית מהפוסט!

      1. הסתכלי בבקשה בתגובות הראשונות : )

      2. פייסבוק. אשמח מאוד להיות בקשר גם בפלטפורמה זו, כפי שאת רואה יש שם לעתים דיונים מעניינים

      3. דוגמאות חמודות, בייחוד פח אשפח! תודה

      ושנה טובה ומתוקה! במאקרו, בהחלט יש מקום לשיפור לעומת השנה הקודמת ; – )

  6. ענת permalink

    שמעתי "דובדובנים", לא השפעה על עִצור, אלא על תנועה.
    וכן: כמו "לא מדבשך ולא מעקצך" גם "שַמנה וסַלתה" ו"לא יאֻמן כי יסֻפר".

    • תודה רבה, ענת! "דובדובנים" היא דוגמה נהדרת, באמת לעתים קרובות אומרים כך, ועד עכשיו לא שמתי לב להגייה הזאת.

      הדוגמה הזאת אכן לוקחת אותנו את מחוזות התנועות – התמקדתי בעיצורים לטובת הפוקוס והבהירות, וטוב שהתגובה שלך מרחיבה את הדיון גם לתנועות! אכן, שלוש הדוגמאות שהבאת מדגימות גרירה של תנועות:

      "שַׁמְנָהּ וְסָלְתָהּ" – מדובר בעצם על שמן וסולת, שהם בהקשר של הביטוי הדברים הטובים ביותר, המובחרים. ההגייה הנכונה היא לכן "סוֹלתה", תנועת o. אך בגלל הצמידות ל"שַׁמְנָהּ", רבים אומרים "שַמנה וסַלתה", בשתי תנועות a.

      "לא מדבשך ולא מעוקצך" – אם נאמר נניח "תן לי קצת מדבשך", כנראה נבטא דִבשך, בתנועת i, וזו אכן הצורה הנכונה. אבל כחלק מהביטוי השלם רובנו מושכים את ה-u של "עוקצך" ואומרים "לא מדוּבשך ולא מעוקצך".

      "לא יאמן כי יסופר" – הצורה התקנית וגם השכיחה של הפועל הראשון כאן היא "יֵאָמֵן" (לא ייאמן!"). אבל בגלל הצמידות ל"יסופר" מתרחשת גרירה והתוצאה היא "לא יאוּמן כי יסופר".

      • ענת permalink

        בקשר ל"דבשך", שצין גם אלקנה, בתגובה הראשונה כאן:
        שבשתא כיון דעל – על, ונוגף הלאה. "דֻּבשך" זה חשוד בעיני כאשם ב"דֻבשנית",
        שכן אלמלא הוא, מה הסבר יש לתנועה זו בד'?

        • רעיון מעניין; עם זאת, הדרך העיקרית ליצירת מילים בעברית – כשפה שמית – היא כמובן על ידי שילוב של משקל/בניין ושורש. כלומר המילה "דֻבשן", שממנה נגזרה "דֻבשנית", לא הייתה צריכה להיגזר ישירות מ"דבש", אלא על ידי שילוב של השורש דב"ש ושל משקל. ויש כנראה משקל מתאים – קֻטְלָן, כמו במילה "חֻרְבָּן", אם כי כרגע לא עולה על דעתי עוד דוגמה.

  7. עוד כמה שיבושים נפוצים של מילים לועזיות בפי דוברי העברית בימינו (החלפת עיצורים / הוספת עיצורים / שיבוש תנועות):
    א. רובליקה (רובריקה rubric), יעני "משבצת" (גם במשמעות מושאלת), כנראה בשל הדמיון בצליל.
    ב. פלייסמנט (פלייסמט placemat) ובעברית קבעה האקדמיה "מצעית". יש באנגלית גם placement, פשוט במשמעות אחרת…
    ג. אורתודנט (אורתודונט orthodont) כנראה כי רבים חושבים שזה "דנט" כמו dentist. שמעתי שרווחת אפילו בקרב רופאי שיניים.
    ד. גֵנִיקולוגיה (במקום גִינֵקולוגיה gynecology), טעות שמצאתי אפילו באתר קופת החולים שלי…
    ה. סלומון (סלמון salmon), גם כאן דמיון למילה קיימת. בעברית: אלתית, או אולי נעברת ל"דג שלמה" וחסל? 😉
    ו. אנדרנלין (אדרנלין adrenaline) – נתקלתי בטעות הזאת במצגת של דולה שדיברה על הורמונים המופרשים בלידה. היא גם כתבה בהמשך אנדרופינים…
    ז. דאורדורנט (דאודורנט deodorant) – טעות שעשיתי בעצמי בילדות, לפני שהשתמשתי באחד. בדקתי עכשיו בגוגל, מונצחת היטב אפילו באתרי מכירות (גם של רשת פארם).

    • היי טריליאן, תודה על שלל הדוגמאות המעניינות. מי יודע – בעוד אי-אלו שנים אולי נגלה שאחדות מהן הפכו לגרסה עברית לגיטימית של המילים האלה, בדומה נניח ל"קורקינט", גלגול של trottinette בצרפתית…

      "דג שלמה" – לא רע, האמת! מחכה לבית קפה בדרום העיר שילך על זה בקטע אירוני.

      "דאורדורנט", ואף "דורדורנט", הוא דוגמה נפלאה – בהמשך אוסיף אותה ואת "מלפלפון" בסוף הפוסט.

  8. Zvika Agmon permalink

    תודה רבה, שלומית.
    וגם שנה טובה, שתהיה טובה בהרבה מקודמותיה (מגיע לנו).
    לא יודע אם שייך לעניינינו:
    ג'קסון כשיבוש של Jig Saw
    סילבים כשיבוש של Sealed Beam (פנס סגור בקדמת המכונית).
    סופאפים (שסתומים במנוע הרכב) כשימוש ב- Sup Up.
    מספיק לפעם אחת..

  9. אוֹרַנְג אוּטַנְג (במקום אוֹרַנְג אוּטָן)
    היליבילי / הילי בילי (במקום הילְבילי, Hillbili)
    ויני, וידי, ויצ'י (במקום וֵני, וידי, ויצ'י)
    זו תורה וזו שכרה (במקום הצורה הדקדוקית הנכונה: זו תורה וזה שכרה)
    חמתה מרובה מצִלתה (במקום מצִלהּ)
    טַענות ומענות (במקום טְענות ומענות)
    יִינג יאנג (במקום יִין יאנג)
    כבדהו וחַשדהו (במקום כבדהו וחושדהו)
    כבודם במקומם מונח (במקום כבודם במקומו מונח)
    לא יאומן כי יסופר (במקום ייאמן)
    לא מדובשך ולא מעוקצך (במקום לא מדִבשך ולא מעוקצך)
    להכפיל ולהשליש (במקום להכפיל ולשַׁלש)
    מאכלות אסורות (במקום אסורים)
    מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי (במקום מִדְּחִי)
    מוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו (במקום וּמְבוֹאָיו) (יחזקאל מג, יא)
    מֵניקור, פדיקור (במקום מָניקור, פדיקור) חח
    סָבְתָא רַבְֿתָא (במקום רַבְּתָא)
    סֶחֶר מֶכֶר (במקום סַחַר מֶכֶר)
    סַנְצ'וֹ פַּנְצ'וֹ (במקום סַנְצ'וֹ פַּנְסָה)
    סָפְרָא וְסַיְפָא (במקום סָפְרָא וְסַיָּפָא)
    צְאֶינָה וראינה (במקום צֵאנָה וראינה)
    צִיזִיקִי (במקום צָזִיקִי)
    צָמִית וְשָׁתִית (במקום צָמֵאת וְשָׁתִית) (רות ב, ט)
    שטף נהר קוריו, עציו ואבניו (במקום קורותיו) (מסכת בבא מציעא דף כב, עמוד א)
    שמנהּ וסַלתה (במקום שמנהּ וסוֹלתהּ [= השֶׁמן שלה והסולת שלה]) חח
    פִּתְחוּ את השער, פִּתְחוּהוּ רחב (במקום פְּתָחוּהוּ רחב)


    תוספות לבדיקה:
    ימני ושמאלי
    היליכי את הילד והיניקיהו
    ויצא הפרשדונה… ויצא אהוד המסדרונה…

  10. rafimoses permalink

    גוזניק — שיבוש של goose neck.

    • רפי, תודה על הדוגמאות הרבות והמגוונות! "היליבילי" מצחיקה במיוחד. ושמעתי גם "סַחַר מַכַר".
      חתימה טובה!

להגיב על אלקנה לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: