בלי זכר ונקבה: 20 המינים של שפת הפוּלָה

חברי הוותיק אלעד ניצל את תקופת הקורונה כדי לשפר את העברית של שלושת ילדיו המתוקים, דוברי האנגלית. "הם קצת מתקשים עם כל עניין המינים," סיפר לי. "מילא צפרדע, אבל למה לאופניים צריך לתת מין?".

אכן, למי שמגיעים מאנגלית, זכר ונקבה דקדוקיים נראים תמוהים ומכבידים שלא לצורך. הרי אין שום דבר זכרי במיוחד בארון או בעציץ או נקבי במיוחד במנורה או בצלחת, ועובדה ידועה היא שלשפות שונות יש דעות שונות בשאלה מה זכר ומה נקבה. למשל, עוגה בצרפתית, gâteau, היא דווקא זכר! ובכל זאת, לילדיו של אלעד יש מזל בעניין זה: עברית אמנם שייכת לקבוצת השפות שיש בהן מינים דקדוקיים – יחד עם קצת פחות ממחצית מהשפות הידועות – אבל יש בה רק שני מינים דקדוקיים, זכר ונקבה. בשפות אחרות יש יותר – למעשה, בשפת הפוּלָה (Fula) שמדוברת בניגריה יש לא פחות מ-20 מינים דקדוקיים!

20 מינים דקדוקיים? הכיצד? ובכן, בשפות שונות (כגון גרמנית) יש שלושה מינים דקדוקיים: זכר, נקבה וניטרלי או neuter (שתי המילים האלה קרובות כמובן זו לזו; neuter בלטינית פירושה "אף אחד מהשניים", בדומה ל-neither באנגלית). בגרמנית, למשל, מזלג (die Gabel) הוא נקבה, כף (der Löffel) היא זכר וסכין (das Messer) היא ניטרלית. הגיוני בסך הכל. העברית חולקת על הגרמנית בעניין המזלג והכף, ולעומת זאת מסכימה בעניין הסכין ככל שהדבר אפשרי בשפה ללא מין דקדוקי ניטרלי: "סכין" היא אחת המילים המעטות בעברית שהן גם זכר וגם נקבה.

שפות ששמות העצם שבהן נחלקים למינים דקדוקיים – כמו עברית, גרמנית ופולה – דורשות מהדוברים להתאים את צורתן של מילים אחרות, כמו שמות תואר ופעלים, למין הדקדוקי של שם העצם שהן מתייחסות אליו. בעברית, למשל, המרק טעים, אבל העוגה טעימה; הספורטאי קופץ והספורטאית קופצת. העברית היא יסודית במיוחד מבחינה זו, ויוצרת הֶתאֵם גם במילות שאלה מסוימות (איזה מרק זה? ואיזו עוגה?) וגם בתחום הרגיש של שם המספר.

אוקיי – אז בעברית יש זכר ונקבה ובגרמנית יש גם סְתָמִי, או ניטרלי, כלומר שלושה מינים דקדוקיים. איך שפת הפולה מגיעה ל-20 (ואף יותר, תלוי בניב ובניתוח)? מה יכולים להיות השאר?

מינים דקדוקיים לבני אדם, לצמחים ולמושגים מופשטים

ובכן, המילה "מין" בעברית מציינת במקרא סוג או קבוצה ("וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ"), ורק בהמשך קיבלה את המשמעות הספציפית של סוגי הזכר והנקבה והיחסים ביניהם. בדומה לכך, המילה gender, שאחת ממשמעויותיה באנגלית היא מין דקדוקי, מקורה במילה הלטינית genus – סוג או מוצא. כלומר, "מינים דקדוקיים" מציינים קבוצות שונות של מילים, שהמשותף להן יכול להיות מגוון מאוד.

מבין השפות שיש בהן מינים דקדוקיים, לא בכולן יש מיני זכר ונקבה – למעשה, 20 המינים של שפת הפולה אינם כוללים את שתי הקטגוריות האלה. לעומת זאת, אנו מוצאים בשפות שונות מינים דקדוקיים למילים המציינות בני אדם, יצורים חיים, צמחים, דברי מאכל, דברים גדולים או חשובים, דברים מופשטים, נוזלים או דברים הקשורים למים. ישנם גם מינים דקדוקיים שאין להם שום מאפיין של תוכן (מאפיין סמנטי), אלא הם כוללים מילים בעלות מאפיינים צורניים משותפים – למשל מילים שיש בהן רק הברה אחת או המתחילות בצליל מסוים. ויש גם מינים דקדוקיים הנראים (לפחות כיום) שרירותיים, כלומר דוברי השפה ובלשניות כאחד אינם מסוגלים להצביע על ה"היגיון" שבהם.

שפות טבעיות אינן מקפידות על התנהגות שיטתית ומסודרת, ותופעת המינים הדקדוקיים אינה חריגה בעניין זה. אותו מין דקדוקי יכול לכלול גם מילים השייכות אליו מסיבות סמנטיות וגם מילים השייכות אליו מסיבות לא-סמנטיות (כמו "נקבה" בעברית, הכולל גם את "רופאה" וגם את "צלחת"); ואותה שפה עצמה יכולה לכלול מינים דקדוקיים בעלי משמעות (כמו "נוזלים") לצד מינים דקדוקיים שרירותיים.

רכישת מערכת המינים הדקדוקיים היא אפוא משימה גדולה ומורכבת, שכוללת גם היכרות עם רכיבים שרירותיים; טעויות בהתאם המין הן לפיכך אופייניות למי שלמדו שפה מסוימת כשפה שנייה. אלעד ושלושת אפרוחי כץ, ואחרים הנמצאים באותו מצב, יכולים להתעודד בכך שטעויות מסוג זה – כגון "אבנים קטנים" – הן לעתים קרובות חמודות מאוד.

*

תודה לליסה, אלעד, ינאי, טליה ותמר, אהובי לבנו שבסקוטלנד היפה, על ההערה שהובילה לפוסט הזה. מתגעגעים אליכם. שנת לימודים טובה לסטודנטים הצעירים ובייחוד לתמר, תלמידת כיתה א!

Thanks to Lisa, Elad, Yannai, Talya and Tamar, our loved ones in lovely Scotland, for the observation that led to this post. Missing you guys. Wishing a great school year to the young students and especially to first grade student Tamar!