דילוג לתוכן

לצערנו לא נגיע, כי לא מתחשק לנו

מרץ 16, 2020

 

 

הפנינה הוויקטוריאנית Manners for Women ("נימוסים לנשים") היא ספר מועיל להפליא בשלל הזדמנויות בחיים – ובכלל זה הזדמנויות שנדרשת בהן דוגמה טובה לתופעה לשונית מעניינת. שימו לב להסבר הזה על הדרך הנאותה לסרב להזמנה לארוחת ערב (תרגום שלי בסוף):

The formula "Owing to a previous engagement" has been so often used to convey studied incivility that a reason for declining an invitation has now come to be considered almost a necessity, except in the most formal cases, or where the acquaintanceship is very slight.

כלומר, "הנוסח 'לא נוכל להגיע בשל מחויבויות קודמות' שימש פעמים כה רבות כעלבון מחושב, שכעת כבר כמעט הכרחי לציין סיבה לסירוב, אלא אם הנסיבות הן רשמיות ביותר או שההיכרות קלושה ביותר". מחברת הספר, כוהנת הנימוסין גב' המפרי, מציעה לפיכך את הנוסח הזה לתשובה (התרגום שלי): "גב' בלאק לא תוכל לצערה לקבל את הזמנתה האדיבה של גב' גריי ל-9 בחודש, מכיוון שכבר תכננה להתארח במשך שבועיים אצל חברים בלינקולנשייר".

מלבד ההצצה המהנה לתרבות האנגלית של סוף המאה ה-19, לפנינו, כאמור, דוגמה לתופעה לשונית נחמדה. כדי לתאר את התופעה הזאת בכלים בלשניים, נחזור לידידנו הפילוסוף פול גרַייס (Grice).

כה אמר גרייס

גרַייס טען שהתקשורת בין בני אדם נשענת על עיקרון בסיסי של שיתוף פעולה. מן העיקרון הזה גזר גרַייס ארבעה "עקרונות שיח" המתארים כיצד פועלת התקשורת בין אנשים: עקרון הכמות (אנשים מוסרים את כמות המידע ההולמת את השיחה, לא יותר ולא פחות), עקרון האיכות (אנשים אומרים אמת), עקרון הרלוונטיות (אנשים מוסרים את המידע הרלוונטי לשיחה) ועקרון הסגנון (אנשים מעבירים את המידע בצורה בהירה ככל האפשר). גרייס הבחין גם, שאנשים מרבים להפר את עקרונות השיח האלה – וקבע כי להפרות כאלה יש סיבות, המעניינות לא פחות מהעקרונות עצמם.

שינוי בשני מהלכים: ממשמעות הנוצרת בהקשר מסוים למשמעות קבועה

נשתמש אם כן במושגים האלה של גרייס כדי להסביר כיצד הפך הנוסח "לא נוכל להגיע בשל מחויבויות קודמות" לעלבון מחושב. בשלב הראשון, לא הייתה לנוסח הזה משמעות נוספת מעבר למשמעותו המילולית: המוזמנים כבר עשו תוכניות אחרות ולכן לא יוכלו להגיע. משמעות זו היא משמעות סמנטית, כלומר משמעות קבועה של הביטוי, שאינה תלויה בהקשר. כדי שיתפרש כעלבון, היה צריך להיות ברור לשני הצדדים שבמקרה זה התשובה שקרית (נניח: "אבל היא אמרה לי רק אתמול שאין להם שום תוכניות ליום שישי!").

אם התשובה שקרית, הרי שלפנינו הפרה של עקרון האיכות של גרייס – "אנשים אומרים אמת". אם הצד השני בשיחה לא אמר אמת, ויתרה מזו, לא אמר אמת בידיעה שנדע שזה המצב, הרי שהוא לא ציית לעיקרון של שיתוף פעולה, הנחוץ לצורך תקשורת אנושית (שהרי אם בני שיחנו משקרים, איך אפשר לתקשר בצורה אפקטיבית?). אך גרייס טען שגם הפרות של עקרונות השיח הן חלק חשוב של התקשורת, משום שהן מעבירות מגוון מסרים: למשל, אם שאלנו משהו ובן שיחנו השיב רק תשובה חלקית ("מתי האוטובוס צריך להגיע?" "עוד מעט") – הרי שהוא הפר את עקרון הכמות, ולא העביר לנו את כמות המידע ההולמת את השיחה ("בעוד חמש דקות"); אנחנו נבין שהוא עשה זאת, כנראה, משום שאיננו יודע בדיוק מתי יגיע האוטובוס, ולכן העביר את המידע הרב ביותר שיש לו מבלי להפר את עקרון האיכות – כלומר להעביר מידע לא-נכון או לא-מדויק. המסקנה "הוא לא יודע מתי בדיוק האוטובוס יגיע" נקראת, במינוח של גרייס, "אימפליקטורה שיחתית" – כלומר משהו המשתמע מהשיחה, אך לא נאמר במפורש.

במקרה שלנו, התשובה "לא נוכל להגיע בשל מחויבויות קודמות" מזוהה אם כן כשקר שקוף. מדוע המוזמנים שיקרו, בידיעה שהמזמינים יבינו שזה שקר? משום שעצם השקר השקוף נועד להעביר מסר – במקרה זה, מסר של חוסר נימוס ועלבון מחושב.

לאחר שהנוסח "לא נוכל להגיע בשל מחויבויות קודמות" שימש פעמים רבות בהקשרים שבהם היה ברור שהוא שקרי, ולכן מעביר, כאימפליקטורה שיחתית, מסר של חוסר נימוס – התרחש צעד נוסף ומעניין: הנוסח הזה רכש לעצמו את המשמעות של "סירוב מזלזל" מבלי שיידרש לכך הקשר מסוים, כלומר גם בלי שמסגרת הזמן, ידע קודם וכן הלאה ירמזו למזמינים שלמוזמנים אין באמת "מחויבויות קודמות". הטמעת המשמעות בנוסח עצמו, ללא צורך בהקשר מסוים ובהשתמעות ממנו, הפכה את המשמעות ("סירוב מזלזל") מפרגמטית (נובעת מן ההקשר) לסמנטית (פירוש קבוע של צירוף המילים עצמו, בלי תלות בהקשר מסוים) – לפחות לדעתה של מחברת "נימוסים לנשים", ובתקופה ובמקום שעליהם כתבה.

ולכן, אם הכוונה היא דווקא לסרב בנימוס, אי-אפשר עוד להסתפק בנוסח "בגלל מחויבויות קודמות", אלא יש לפרט ולומר מהן ("גב' בלאק לא תוכל לצערה לקבל את ההזמנה מכיוון שכבר תכננה להתארח אצל חברים בלינקולנשייר").

האם תוכלו לחשוב על צירופים שעשו דרך דומה בעברית? אני חשבתי על "בחור טוב", שכיום כבר מתפרש די אוטומטית כ"מישהו שזה כל מה שאפשר לומר עליו".

 

תודה לכל מי שתרמו להכנת הפוסט, וזמנים טובים ובטוחים לכולם.

8 תגובות
  1. יעקב מרמלשטיין permalink

    אחת הסבות ש"מחויבויות קודמות" הפך לעלבון הוא שהמשמעות הלוגית המשתמעת היא "לא נבוא כי יש לנו משהו חשוב יותר לעשות מאשר לבוא אליכם".
    לענין בחור טוב, בשעתו צוטט משה דין שאמר על מישהו שהוא "בחור טוב במובן הרע של המלה".
    תודה על הפוסט הנחמד והמשכיל. אתנחתא מרעננת בימין טרופים אלו.

    • תודה רבה, יעקב! ואכן, בהחלט, "מחויבויות קודמות" פירושו "אנחנו מעדיפים לעשות את הדבר השני"… אך בעניין זה אפשר להבחין, שציון מפורש של המחויבות האחרת ("אירוח של שבועיים אצל חברים בלינקולנשייר") נחשב מנומס יותר מאשר האמירה הכללית "מחויבויות קודמות" – וגם היום זה כך ("לא נוכל להגיע לטיול כי יש לנו חתונה של בת דודה שלי"). הפירוט במה מדובר מבהיר שבאמת יש לנו תוכניות אחרות, ומכאן שהגורם הפוטנציאלי העיקרי לעלבון אינו עצם ההעדפה של תוכנית קודמת אלא האפשרות שבעצם אין תוכנית כזו.
      את האמרה "בחור טוב במובן הרע של המילה" הכרתי, אך רק בעקבות הפוסט הזה גיליתי שזה ציטוט של משה דיין : )

  2. רוני ה. permalink

    מה שמשעשע זה שככל שיותר אנשים יסבירו מהן בדיוק אותן מחויבויות קודמות, כך הביטוי המקורי ללא ההסבר יהפוך לקלישאה חבוטה יותר ומידת האמון בו תפחת.

    • היי רוני, לגמרי – בדומה, נראה לי, לתהליכים אחרים של התרחקות ממילים וביטויים שרכשו משמעויות או קונוטציות שליליות, והחלפתם במילים אחרות שגם הן רוכשות בסופו של דבר קונוטציות שליליות, מה שנקרא באנגלית the euphemism treadmill.

  3. Michael Rothschild permalink

    אצל חלק גדול מהישראלים המילה "שמאלני" קיבלה את המשמעות "חושב אחרת מנתניהו".
    גם את המילה "כושי" אסור כבר לומר בגלל הקונוטציות השליליות שנקשרו בה (אבל במקרה זה, מכיוון שהקונוטציות מקורן בדובר עצמו ולא באובייקט שהוא מתאר, המשמעויות השליליות מאיימות להוציא אל מחוץ לתקינות הפוליטית גם כל ביטוי שיחליף את המילה "כושי")

    • היי מיכאל, הערה מעניינת. במידה מסוימת, כל משמעות שלילית מקורה בדובר ובמה שנחשב בעיניו או בעיניה לא-ראוי או לא-רצוי.
      אגב, בעניין ההתיישנות של "כושי", שמעתי פעם שדרנית רדיו מתארת מישהו כ"אפרו-אמריקאי מאפריקה" : )

  4. Noshe Redlich permalink

    הדבר בולט בביטוי "לא נורמלי". כשאומרים זאת למישהו הכוונה היא שהוא קצת "דפוק בראש"(סלנג). הביטוי קיבל קונוטציה שלילית אף שמילולית פרוש הביטוי הינו "לא רגיל" שלו אין קונוטציה כלל ואולי אפילו חיובית.
    תוך כדי כתיבת התגובה אני רואה כאן תופעה אחרת. כאשר רוצים לתת למילה או לביטוי שתי קונוטציות שונות משתמשים בשפה זרה לשם הבדל. ההבדל ברור רק בארץ דוברת השפה.

    • היי משה, "לא נורמלי" אכן נושא קונוטציה שלילית, ומעניין להשוות ל"משהו לא-רגיל", שמבחינת התוכן הוא כמעט זהה, אבל מתפרש לחיוב.

      וכן, גם זו תופעה יפה ומעניינת – שימוש במילה שמקורה בשפה אחרת כדי ליצור בידול במשמעות: מבחן לעומת טסט, סמכות לעומת אוטוריטה (סמכות היא יותר כללית, ואילו "אוטוריטה" משמשת לציון מישהו מסוים שיש לו משקל בתחום) וכן הלאה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: