דילוג לתוכן

מלכים נגד תינוקות: משה רבנו, אדיפוס, כורש

אוקטובר 1, 2019

 

תינוק נולד בארמון. איזו שמחה! אך המלך מקבל נבואת אזהרה: סכנה גדולה נשקפת לו מהתינוק הזה. בלב כבד, המלך מורה לאחד מאנשיו לסלק את התינוק ולהרוג אותו. כצפוי (הרי יש נבואה), המשימה הזאת משתבשת. השליח אינו מסוגל להרוג את התינוק, אף שהוא מעמיד פנים שעשה את המוטל עליו. לימים התינוק גדל לאיש, ומגשים כמובן את גורלו, כלומר את הסכנה שתוארה בנבואה.

מיהו התינוק? רובנו נחשוב כנראה על אדיפוס, בנו של ליוס מלך תבי במיתולוגיה היוונית, שנבואה חזתה כי יהרוג את אביו ויישא לאשה את אמו. המלך ליוס הורה למשרת להרוג את בנו, אך המשרת חס על התינוק והשאיר אותו למות בהרים, והתינוק הגיע לארמונם של מלך ומלכת קורינתוס וגדל כבנם. בבגרותו גילה אדיפוס את הנבואה, נמלט מקורינתוס כדי להתרחק מהוריו ולא להגשים את הנבואה הנוראה, וכך, כמובן, הגיע אל הוריו המקוריים ומבלי דעת, אכן הגשים אותה.

לאחרונה גיליתי סיפור דומה להפליא במיתולוגיה של אזורנו, הודות לספרו החדש של יונתן ילון "כורש הנסיך האחרון". הספר, שראה אור לפני שבועות אחדים, מספר על דמותו של המלך הפרסי כורש. ניתן לתאר את הספר באמצעות (סוג של) אוקסימורון: רומן היסטורי קצר וקליל (פחות ממאתיים עמוד).

בפרויקט ההדסטארט לצורך ההוצאה לאור של הספר, הציע ילון תשורה משועשעת – "כל כתבי ילון", כלומר כל השלושה. לצד היותו סופר, ילון הוא גם איש שיווק, והרעיון של בינג' ילון, שיאפשר לי להתרשם משלוש היצירות זו לצד זו, אכן מצא חן בעיניי. לשני הספרים האחרים אתייחס בהמשך; לעת עתה, נחזור ל"כורש".

תוך כדי קריאה הבחנתי אפוא בדמיון בין סיפורו של כורש לסיפורו של אדיפוס, ואף באלמנטים המשותפים לכמה דמויות אחרות במיתוס ובספרות, ובהן משה רבנו, ישו ושלגיה.

הילדים שנשארו בחיים

המלך הפרסי כורש – אם לדייק, כורש השני, או "כורש הגדול", בן המאה ה-6 לפני הספירה – הוא דמות בלתי מוכרת יחסית לציבור הישראלי, אף שיש לו חשיבות רבה הן כשליט של אימפריה נרחבת בעולם העתיק והן כדמות מרכזית בתולדות העם היהודי. כורש פרסם את "הצהרת כורש" הנודעת, שבה העניק לנתיניו את חופש הפולחן; לעם היהודי איפשר כורש את "שיבת ציון", כלומר חזרה מגלות בבל לארץ ישראל.

לצורך כתיבת "כורש" הסתמך ילון על כתביהם של כמה היסטוריונים בני העת העתיקה, ובפרט ההיסטוריון היווני הרודוטוס, וכן על התנ"ך. המקורות האלה מציגים וריאציות שונות ולעיתים סותרות של סיפורו של כורש, ויָלון הרשה לעצמו חירות רבה ביצירת שילוב ביניהן ובהוספת התרחשויות, פרשנות ואף דמויות, כך שהספר הוא בפירוש רומן, ולא עיבוד מודרני גרידא של החומרים ההיסטוריים. למען הפשטות, אתייחס להלן לאירועים כפי שילון מתאר אותם בספרו, אך כמעט כל ההתרחשויות העיקריות מופיעות, בווריאציות שונות, במקורות עצמם (עברית, אנגלית).

מהו, אם כן, סיפורו של כורש, והיכן הוא משיק לסיפורו של אדיפוס ולאלה של הדמויות האחרות שהזכרתי?

כורש של ילון הוא נכדו של אַסְטְיָאגֶס מלך מָדַי, בנה של בתו, הנסיכה מַנְדַנָא. מגיד העתידות המלכותי מפרש את חלומותיו של המלך ומנבא כי התינוק הרך עתיד להפיל את סבו מכס המלוכה. המלך מורה אפוא לשר הצבא שלו, הַרְפָּגוּס, לחטוף את התינוק מן הארמון, להרוג ולקבור אותו. כדי להימנע מספוילרים, לא אתאר בפירוט את המשך המאורעות, אך מכיוון שכורש גדל והיה למלך חשוב (ולאחד השליטים הראשונים שדגלו בזכויות אדם ובסובלנות דתית), קל לשער שהרפגוס לא מילא את הפקודה שהוטלה עליו.

סיפורו של כורש דומה אפוא לסיפורו של אדיפוס בכמה אלמנטים מרכזיים, ובהם הנבואה על תינוק מלכותי שימיט אסון על המלך, הניסיון להרוג את התינוק והשליח שחס על חייו.

כל האלמנטים האלה, אמנם לא במרוכז אלא בתפזורת, מופיעים גם במיתוסים וביצירות ספרות אחרות. מלך המנסה להרוג ילד בעקבות נבואה על עתידו מופיע בסיפורו של ישו בברית החדשה (הבשורה על פי מתי): הורדוס שמע על הולדת "מלך היהודים", וכדי להשמיד את הילד, ציווה להרוג את כל הילדים בני שנתיים ומטה באזור בית לחם.

גם משה רבנו מופיע בסיפור דומה, אם כי לא בתנ"ך, אלא בטקסטים מאוחרים יותר (מדרש שמות רבה ו"קדמוניות היהודים" של יוסף בן מתתיהו); על פי מקורות אלו, שמע פרעה נבואה על הולדת תינוק עברי שישחרר את בני ישראל מן העבדות, ומכאן – כמתואר בתנ"ך – ההוראה להרוג את כל התינוקות העברים הזכרים, הצלת משה על ידי אחותו, אימוצו על ידי בת פרעה וגדילתו בארמון.

אלמנט אחר מסיפוריהם הדומים של אדיפוס וכורש מופיע ביצירה מאוחרת בהרבה, האגדה "שלגיה". ב"שלגיה" אין נבואה, אך יש מלכה המבקשת להרוג ילדה, שגם היא, במובן מסוים, עומדת להפילה מכיסאה, כלומר ממעמדה כאשה היפה ביותר בכל הארץ. את המשימה מקבל הצייד, החס על שלגיה כפי ששליחים אחרים חסו על אדיפוס ועל כורש התינוקות; הוא מניח לשלגיה ללכת ומביא למלכה, כהוכחה שהרג אותה, את איבריה של חיית בר.

אם קראתם את טרילוגיית "חומריו האפלים" של פיליפ פולמן, או את הפריקוול "ספר האבק", אולי כבר זיהיתם כמה מהאלמנטים האלה בסיפורה של הילדה ליירה בֶּלַאקְוָוה, שנבואה מזהה אותה כהתגלמות שנייה של חוה אמנו, העומדת לחטוא שוב בחטא הקדמון. הממסד הכנסייתי המתואר בספר מנסה אפוא להרוג את ליירה מאז ינקותה, כדי למנוע את הגשמת הנבואה הזאת.

ומי עוד? כמה מקוראי הפוסט הזה ודאי הספיקו בינתיים לומר "הארי פוטר!". ואכן, בסיפורו של הילד-הקוסם מופיעים כמה מהאלמנטים שהבחנו בהם כאן – התינוק שעל פי הנבואה, עתיד להביא לסופו של שליט (וולדמורט); השליט שמנסה להרוג את התינוק, אך אינו מצליח, והתינוק מוסתר אצל משפחה אומנת; ולבסוף, התגשמות הנבואה.

בינג' ילון

ומה אפשר לגלות בבינג' של כל כתבי ילון? שני הספרים שקדמו ל"כורש" הם ספר הסיפורים "אהוב על בנות" (2002) ו"המלך צ'ינגיס הראשון", סאטירה פוליטית הומוריסטית שראתה אור לפני כשנתיים. ילון התברך בהומור, בדמיון שופע ובכתיבה קלילה וחיננית. שלושת הספרים שייכים לז'אנרים שונים, אך כולם גולשים אל ההזוי והפנטסטי ובכולם האהבה היא כוח מניע מרכזי.

קל להבחין שרעיון המלוכה קוסם לילון. כבר ב"אהוב על בנות" אנו פוגשים בסיפור "המעמד מחייב", שבו חברתו של הגיבור הופכת לקומוניסטית ואז מוותרת על המהפכה בעקבות קידום בעבודה, המצרף אותה, להבנתה, למעמד בעלי ההון. הגיבור מצטער על כך מעט, אבל "חשבתי על מאבק חדש – להחזיר את המונרכיה … ואני, תמיד רציתי להיות מלך". שני הספרים הבאים אכן עוסקים כמובן במלכים – הדיקטטור הדמיוני צ'ינגיס והמלך ההיסטורי כורש.

אך לא רק רעיון המלוכה בכלל, אלא כורש עצמו נותן הופעת אורח קצרה כבר בספר הביכורים של ילון, שראה אור כשהיה בן 24. בסיפור "שקרים קטנים", הגיבור יוצא עם נערה; היא טוענת שהיא בת 19, אך הוא חושד שלמעשה היא צעירה יותר בכמה שנים. במאמציו לבדוק אם מדובר בקטינה, הוא מנסה למצוא את תעודת הזהות שלה, בודק ספרי מחזור ולבסוף, בייאושו, מציג לה שאלות על חומרי לימוד מן התיכון.

"'את יודעת מה זה קוסינוס?' שאלתי אותה.

'מה?' היא הופתעה. 'אתה ממש מוזר הערב.'

'אז אני מבין שאת לא יודעת.'

'מה זה השאלות האלה?' התרעמה. 'קודם מה זאת הצהרת כורש, ועכשיו זה.'"

 

 

ובהזדמנות זו: שנה טובה ומתוקה לכל קוראי הבלוג!

8 תגובות
  1. משה רדליך permalink

    מעניין. תודה.

  2. משה רדליך permalink

    בסיפורים רבים בתרבויות רבות באזור בזמן העתיק יש אלמנטים רבים כי האזור הינו יחסית מפותח ויש קשרים בין התרבויות והסיפורים מספקים לאדם הפשוט הסבר לכל מיני תופעות שאינו מבין. הסיפור הבולט הינו סיפור המבול.

    • משה, אני שמחה שהעלית את הנקודה הזאת. מעניין באמת אם יש קשר בין הסיפורים הספציפיים האלה; באופן כללי, ברור שעמים באזורנו חלקו סיפורים כשם שסחרו באבנים יקרות, בתכשיטים ובכלים.

  3. תגובה מעניינת בפייסבוק:

    גם זאוס, בעצם, היה ילד נבואה. קרונוס התבשר שאחד מילדיו יחסלו, אז הוא אכל את כולם. אבל זאוס מולט מפיו.
    ובתורו, לזאוס גם יש נבואה שיום אחד אחד מילדיו יחסלו. אבל הנבואה עוד לא התגשמה.

  4. אסנת permalink

    בזכות הפוסט המרתק גיליתי שלטרילוגיית "חומריו האפלים" של פיליפ פולמן התפרסם הפריקוול "ספר האבק", שהבנתי שגם הוא טרילוגיה. האם את ממליצה לקרוא גם את הטרילוגיה הזאת, או שמא היא תעיב על הטעם הנפלא שהותירו הספרים של "חומריו האפלים" (אף שהאחרון היה מאכזב לעומת השניים הראשונים)?

    • היי אסנת, תודה רבה לך! מסכימה עם דעתך לגבי הספר השלישי ב"חומריו האפלים" – כבר השני קצת אכזב, מבחינתי לפחות. בין השאר, בספר הראשון פגשנו גיבורה מדהימה – ובספר השני היא מנגנת כינור שני לגיבור-בן, ועוד די סטנדרטי, חבל.

      קראתי את הכרך הראשון של "ספר האבק", שנקרא La Belle Sauvage; השני ממש חדש ועוד לא קראתי אותו. אם אני ממליצה – נראה לי שכן, אבל כדאי לבוא אליו, ככל האפשר, בעיניים נקיות, לראות אותו כספר נפרד מ"חומריו האפלים". ראשית, "חומריו האפלים" הם ספרים שמתאימים למבוגרים ולילדים גם יחד; La Belle Sauvage הוא יותר אפל ואלים, כדאי לבוא מוכנים לזה, והוא ארוך ומתקדם די לאט, אבל לזה יש דווקא קסם מסוים. אם תקראי, אשמח לשמוע את רשמייך.

Trackbacks & Pingbacks

  1. פרק ראשון בוואלה! | הדרך לצ'ינגיסטן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: