דילוג לתוכן

נביאים מערים אחרות: ביטויים שהגיעו אל העברית מהקוראן ומהברית החדשה

ספטמבר 22, 2019

מה משותף לביטויים "אין נביא בעירו", "מלח הארץ" ו"חמור נושא ספרים"? אף שהם נשמעים עבריים למהדרין, שלושתם הגיעו אלינו משפות אחרות, וליתר דיוק: מכתבי הקודש של דתות אחרות – הברית החדשה והקוראן.

הגרסה המוקדמת ביותר של הברית החדשה הקיימת כיום היא כמובן ביוונית. הנה תרגום לעברית של הקטע המחויך שבו מופיע הביטוי "אין נביא בעירו": "כַּאֲשֶׁר סִיֵּם יֵשׁוּעַ אֶת הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה הָלַךְ מִשָּׁם. הוּא בָּא אֶל עִירוֹ וְלִמֵּד אוֹתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד כִּי הִשְׁתּוֹמְמוּ וְאָמְרוּ: 'מִנַּיִן לוֹ הַחָכְמָה הַזֹּאת וּמַעֲשֵׂי הַנִּסִּים? הֲרֵי זֶה בְּנוֹ שֶׁל הַנַּגָּר. הֲלֹא שֵׁם אִמּוֹ מִרְיָם וְאֶחָיו יַעֲקֹב וְיוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן וִיהוּדָה. וְאַחְיוֹתָיו הֲרֵי כֻּלָּן פֹּה אִתָּנוּ. אִם כֵּן מִנַּיִן לוֹ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?' … אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: 'אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ'" (הבשורה על פי מתי, יג 57-53).

גם הצירוף "מלח הארץ", שאנו משתמשים בו בדרך כלל כדי לתאר אליטות ארץ-ישראליות למיניהן, מקורו בברית החדשה, שם ישו מכנה בו את תלמידיו: "'אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ, וְאִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ?'" (הבשורה על פי מתי ה 13).

ומנין הביטוי "חמור נושא ספרים"? הביטוי הזה, המציין אדם שלמד הרבה אך אינו מבין מה שלמד, מקורו בקוראן, שם אנו מגלים לצערנו כי הוא מתייחס דווקא לעם ישראל: "העמוסים בתורת אל ואינם שומרים אותה נמשלו כחמור נושא ספרים" (סורה 62 ה, תרגום רקנדורף). "חמור נושא ספרים" נכנס לשפה העברית כבר בימי הביניים, ואנו מוצאים אותו בספר "חובות הלבבות" של רבנו בחיי בן יוסף אבן פַּקוּדָה, פילוסוף יהודי בן תור הזהב בספרד. אבן פקודה מתאר עשר דרגות של בקיאות בתורה, ש"חמור נושא ספרים" היא הנמוכה שבהן: "תחלתם אנשים למדו החומש והמקרא והספיק להן בגירסת הפסוק מבלי הבנת ענין ואינם יודעים פירוש המלות ושמוש הלשון והם בתכונת חמור נושא ספרים".

ביטויים מתורגמים כאלה הם דוגמאות של תרגום שאילה, כלומר אימוץ של מילה או ביטוי משפה אחרת על ידי תרגום מילולי של מרכיביהם: כאלה הם למשל "נזילוּת" (liquidity) ו"ירח דבש" (honeymoon). ישנם ביטויים מתורגמים שתוכנם משקף תרבויות ומקומות אחרים, ולכן קל להבחין שאינם עבריים במקורם. כאלה הם למשל "לא כוס התה שלי" ו"הולך על קרח דק". ואילו אחרים, כדוגמת "אין נביא בעירו" ו"חמור נושא ספרים", נשמעים טבעיים כל כך בעברית עד שמפתיע לגלות שמדובר ברכש משפות אחרות.

 

הפוסט הזה נכתב בעקבות הרצאתו המקסימה של ד"ר אורי מלמד במסגרת סדרת "עורכים מארחים", בעריכתי, באוניברסיטה הפתוחה. אם תרצו עדכונים על ההרצאות הבאות בסדרה, תוכלו למצוא אותם כאן.

תודה לחברי פורום אג'נדה שתרמו דוגמאות לביטויים המשקפים תרבויות אחרות. הציטוטים מן הברית החדשה לקוחים מן התרגום הקריא והמודרני של "החברה לכתבי הקודש בישראל". התמונה שבראש הפוסט לקוחה מן הסרט Jeremiah מתוך הסדרה The Bible.

 

8 תגובות
  1. רינה ברוך permalink

    שלומית שלום
    כלשונאית וכעורכת לשון אני נהנית מאוד מהכתיבה שלך ומהנושאים שאת מעלה. אבל הפעם הרשי לי לא להגיב, אלא לנצל את הבמה הזאת כדי לשתף אותך בתופעה בלתי מובנת שהולכת ומתגברת בטקסטים של העברית הישראלית.
    מאחר שבמשך שנים רבות אני עורכת את העלון השבועי של הקיבוץ שלי, ומקבלת כל הזמן דיווחים ומאמרים, אני יכולה לעקוב אחר תהליכים שחלים בשפה. והנה התופעה ששמתי לב אליה: היעלמותן של הנקודתיים! אנשים מסמנים מקף במקומן.
    להלן כמה דוגמאות:
    הסתכלתי ואמרתי לעצמי – בקהילה כזאת הייתי…
    המטרה היא זהה – שיפור הכושר…
    מחקרים מוכיחים שאף פעם לא מאוחר מדי – אפשר להגיע לשיפור בכל גיל.
    ולבשורה משמחת – השנה…
    הרווח יהיה כפול – גם ….
    אנו שמחים להודיע על השקת הפרוייקט השני – תערוכת….
    מה דעתך?
    בברכה
    רינה ברוך

  2. Israel Ronen permalink

    מעניין להזכיר בהקשר זה את רשימתו של רוביק רוזנטל על הברית החדשה והעברית של ימינו: "בולעים ספרים ובונים על חול".

    https://blog.ravmilim.co.il/2018/07/29/%D7%93%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7-%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%98%D7%9C-%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A2/

  3. משה רדליך permalink

    מעניין. תודה. אך טבעי ששפה תושפע מסביבתה.

  4. מוטי דיסקין permalink

    הכומר בטקס הנוצרי מגיש למאמין פסת לחם או בצק אחר ואומר זה לחמי ועל כוס היין נאמר וזה דמי המילה לחם הן בעברית התנכית והן בערבית משמעה בשר לחם במובן בשר מופיע לפחות פעמיים בתנך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: